הבינה המלאכותית לובשת מדים: המרוץ הסודי למלחמת האלגוריתמים

 האתגר הגדול ביותר ,אולי, אינו מהירות הטילים, אלא מהירות האלגוריתמים. בינה מלאכותית הפכה לחלק חיוני בפיתוח הצבאי, עם כניסתן של מערכות לחימה המסוגלות לזהות ולתקוף מטרות בדרגות שונות של אוטונומיה מקבלת החלטות אנושיות. מערכות אלה כוללות נחילים של רחפנים, טילי שיוט (כלי נשק המשוטטים באוויר עד שהם מאתרים ופוגעים במטרה שלהם), ומערכות מעקב ולחימה אוטונומיות. התפתחות זו מעלה שאלות אתיות ומשפטיות עמוקות בנוגע לאחריות להחלטות קטלניות ולפוטנציאל לטעויות המובילות לאובדן אנושי משמעותי, שלעיתים מגיעות לרמות קטסטרופליות.

מומחים מזהירים כי התפשטות כלי נשק המונעים על ידי בינה מלאכותית עלולה להקל על הפנייה למלחמה מבחינה פוליטית. ככל שתהיה פחות הסתמכות על חיילים בשדה הקרב, כך העלות האנושית הישירה של המלחמה נמוכה יותר, וכתוצאה מכך, כך הלחץ הציבורי על משטרים שלטוניים פוחת. דבר זה עלול להחליש את אחד מאמצעי ההרתעה המסורתיים החשובים ביותר. יתר על כן, הסטת מחקר בינה מלאכותית אזרחי לפרויקטים צבאיים עלולה להגביל את שיתוף הפעולה המדעי הבינלאומי ולהטיל מגבלות על חוקרים ומוסדות אקדמיים, בדומה למה שקרה בתחומי הפיזיקה הגרעינית והטילים במהלך המלחמה הקרה.

בנוסף, לוחמת סייבר הפכה לזירה מרכזית של עימות בין מדינות. במקום להסתמך אך ורק על טנקים ומטוסים, מדינות מסתמכות כיום על תוכנות זדוניות ומתקפות סייבר כדי לשבש תשתיות קריטיות, רשתות תקשורת ומערכות חשמל. מתקפת Stuxnet (שכוונה לצנטריפוגות ששימשו להעשרת אורניום במתקן הגרעיני האיראני בנתנז) בשנת 2009 הדגימה כי קוד זדוני יכול לגרום נזק פיזי ישיר למתקנים תעשייתיים. יתר על כן, גניבת נתונים ומידע אסטרטגיים ממוסדות ממשלתיים, סוכנויות צבאיות ותאגידים גדולים הפכה להיבט מהותי של סכסוך בינלאומי מודרני.

במקביל, החלל החיצון הפך לזירה חשובה יותר ויותר לתחרות צבאית. צבאות מודרניים מסתמכים במידה רבה על לוויינים לצורך ניווט, תקשורת, סיור והתרעה מוקדמת מפני מתקפות טילים. ללא מערכות אלו, יכולתם של כוחות מזוינים לבצע פעולות מדויקות ולנהל קרבות תיפגע קשות. מסיבה זו, מספר מדינות מפתחות יכולות התקפיות והגנתיות בחלל, כולל נשק נגד לוויינים, מתקפות סייבר ומערכות שיבוש מתקדמות. כמה מעצמות גדולות הקימו גם זרועות צבאיות ייעודיות לניהול פעולות חלל ולהגן על נכסים אסטרטגיים במסלול. ( קרדיט: א-שרק אלאוסאט)

• בינה מלאכותית בשירות הצבא: שילוב מערכות AI (כמו מערכת המידע הגדולה Maven של הפנטגון או מודלים מתקדמים אחרים) לניתוח כמויות עתק של נתונים, זיהוי מטרות בזמן אמת, וניהול נחילי כטב"מים. 
• קריסת זמני התגובה: האלגוריתמים מסוגלים לקבל החלטות טקטיות בשברירי שניות, מה שמאלץ את הצד השני להגיב באותה מהירות ומצמצם את היכולת של בני אדם להתערב ולמנוע הסלמה בטעות. 
• סכנת ההזיה והטעות: מומחי ביטחון מזהירים כי מערכות AI עלולות "להזות" (הטיות בנתונים או פייק ניוז מתוחכם) ולזהות בטעות תקיפה שלא קיימת, מה שעלול להוביל לתגובת שרשרת קטסטרופלית, כולל הפעלת נשק גרעיני. 

• ההוצאה הצבאית העולמית: זינקה לשיא של כ-2.887 טריליון דולר.
• השחקניות הראשיות: ארה"ב (מובילה עם כ-1.5 טריליון דולר בשנה), סין (כ-336 מיליארד דולר), אירופה ורוסיה, כאשר כולן משקיעות מיליארדים בפיתוח טילים היפר-סוניים וטכנולוגיות אלגוריתמיות עצמאיות.