התאום החשאי בין המודיעין המצרי לקציני משמרות המהפכה האיראנים בסיני. מה ידוע באמת?

משמרות המהפכה של איראן פועלים לקידום אינטרסים אסטרטגיים באזור סיני ובמזרח התיכון, תוך שימוש ברשתות חשאיות להוצאת פיגועים והכשרת כוח אדם לוחם בשלוחותיהם השונות. נכון ליוני 2026, פעילות הארגון מתמקדת ביצירת "סדר חדש" באזור והפעלת לחץ על ישראל והמערב. 
פעילות בסיני ואיומי טרור
חצי האי סיני מהווה זירה רגישה שבה מזוהים איומי טרור גבוהים מצד גורמים המקושרים לאיראן ולשלוחותיה:
  • רמת איום גבוהה: המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בישראל הגדירה את סיני כאזור עם רמת איום 4 (הגבוהה ביותר), בשל התגברות איומי הטרור נגד ישראלים המבקרים במקום. 
  • רשתות טרור חשאיות: באפריל 2026 נחשפה רשת טרור חשאית של משמרות המהפכה שתכננה להתנקש בבכירים ישראלים ולפגוע בתשתיות אסטרטגיות ברחבי העולם ובאזור. 
  • שיתוף פעולה עם מיליציות: משמרות המהפכה משתפים פעולה עם גורמים בציר הפרו-איראני, כולל מיליציות בעיראק וגורמים בסוריה, כדי להוציא לפועל תקיפות מתוכננות. 
דרכי הפעולה
דרכי הפעולה של כוח קודס בחצי האי סיני מבוססות על ניצול התנאים הגיאוגרפיים המורכבים והריבונות המצרית המאותגרת במרחב. המטרה המרכזית של הארגון בסיני היא הפיכת חצי האי לציר לוגיסטי וביצועי מרכזי התומך ב"טבעת האש" סביב ישראל, תוך שמירה על מרחב הכחשה.
דרכי פעולה של כוח קודס בסיני:
1. ניהול רשתות הברחה חוצות גבולות
סיני משמש עבור כוח קודס כתחנת מעבר קריטית להעברת אמצעי לחימה מתקדמים (טילים, כטב"מים, חומרי נפץ וטכנולוגיות צבאיות). 
  • נתיבי הברחה ימיים ויבשתיים: האמל"ח מגיע לרוב מאיראן דרך הים האדום או סודאן, ונפרק בחופי סיני. משם הוא מועבר באמצעות רשתות מורכבות של מבריחים אל גבול רצועת עזה והנגב.
  • שימוש ברחפנים וטכנולוגיה: לצד שימוש היסטורי במנהרות (באזור רפיח), כוח קודס מכוון את שלוחותיו להסתמך על הברחות באמצעות רחפנים אזרחיים וציוד דו-שימושי כדי לעקוף את המכשולים הפיזיים והחומות שבנתה מצרים.
2. הפעלת שבטים בדואים כ"קבלני ביצוע"
כוח קודס אינו מפעיל בדרך כלל יחידות צבאיות איראניות גלויות על אדמת סיני כדי למנוע עימות ישיר עם צבא מצרים. במקום זאת, הוא משתמש בכסף רב כדי לשחד ולגייס רשתות פשיעה ומבריחים מקרב השבטים הבדואים המקומיים. גורמים אלו מכירים את צירי התנועה הנסתרים בהרים ובמדבר, ומספקים את המעטפת הלוגיסטית להעברת האנשים והציוד.
3. הקמת תשתיות טרור ואיסוף מודיעין נגד ישראלים
סיני מהווה יעד תיירותי מרכזי לישראלים, וכוח קודס מזהה זאת כנקודת תורפה:
  • תאי טרור חשאיים: הארגון מקים ומממן תאים מקומיים במטרה לאסוף מודיעין על תנועת אזרחים ובכירים ישראלים בחופים ובמעברי הגבול, לצורך הוצאת פיגועי חטיפה או התנקשות.
  • ניצול תאי דאעש/אנצאר בית אל-מקדס לשעבר: למרות פעילות הסיכול של צבא מצרים, כוח קודס מנסה לנצל את שרידי הארגונים הקיצוניים בסיני או פעילי "הגלובאלי" כדי להפנות את המשאבים שלהם לפעילות ממוקדת נגד מטרות ישראליות ומערביות.
4. החדרת יועצים ומומחים טכנולוגיים
על פי דיווחי מודיעין, כוח קודס פועל להחדיר דרך סיני מומחים טכנולוגיים ואנשי הדרכה איראניים (או אנשי חיזבאללה מטעמם). מומחים אלו מסייעים לשלוחות הפלסטיניות בבניית יכולות ייצור עצמי של רקטות ושיקום מערכים צבאיים, ללא תלות מוחלטת בהברחת נשק מוכן. 
5. הלבנת הון ומימון דרך חברות קש
כדי לתחזק את המערך הלוגיסטי בסיני, כוח קודס מפעיל רשתות פיננסיות חשאיות המבוססות על חלפני כספים מקומיים (שיטת ה"חוואלה") וחברות קש מסחריות במצרים ובמפרץ. כספים אלו משמשים לתשלום למבריחים, רכישת כלי רכב וציוד, ואחזקת דירות מסתור ומחסנים בלב המדבר.
האם המודיעין המצרי משתף פעולה עם קציני משמרות מהפכה איראנים בפעילותם בסיני ?
היחסים בין המודיעין המצרי למשמרות המהפכה (IRGC) אינם מוגדרים כ"שיתוף פעולה" מבצעי בסיני, אלא כניהול ערוצים חשאיים ומתווכים שמטרתם בלימת הסלמה אזורית. בפועל, מצרים רואה בפעילות האיראנית בסיני איום על ריבונותה ועל ביטחונה הלאומי. 
ערוצי תקשורת ותיווך מודיעיני
  • ערוץ אחורי (Backchannel): המודיעין המצרי הכללי הקים ערוץ תקשורת ישיר מול משמרות המהפכה כחלק ממאמץ אזורי לעצירת המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן. מרץ 2026 סימן נקודת תפנית שבה מצרים הציעה הפסקת אש בת חמישה ימים כאמצעי לבניית אמון בין הצדדים. 
  • תיווך מול ארה"ב: המודיעין המצרי, בהובלת האלוף חסן רשאד, משמש כמתווך מרכזי (בגיבוי סין) בין משמרות המהפכה לבין ארה"ב, בניסיון להכיל את ההשפעה האיראנית ללא עימות צבאי ישיר.
המאבק המצרי נגד רשתות איראניות בסיני
למרות ערוצי התיווך, מצרים פועלת נגד ניסיונות החדירה האיראניים:
  • דרישה לסיכול רשתות: קיימים לחצים בינלאומיים (במיוחד מצד ארה"ב) על מצרים להפעיל את מנגנוני הביטחון שלה בסיני נגד רשתות המקשרות בין משמרות המהפכה לאחים המוסלמים. 
  • שיתוף פעולה עם ישראל: לאורך השנים, ובאופן מוגבר עד סוף 2025, מצרים שיתפה פעולה עם ישראל (כולל החלפת מודיעין ותקיפות נגד יעדי טרור בסיני) כדי למנוע חדירה של גורמי טרור קיצוניים המזוהים עם הציר האיראני. 
  • ביצור סיני: מצרים ממשיכה בבנייה צבאית מואצת ובפריסת כוחות גדולים בחצי האי, מהלכים שנועדו להבטיח שליטה מלאה ולמנוע מגורמים זרים, כולל איראנים, להקים בסיסי פעולה במרחב. 
לסיכום, המודיעין המצרי אינו משתף פעולה עם קציני משמרות המהפכה לקידום פעילותם בסיני, אלא מנהל אותם כגורם עוין שיש להכיל ולבלום, תוך שימוש בערוצי תיווך כדי למנוע התלקחות רחבה יותר.

מהן הטענות על תיאום חשאי?

קיימות שלוש תיאוריות עיקריות:

א. ערוץ מודיעיני מוגבל סביב עזה

חלק סבורים שבתקופות מסוימות התקיימו ערוצי תקשורת עקיפים בין קהיר לטהרן באמצעות חמאס, במיוחד סביב ניהול משברים ברצועת עזה.

הכוונה אינה לשיתוף פעולה אסטרטגי אלא להעברת מסרים והבנות טקטיות בנוגע למעברי הגבול, הפסקות אש או סוגיות הומניטריות.

אין לכך אישור רשמי.

ב. שימוש בשבטים בדואיים

בקהילות מודיעין במזרח התיכון נפוצות טענות כי גורמים איראניים ניסו במשך השנים ליצור קשרים עם שבטים בדואיים בסיני לצורכי הברחה, איסוף מידע והעברת אמצעים לעזה. גם כאן מדובר בעיקר בהערכות ובדיווחים עקיפים.

ג. ערוץ תיווך בתקופות משבר אזורי

בכמה משברים אזוריים, במיוחד סביב עזה, לבנון והים האדום, עלו דיווחים כי המודיעין המצרי שימש כמתווך להעברת מסרים בין איראן לבין גורמים אחרים באזור. זהו תפקיד מסורתי של קהיר ואינו מעיד בהכרח על ברית מודיעינית.

לכן, על בסיס החומר הגלוי, המסקנה הסבירה היא שיחסי המודיעין בין קהיר לטהרן מתאפיינים בעיקר בחשדנות, ניטור הדדי ומגעים נקודתיים בעת משברים, ולא בתיאום חשאי אסטרטגי על אדמת סיני.