התאום החשאי בין המודיעין המצרי לקציני משמרות המהפכה האיראנים בסיני. מה ידוע באמת?
- רמת איום גבוהה: המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בישראל הגדירה את סיני כאזור עם רמת איום 4 (הגבוהה ביותר), בשל התגברות איומי הטרור נגד ישראלים המבקרים במקום.
- רשתות טרור חשאיות: באפריל 2026 נחשפה רשת טרור חשאית של משמרות המהפכה שתכננה להתנקש בבכירים ישראלים ולפגוע בתשתיות אסטרטגיות ברחבי העולם ובאזור.
- שיתוף פעולה עם מיליציות: משמרות המהפכה משתפים פעולה עם גורמים בציר הפרו-איראני, כולל מיליציות בעיראק וגורמים בסוריה, כדי להוציא לפועל תקיפות מתוכננות.
- נתיבי הברחה ימיים ויבשתיים: האמל"ח מגיע לרוב מאיראן דרך הים האדום או סודאן, ונפרק בחופי סיני. משם הוא מועבר באמצעות רשתות מורכבות של מבריחים אל גבול רצועת עזה והנגב.
- שימוש ברחפנים וטכנולוגיה: לצד שימוש היסטורי במנהרות (באזור רפיח), כוח קודס מכוון את שלוחותיו להסתמך על הברחות באמצעות רחפנים אזרחיים וציוד דו-שימושי כדי לעקוף את המכשולים הפיזיים והחומות שבנתה מצרים.
- תאי טרור חשאיים: הארגון מקים ומממן תאים מקומיים במטרה לאסוף מודיעין על תנועת אזרחים ובכירים ישראלים בחופים ובמעברי הגבול, לצורך הוצאת פיגועי חטיפה או התנקשות.
- ניצול תאי דאעש/אנצאר בית אל-מקדס לשעבר: למרות פעילות הסיכול של צבא מצרים, כוח קודס מנסה לנצל את שרידי הארגונים הקיצוניים בסיני או פעילי "הגלובאלי" כדי להפנות את המשאבים שלהם לפעילות ממוקדת נגד מטרות ישראליות ומערביות.
- ערוץ אחורי (Backchannel): המודיעין המצרי הכללי הקים ערוץ תקשורת ישיר מול משמרות המהפכה כחלק ממאמץ אזורי לעצירת המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן. מרץ 2026 סימן נקודת תפנית שבה מצרים הציעה הפסקת אש בת חמישה ימים כאמצעי לבניית אמון בין הצדדים.
- תיווך מול ארה"ב: המודיעין המצרי, בהובלת האלוף חסן רשאד, משמש כמתווך מרכזי (בגיבוי סין) בין משמרות המהפכה לבין ארה"ב, בניסיון להכיל את ההשפעה האיראנית ללא עימות צבאי ישיר.
- דרישה לסיכול רשתות: קיימים לחצים בינלאומיים (במיוחד מצד ארה"ב) על מצרים להפעיל את מנגנוני הביטחון שלה בסיני נגד רשתות המקשרות בין משמרות המהפכה לאחים המוסלמים.
- שיתוף פעולה עם ישראל: לאורך השנים, ובאופן מוגבר עד סוף 2025, מצרים שיתפה פעולה עם ישראל (כולל החלפת מודיעין ותקיפות נגד יעדי טרור בסיני) כדי למנוע חדירה של גורמי טרור קיצוניים המזוהים עם הציר האיראני.
- ביצור סיני: מצרים ממשיכה בבנייה צבאית מואצת ובפריסת כוחות גדולים בחצי האי, מהלכים שנועדו להבטיח שליטה מלאה ולמנוע מגורמים זרים, כולל איראנים, להקים בסיסי פעולה במרחב.
מהן הטענות על תיאום חשאי?
קיימות שלוש תיאוריות עיקריות:
א. ערוץ מודיעיני מוגבל סביב עזה
חלק סבורים שבתקופות מסוימות התקיימו ערוצי תקשורת עקיפים בין קהיר לטהרן באמצעות חמאס, במיוחד סביב ניהול משברים ברצועת עזה.
הכוונה אינה לשיתוף פעולה אסטרטגי אלא להעברת מסרים והבנות טקטיות בנוגע למעברי הגבול, הפסקות אש או סוגיות הומניטריות.
אין לכך אישור רשמי.
ב. שימוש בשבטים בדואיים
בקהילות מודיעין במזרח התיכון נפוצות טענות כי גורמים איראניים ניסו במשך השנים ליצור קשרים עם שבטים בדואיים בסיני לצורכי הברחה, איסוף מידע והעברת אמצעים לעזה. גם כאן מדובר בעיקר בהערכות ובדיווחים עקיפים.
ג. ערוץ תיווך בתקופות משבר אזורי
בכמה משברים אזוריים, במיוחד סביב עזה, לבנון והים האדום, עלו דיווחים כי המודיעין המצרי שימש כמתווך להעברת מסרים בין איראן לבין גורמים אחרים באזור. זהו תפקיד מסורתי של קהיר ואינו מעיד בהכרח על ברית מודיעינית.
לכן, על בסיס החומר הגלוי, המסקנה הסבירה היא שיחסי המודיעין בין קהיר לטהרן מתאפיינים בעיקר בחשדנות, ניטור הדדי ומגעים נקודתיים בעת משברים, ולא בתיאום חשאי אסטרטגי על אדמת סיני.

