תחת אש איראנית: מאות בכירים בירדן דורשים לגרש את צבא ארה"ב. ספויילר: בלי חסות אמריקאית אין ממלכה האשמית!
מאות פוליטיקאים, עורכי דין ודמויות ציבוריות בירדן חתמו על מכתב פתוח הקורא לנסיגת הכוחות האמריקאיים מהמדינה, בצעד שתיאר עיתון הניו יורק טיימס כאתגר פומבי נדיר לממשלה שמדכאת דרישות כאלה.
ההערכה היא כי הממשלה הירדנית אינה צפויה להיענות לדרישה זו, שכן הברית הצבאית והכלכלית עם ארצות הברית מהווה עמוד תווך קריטי ליציבות המשטר ולביטחונה הלאומי של הממלכה.
פרסום המכתב הגלוי, עליו חתמו מאות פוליטיקאים, משפטנים, אנשי אקדמיה ומנהיגי שבטים בירדן, מייצג קריאת תיגר פומבית חריגה ביותר נגד מדיניות הביטחון של המלך עבדאללה.
הרקע
הרקע המיידי למכתב הוא ההסלמה הצבאית הישירה בין ארצות הברית לאיראן (ושלוחיה). מאז פרוץ העימות המזוין חלו התפתחויות דרמטיות בירדן:
- ירדן כזירת לחימה: צבא ארצות הברית העתיק כוחות מבסיסים במפרץ הפרסי אל תוך ירדן (המארחת כ-4,000 חיילים אמריקאים), והפך אותה למרכז לוגיסטי ומבצעי מרכזי.
- תקיפות איראניות ישירות: בסיסים בהם שוהים כוחות אמריקאיים בירדן (כמו בסיס חיל האוויר "מוואפק סאלטי") ספגו בשבועות האחרונים מטחים חוזרים ונשנים של טילים וכטב"מים איראניים. תקיפות אלו הובילו לאבדות בנפש בקרב החיילים האמריקאים והפעילו אזעקות תכופות ברחבי הממלכה, דבר שערער את תחושת הביטחון הציבורי.
- החשש הציבורי: החותמים טוענים כי הנוכחות האמריקאית אינה משרתת שום אינטרס ירדני לאומי, אלא גוררת את המדינה בעל כורחה למלחמה אזורית הרסנית, ומסכנת את ריבונותה.
המשמעות הציבורית
המכתב נושא משמעות פוליטית עמוקה בשל עצם התרחשותו תחת משטר מדכא:
- סדיקת חומת הפחד: המשטר הירדני החמיר בשנים האחרונות את חוקי הסייבר והענישה על "פגיעה בשלום הציבור" או ביקורת על בעלות ברית, ואף עצר פעילי אופוזיציה. חתימה פומבית של דמויות כה בכירות (כולל שרים וחברי פרלמנט לשעבר, וקציני צבא בדימוס) היא צעד אמיץ ויוצא דופן.
- צנזורה שלטונית: כלי התקשורת הרשמיים בירדן קיבלו הנחיה גורפת שלא לפרסם את המכתב, והוא הופץ באופן בלעדי ברשתות החברתיות, דבר המעיד על הלחץ בו נמצא השלטון.
סיכויי ההיתכנות
כאמור, הסיכוי לכך קלוש עד אפסי. עבור בית המלוכה ההאשמי, הנוכחות האמריקאית אינה רק "הסכם הגנה", אלא רשת ביטחון קיומית:
- תלות כלכלית מוחלטת: ארצות הברית מעניקה לירדן סיוע שנתי קבוע של כ-1.45 מיליארד דולר, כאשר כ-800 מיליון דולר מתוכם מוזרמים ישירות לתקציב הממשלה כדי למנוע את קריסתה הכלכלית. בעיצומו של משבר כלכלי קשה, אבטלה גואה ופגיעה קשה בענף התיירות (שמהווה כ-18% מהכנסות המדינה), ירדן אינה יכולה להרשות לעצמה לנתק קשר זה. ממש כמו ממצרים.
- הגנה צבאית ואסטרטגית: חיל האוויר הירדני ומערכות ההגנה של המדינה נשענים לחלוטין על טכנולוגיה, מודיעין ומימון אמריקאיים. הנוכחות האמריקאית משמשת כוח הרתעה קריטי מול ניסיונות חדירה והתערבות מצד איראן, סוריה וארגוני טרור אזוריים.
- יציבות המשטר: ההערכה בקרב אנליסטים היא כי המכתב מייצג מחאה מבודדת של חוגי שמאל, לאומנים פאן-ערבים ואיסלאמיסטים, ואינו צפוי לייצר "אפקט דומינו" שיאלץ את המלך לשנות את האסטרטגיה הגיאו-פוליטית שלו.
