טנקים מול בינה מלאכותית: מאזן האימה בין מצרים לישראל

עם פתיחת מטה הפיקוד האסטרטגי החדש, סטטיסטיקות של Global Firepower מגלות כי מצרים מדורגת במקום ה-19 בעולם ובמקום הרביעי באזור, למרות שברשותה נשק רב יותר מישראל, שקדמה לה בדירוג.

כאשר נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, ירה את יריות הפתיחה למפקדה החדשה של הפיקוד האסטרטגי, המכונה בתקשורת "האוקטגון", במוצאי שבת האחרון, הסצנה לא הייתה רק חגיגית. הטקס לווה במבנה אווירי שכלל מטוסי קרב מסוג רפאל, F-16, מיג-29 ומיראז' 2000, יחד עם מסוקי Ka-52 רוסיים ומסוקי אפאצ'י אמריקאים, בתצוגה שנראתה כפרשנות ויזואלית לנתוני עוצמת האש העולמית השנתיים שפורסמו חודשים קודם לכן.

סטטיסטיקות אלו מציבות את מצרים במקום ה-19 בעולם מתוך 145 מדינות, וללא עוררין בחזית הצבאות הערביים והאפריקאים. עם זאת, הנתון המשמעותי ביותר טמון בהקשר האזורי: למרות שלמצרים יש יותר ציוד צבאי מישראל כמעט בכל קטגוריה, האחרונה מדורגת ארבעה מקומות גבוה יותר בדירוג העולמי. סתירה לכאורה זו מעלה שאלה עמוקה יותר לגבי מה מדדים אלה מודדים בפועל.

דירוג עוצמת האש העולמית מבוסס על יותר מ-60 אינדיקטורים המחולקים על פני כוח אדם, ציוד, יכולות פיננסיות ולוגיסטיות, משאבי טבע וגיאוגרפיה, כולם נאספים למדד יחיד המכונה מדד הכוח (PwrIndx), כאשר ערך קרוב יותר לאפס מצביע על עוצמה צבאית גדולה יותר. מצרים קיבלה ערך של 0.3651 במהדורת 2026, עם תקציב ביטחון מוערך ב-5.1 מיליארד דולר בלבד – נתון צנוע יחסית בהתחשב בגודל כוח האדם והציוד של המדינה.

הדירוג האזורי מציב את מצרים במקום הרביעי מבין צבאות המזרח התיכון, אחרי טורקיה, ישראל ואיראן, בהתאמה. ראוי לציין שישראל, עם צבא קטן יותר מבחינת כוח אדם וציוד קונבנציונלי, עולה משמעותית על מצרים במדד הכללי, בשל משקלים יחסיים גבוהים יותר בתחומי המימון, הלוגיסטיקה והטכנולוגיה הצבאית.
משוואת "הכמות מול האיכות" באזור משתקפת באופן מובהק בנתוני צבא מצרים לשנת 2026: מצרים מציגה עליונות כמותית אדירה במדדים קונבנציונליים (כוחות אדם, טנקים וכלי שיט), המציבים אותה במקום ה-19 בדירוג העוצמה העולמי של מדד Global Firepower וכצבא החזק ביותר באפריקה ובעולם הערבי. עם זאת, תקציב הביטחון המצרי נמוך יחסית, והצבא מתמודד עם פערים טכנולוגיים ואיכותיים מול מערכות נשק מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית, סייבר ומערכות הגנה אווירית חדשניות הפועלות באזור. 
להלן המספרים הרשמיים העומדים מאחורי משוואה זאת לשנת 2026: 
 כוח אדם ומילואים (עליונות מספרית)
  • כוחות סדירים (פעילים): כ-438,500 חיילים.
  • כוחות מילואים: כ-479,000 חיילים.
  • כוחות פרא-צבאיים (משמר הגבול, ביטחון מרכזי): כ-300,000 עד 379,000 איש.
  • פוטנציאל גיוס שנתי: כ-1.66 מיליון בני אדם המגיעים לגיל גיוס מדי שנה (לעומת כ-131 אלף בלבד בישראל). 
 כוחות היבשה (מסה משוריינת)
  • טנקי מערכה (MBTs): כ-3,620 טנקים, צי עצום הכולל כמות גדולה של טנקי אברמס (M1A1) המורכבים במצרים.
  • רכבים קרביים משוריינים: כ-9,808 כלי רכב (נגמ"שים, רכבי MRAP ממוגני ירי ורכבי סיור). 
 כוחות האוויר
  • סך כלי טיס: 1,101 מטוסים ומסוקים.
  • מטוסי קרב ותקיפה: 557 מטוסים (הצי כולל מטוסי רפאל צרפתיים, F-16 אמריקאיים ומיג-29 רוסיים).
  • מסוקי קרב: מערך משמעותי הכולל מסוקי אפאצ'י ומסוקי קאמוב (Ka-52) רוסיים.
  • הפער האיכותי: הצי המצרי אינו מחזיק במטוסי קרב מדור חמישי (חמקנים כמו ה-F-35), המהווים את עמוד התווך של העליונות האווירית האיכותית באזור. 
 הזרוע הימית
  • סך כלי שיט: כ-149 עד 318 כלי שיט (תלוי בהכללת ספינות סיור קטנות).
  • צוללות: 8 צוללות דיזל-חשמליות (כולל צוללות מסוג Type-209 מתוצרת גרמניה).
  • נושאות מסוקים: 2 אוניות סער אמפיביות מסדרת "מיסטרל" (Mistral) המעניקות למצרים יכולת הקרנת כוח ייחודית בים התיכון ובים האדום. 
 תקציב מול איכות טכנולוגית
  • תקציב הביטחון ל-2026: כ-2.6 עד 2.7 מיליארד דולר בלבד. תקציב זה נמוך משמעותית בהשוואה למדינות המפרק או לישראל, ומהווה כ-0.7% בלבד מהתמ"ג המצרי. 
  • מענה טכנולוגי: כדי לצמצם את הפער, מצרים חנכה לאחרונה את ה-"Octagon" (המתחם הצבאי החדש בבירה המנהלתית). המתחם כולל תשתית דיגיטלית מתקדמת ומערכות הגנת סייבר כדי להתמודד עם לוחמה מודרנית, אך הצבא עדיין נשען ברובו על כמות מסיבית של כוח אדם וכלים קונבנציונליים לעומת פיתוחים טכנולוגיים יקרים.