צביעות או אסטרטגיה? טהרן מורידה את הכפפות מול "המשחק הכפול" של ארדואן
עם הפסקת הפעולות האיבה בין איראן, ארצות הברית וישראל, איראן נוקטת כעת פעולה במספר חזיתות כדי להגדיר את מערכת היחסים המורכבת שלה עם שכנתה הטורקית. לאחרונה נקטה טהרן יוזמה, באמצעות העיתונות הרשמית והחצי-רשמית שלה, לבקר את עמדתה של טורקיה נגד תפקידה בסוריה ובלבנון, מתוך התחשבות בכך שאנקרה תהיה המפסידה הגדולה אם ההשפעה האיראנית באזור תרד.
לא, איראן אינה פותחת חזית צבאית ישירה מול טורקיה, אלא מנהלת מולה יריבות מבוקרת ורב-ממדית (Managed Rivalry). שתי המדינות שומרות על ערוצים דיפלומטיים וכלכליים פתוחים, אך מתחת לפני השטח חילוקי הדעות עמוקים – במיוחד לאחר נפילת משטר אסד בסוריה (שהיה בעל בריתה המרכזי של טהרן) ועליית ההשפעה הטורקית במקומו.
הביקורת הגוברת בתקשורת האיראנית משקפת מאבק כוחות אסטרטגי על עיצוב המזרח התיכון ביום שאחרי המלחמה.
האינטרסים האיראניים הדוחפים למתיחות מול טורקיה
איראן פועלת מתוך רצון לבלום את התרחבות ההשפעה הטורקית ולהגן על מעמדה האזורי דרך מספר אינטרסים מרכזיים:
- בלימת ההגמוניה הטורקית בסוריה ובלבנון: איראן רואה בטורקיה האחראית המרכזית לקריסת משטר אסד בסוריה באמצעות תמיכתה בארגוני המורדים (כמו HTS). טהרן חוששת שאנקרה תנצל את ואקום הכוח כדי לבסס ציר סוני רדיקלי מסוריה ועד לבנון, שידחוק לחלוטין את "ציר ההתנגדות" השיעי.
- סיכול הניסיון הטורקי לרשת את תפקידה בלבנון: בעוד חיזבאללה ולבנון נמצאים תחת לחץ בינלאומי והסכמי הפסקת אש, טורקיה מנסה להעמיק את מעורבותה הפוליטית והאסטרטגית בביירות וסביב מזרח הים התיכון. איראן מזהה זאת כאיום ישיר על המאחז החשוב ביותר שנותר לה לחופיה הים התיכון.
- הסטת המשא ומתן הדיפלומטי: לאחר סבבי הלחימה מול ארה"ב וישראל, איראן מנהלת מגעים דיפלומטיים קריטיים בקטאר. טהרן דחתה בעבר את "תהליך איסטנבול" הטורקי כדי לא לאפשר לאנקרה להצטייר כמתווכת האזורית הבלעדית, ובחרה בערוצים ישירים יותר כדי להחזיר לעצמה את המנוף המדיני.
- חשיפת "המשחק הכפול" של ארדואן: התקשורת הרשמית באיראן מרבה לתקוף את טורקיה על כך שחרף הרטוריקה החריפה של ארדואן נגד ישראל, בפועל אנקרה שומרת על מנגנוני תיאום צבאיים מול ישראל בסוריה (מנגנון דה-קונפליקט) וממשיכה לקיים קשרים עקיפים עימה, מה שנתפס בעיני טהרן כצביעות מוחלטת.
מפת האינטרסים המנוגדים והמשותפים
| זירה / תחום | האינטרס האיראני | העמדה הטורקית |
|---|---|---|
| סוריה | שימור שרידי השפעת "ציר ההתנגדות" והגנה על נכסים שיעיים | ביסוס השפעה פוליטית וצבאית ישירה דרך הארגונים הנתמכים על ידה |
| לבנון | מניעת פירוק חיזבאללה מנשקו ושימור ההרתעה מול ישראל | מניעת היערכות מחודשת של הציר האיראני וסיכול השפעה יוונית-קפריסאית בים התיכון |
| כלכלה ואנרגיה | שימוש בטורקיה כצינור חיוני לעקיפת סנקציות וייצוא גז | תלות חיונית בגז האיראני (כעשירית מהצריכה) ושימוש באיראן כגשר יבשתי לאסיה |
| הסוגיה הכורדית | שיתוף פעולה טקטי למניעת עצמאות כורדית בגבולותיהן | יעד עליון למלחמה במחנה הכורדי (PKK/YPG) בצפון סוריה ועיראק |
לסיכום, איראן מנהלת מול טורקיה "מלחמה קרה" תקשורתית ודיפלומטית כדי לסמן לה קווים אדומים בסוריה ובלבנון. עם זאת, הכלכלה המקרטעת של איראן והתלות ההדדית של השתיים באנרגיה ובביטחון גבולות (במיוחד מול הכורדים) מונעות מהמתיחות הזו לגלוש לעימות צבאי גלוי, ומאלצות את הצדדים להמשיך לנהל את היריבות בצורה מבוקרת.
