קרב המוחות בחלל החדש: איום "הלוויינים הזולים" הסיני על העליונות של צה"ל והתשובה הטכנולוגית של מערכת הביטחון

• • המשמעות הישירה: ברגע שלוויינים הופכים למוצר מדף זול, היתרון האיכותי של ישראל נשחק. איראן, או כל מדינה עוינת אחרת באזור, לא צריכה להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוח תוכנית חלל עצמאית. היא יכולה לרכוש מסין שירותי צילום, מכ"ם (SAR) ואיכון ברזולוציה גבוהה ובזמן אמת במחיר אפסי, או פשוט לקנות לוויינים שלמים מוכנים.

• • המשמעות הישירה:
    • • תמרון קרקעי חשוף: תנועות כוחות של צה"ל, ריכוזי כוחות בגבול לבנון או עזה, והכנות לפעולות קרקעיות ייחשפו מיד ובאופן רציף לעיני האויב.
      • חשיפת מתקנים אסטרטגיים: בסיסי חיל האוויר, קווי ייצור של רפאל ואלביט, ומתקנים רגישים (כמו הקריה או הכור בדימונה) יהיו תחת מעקב רציף ללא "חלונות עיוורון", מה שיאפשר לאויב לזהות שגרה ושינויי היערכות.

• • המשמעות הישירה: פרויקט הדיוק של חיזבאללה ואיראן יקבל דחיפה עצומה. במקום להסתמך על מערכות ניווט מסחריות (הניתנות לשיבוש בקלות על ידי מערכות ל"א של צה"ל), הטילים האיראניים, כטב"מי ה"שהד" וטילי השיוט של החות'ים יוכלו להסתמך על אותות הניווט בדיוק הסנטימטרי של הרשתות הללו. זהו איום ישיר על תשתיות קריטיות בישראל (תחנות כוח, אסדות גז, נמלים ובסיסי צבא).

• • המשמעות הישירה: הלוויינים החדשים פועלים בתדרים שונים, בצפיפות גבוהה ובטכנולוגיות קישוריות מתקדמות המקשות מאוד על חסימה. אם מערכות הניווט של האויב יתבססו על הקונסטלציות הללו, השיבוש הישראלי המסורתי עלול להפוך ללא רלוונטי, וישראל תיאלץ לפתח טכנולוגיות חסימה חדשניות ויקרות מאוד.

• המשמעות הישירה: גם אם ממשלת סין לא תרצה להעביר מידע לאיראן באופן רשמי כדי לא לפגוע ביחסיה עם המערב, גורמי מודיעין איראניים או האקרים הפועלים מטעמם יוכלו לחדור לחברות האזרחיות הללו, לרכוש נתונים תחת חברות קש, או לנצל פרצות סייבר כדי להשיג תצלומי אוויר ונתוני מיקום מדויקים של יעדים בישראל.

 

 

המענה הטכנולוגי שצה"ל מפתח כדי להתמודד עם איום "החלל הזול"

• • הפגנת יכולת: כפי שראינו בפעילות צה"ל בטהרן, חיל האוויר – בהכוונת אמ"ן – הדגים יכולת להשמיד פיזית מתקנים לחקר ופיתוח לוויינים ויכולות תקיפת נכסי חלל של האויב. סיכול שרשרת האספקה ומעבדות המחקר משבש את היכולת של מדינות כמו איראן לקלוט וליישם את הטכנולוגיות המוזלות. 

• • השינוי הטכנולוגי: לצד לווייני הריגול הענקיים והיקרים מסדרת "אופק", משרד הביטחון וצה"ל מקדמים תוכניות לפריסת להקות (Constellations) של לוויינים קטנים וזולים. לוויינים אלו משוגרים בקבוצות, מסוגלים לגבות זה את זה, ומבטיחים כי גם אם האויב יצליח לשבש או להפיל רכיב מסוים ברשת, המערך הכולל ימשיך לפעול ללא הפסקה במזרח התיכון. 

• • המענה הטכנולוגי: פיתוח כלי לוחמת סייבר מתקדמים המסוגלים לחדור למערכות ההפעלה של הלוויינים הזולים, להשתלט על ערוצי התקשורת שלהם, לעוור את החיישנים שלהם מרחוק, או לנתק אותם מתחנות הקרקע של האויב מבלי להשמיד אותם פיזית.

• • המענה הטכנולוגי: מערכות ניווט קוונטיות, ניווט מבוסס תאימות שטח ויזואלית (Terrain Contour Matching) עבור טילים ומל"טים, ומערכות איכון טקטיות על בסיס תחנות קרקעיות ורשתות מקומיות החסינות לחלוטין מפני שיבושים שמקורם בחלל.

• המענה הטכנולוגי: שילוב מערכת "מגן אור" (מערכת יירוט בלייזר). קרן הלייזר מיירטת איומים בעלות אפסית של דולרים בודדים לירייה, ומאפשרת לצה"ל להתמודד עם כמויות אדירות של חימושים מדויקים שמכוונים על ידי מערכי הלוויינים הצפופים של האויב, מבלי לרוקן את מלאי טילי היירוט היקרים של "כיפת ברזל".