הארטילריה של האיש העני: הפרדיגמה החדשה שמאתגרת את ביטחון ישראל
מהפכת הרחפנים והכטב"מים הטקטיים משנה מן היסוד את שדה הקרב היבשתי על ידי יצירת "אש ומודיעין לכל דורש ובזיל הזול". מה שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של חילות אוויר מערביים (תצפיות מדויקות, תקיפות כירורגיות מהאוויר), הפך לאמצעי נגיש, המופעל בהיקפים מסחריים על ידי ארגוני טרור וגרילה.
1. מה עומד מאחורי הטענה? (מהות שינוי הפרדיגמה)
ההשתנות של שדה הקרב, שנצפתה קודם לכן במלחמת רוסיה-אוקראינה והגיעה בעוצמה מלאה לחזיתות של ישראל (עזה ולבנון), נשענת על מספר מאפיינים:
- "הארטילריה של האיש העני": רחפן מסחרי פשוט שעולה מאות דולרים בודדים מסוגל לשאת פצצת מרגמה או חומר נפץ. הוא מחליף לעיתים ארטילריה יקרה או טילים מונחים ומשיג רמת דיוק כירורגית.
- שקיפות מוחלטת בשדה הקרב: רחפני FPV (זווית ראייה מגוף ראשון) ורחפני תצפית יוצרים מצב שבו אין יותר "שטח מת". כל תנועה, נגמ"ש, טנק או התארגנות כוחות נחשפים באופן מיידי.
- עקיפת הלוחמה האלקטרונית (ל"א): האויב עושה שימוש הולך וגובר ברחפנים המונחים על ידי סיב אופטי. הרחפנים הללו חסינים לחלוטין מפני חסימות GPS או חסימות תדרים של ל"א, המהוות את הגנתה המרכזית של ישראל.
- קצב טכנולוגי מסחרר: בניגוד לפיתוח צבאי מסורתי האורך שנים, דורות של רחפנים משתנים ומשתפרים בשוק האזרחי כל כמה חודשים.
2. איך ישראל צריכה להתארגן? (התפיסה הנדרשת)
כדי להתמודד עם האיום הטקטי שהפך לאסטרטגי, על מערכת הביטחון לאמץ מספר שינויים מבניים:
- קיצור דרמטי של הביורוקרטיה הצבאית: יש לעבור ממודל פיתוח של שנים (מכרזים, אפיון, ניסויים) למודל מבוסס הייטק ואזרחי, שבו מייצרים מענים ובדיקות תוך שבועות בודדים.
- שילוב השוק הפרטי בקצה המבצעי: פתיחת החסמים הביורוקרטיים של משרד הביטחון לחברות סטארט-אפ וטכנולוגיה קטנות שפועלות בגמישות רבה יותר מהתעשיות הביטחוניות הגדולות.
- מערכות ירוט זולות ורובוטיות: לא ניתן ליירט רחפן של 200 דולר באמצעות טיל מיירט (כמו כיפת ברזל) שעולה עשרות אלפי דולרים. נדרשת הישענות על מערכות ירי אוטומטיות, רחפני יירוט (אנטי-רחפנים), תותחי וולקן ולייזר.
- שינוי תו"ל (תורת לחימה) יבשתי: הכשרה של כל לוחם חי"ר ושריון להתגוננות פסיבית ואקטיבית, ושינוי צורת התנועה וההסוואה בשטח האויב.
3. מה ישראל עושה בפועל?
למרות ביקורת חריפה על כך שמערכת הביטחון התעוררה מאוחר מדי לאיום, צה"ל ומשרד הביטחון נמצאים בעיצומו של מאמץ חירום:
בממד הטכנולוגי והרכש:
-
- פריסת מכ"מים ניידים וזיהוי מוקדם: צה"ל רכש ומציב בשטח כמות גדולה של מערכות מכ"ם טקטיות ניידות. אלו מחוברות למערכות ההתרעה ומספקות ללוחמים שניות קריטיות לתפוס מחסה לפני פגיעה.
- כוונות חכמות ("פגיון"): חולקו מאות כוונות אלקטרו-אופטיות חכמות המורכבות על רובי הסער של הלוחמים בשטח. הכוונת נועלת על הרחפן המהיר ומחשבת את זווית הירי המדויקת לפגיעה בקליע ראשון.
- שילוב השוק הפרטי והקאתונים: זרוע היבשה ומשרד הביטחון מקיימים אירועי "האקתון" בשיתוף סטארט-אפים מהשוק האזרחי במטרה למצוא פתרונות בזק (כגון רחפנים פורסי רשת, מערכות ראייה ממוחשבת וירי אוטומטי). גם ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מקדמת שילוב חברות פרטיות בקו החזית.
בממד המבצעי ונוהלי הלחימה:
- שינוי שגרת הלחימה בשטח: בעקבות אבדות בלבנון, צה"ל הגדיר נהלים קשיחים. נאסרה השינה בתוך כלי רק"ם (רכב קרבי משוריין) פתוחים, והוגבלה משמעותית תנועת כוחות חשופים באור יום וכן בלילות של ירח מלא.
- הקמת "מכלולי רחפנים" וציידים: הוקמו גופים ייעודיים בתוך החטיבות המתמרנות שתפקידם הבלעדי הוא ניהול המרחב האווירי הטקטי – הן לצורך הגנה (ציידי רחפנים) והן לצורך התקפה.
- רחפנים כנשק התקפי צה"לי: במקביל להגנה, צה"ל שכלל משמעותית את הממד ההתקפי שלו. יחידות מיוחדות וצוותי קרב חטיבתיים מפעילים כיום רחפנים מתאבדים ורחפנים מטילי פצצות ("קרנף") המאפשרים לטהר מבנים ולחסל חוליות אויב ממרחק במינימום סיכון לחיילים.
