ניהול מערך התחזוקה של מטוסי ה-F-35 : ההבדלים בין הנתונים הכושלים של ארה"ב מול נתוני השיא של ישראל. מה מאחורי?
היום פרסם האתר נציב.נט את הכתבה שכותרתה : " הפנטגון בהלם מנתוני הכשירות המתרסקים: רק רבע ממטוסי ה-F-35 כשירים למלחמה. ספוילר: המצב בישראל טוב לאין שיעור!".
הלכנו לבדוק מה מאחורי?
ההבדלים בין ישראל לארצות הברית בניהול מערך ה-F-35 הם מהותיים ונובעים מתפיסות אסטרטגיות שונות של תחזוקה, ריבונות וניסיון מבצעי. בעוד שצי המטוסים האמריקאי נאבק בירידה במוכנות, חיל האוויר הישראלי מצליח לשמר רמות כשירות גבוהות באופן עקבי.
להלן ההבדלים המרכזיים:
1. ריבונות טכנולוגית ותחזוקה עצמאית
זהו ההבדל המשמעותי ביותר. בעוד שמרבית המדינות המפעילות את ה-F-35 תלויות בשרשרת האספקה העולמית ומרכזי התחזוקה של לוקהיד מרטין, ישראל קיבלה מעמד ייחודי:
- מרכז תחזוקה מקומי (Depot): ישראל היא המדינה היחידה שקיבלה אישור לבצע תחזוקה ברמת הדרג העמוק (Depot-level) בתוך גבולותיה. זה מאפשר לחיל האוויר לתקן מטוסים במהירות ללא צורך לשלוח רכיבים קריטיים חזרה לארה"ב.
- גרסה ישראלית (F-35I): המטוס הישראלי, ה"אדיר", כולל מערכות לוחמה אלקטרונית, חיישנים ומערכות תקשורת (C4) ישראליות המותקנות "מעל" מערכת ההפעלה המקורית. עצמאות זו מאפשרת לישראל לעדכן תוכנה ולהתאים את המטוס לאיומים משתנים בזמן אמת.
2. מודל הלוגיסטיקה: "בדיוק בזמן (JIT)" מול "מלאי חירום"
- ארה"ב: הפנטגון הסתמך על מודל לוגיסטי של "בדיוק בזמן" (Just-in-Time), שנועד ליעילות כלכלית אך התגלה כבעייתי בשל מחסור בחלקי חילוף וצווארי בקבוק אצל קבלנים.
- ישראל: בשל המציאות הביטחונית, ישראל מחזיקה מלאי חלקי חילוף זמין ונגיש יותר. בנוסף, חברות ביטחוניות ישראליות כמו התעשייה האווירית ואלביט מייצרות רכיבים קריטיים למטוס (כמו כנפיים וקסדות), מה שמקצר משמעותית את זמני האספקה.
3. ניסיון מבצעי ומרחק מהבסיס
- אינטנסיביות מבצעית: ישראל היא הראשונה בעולם שהשתמשה ב-F-35 בפעילות מבצעית (כבר ב-2018). הניסיון שנצבר בלחימה בלבנון, סוריה ותימן מאפשר לחיל האוויר לזהות תקלות ולייצר פתרונות טכניים מהירים שמועברים לעיתים חזרה לארה"ב כלקחים.
- לוגיסטיקה קרובה: רוב המשימות הישראליות מתבצעות קרוב יחסית לבסיסי הבית, מה שמקל על התחזוקה לעומת ארה"ב, שצריכה לתפעל את המטוסים בפריסה עולמית ומרחקים עצומים מקווי האספקה.
4. גודל הסד"כ
- ניהול משאבים: ארה"ב מנהלת צי של מאות מטוסים משלושה דגמים שונים (A, B, C) הפרוסים על פני זרועות שונות (אוויר, ים, נחתים). ישראל מפעילה צי קטן וממוקד יותר (כ-42 מטוסים פעילים נכון ל-2025), מה שמאפשר ריכוז משאבים ותשומת לב תחזוקתית גבוהה יותר לכל מטוס בנפרד.
קרדיט לתמונות: דובר צה"ל