הפסד טקטי או משבר אסטרטגי? השפעת נפילת הבופור על מעמדו של חיזבאללה בלבנון

נפילת רכס הבופור לידי צה"ל בסוף מאי 2026 אינה רק אירוע צבאי מקומי. מדובר במכה סמלית, פסיכולוגית ופוליטית לחיזבאללה, משום שהבופור נחשב במשך עשרות שנים לאחד הסמלים המרכזיים של "ההתנגדות" לישראל בדרום לבנון. כלי תקשורת ופרשנים בלבנון תיארו את כיבושו מחדש כ"נקודת מפנה" וכמסר ישיר לחיזבאללה.

מדוע הבופור כה חשוב?

הבופור אינו רק מבצר עתיק השולט על דרום לבנון. מאז שנות ה־80 הוא הפך לסמל של המאבק בין ישראל לארגוני הטרור בלבנון. נסיגת ישראל בשנת 2000 הוצגה על ידי חיזבאללה כהוכחה לניצחון "ההתנגדות". לכן, חזרת צה"ל למקום לאחר 26 שנים פוגעת ישירות באחד הנרטיבים המכוננים של הארגון.

הפגיעה במיתוס של חיזבאללה

במשך שנים הציג עצמו חיזבאללה כמגן דרום לבנון וככוח שאילץ את ישראל לסגת. כעת נוצר מצב שבו:

• צה"ל חצה את הליטאני.
• כוחות ישראליים פועלים בבופור ובנחל הסלוקי.
• חלקים נרחבים מדרום לבנון התרוקנו מאוכלוסייה.
• חיזבאללה מתקשה למנוע את התקדמות הכוחות הישראליים.

מבחינה תודעתית, קשה לארגון להסביר לציבור השיעי כיצד "מבצר הניצחון" חזר לידיים ישראליות.

הזירה הפנימית בלבנון

האתגר הגדול ביותר עבור חיזבאללה אינו דווקא צבאי אלא פוליטי.

בשנים האחרונות גברה הביקורת בלבנון על המחיר שמשלמים אזרחי המדינה עבור העימות עם ישראל. דיווחים מהימים האחרונים מצביעים על אזרחים בדרום לבנון המביעים תחושת נטישה ואף ביקורת כלפי חיזבאללה והמדינה הלבנונית.

אם בעבר הארגון נתפס כמגן הקהילה השיעית, הרי שכיום רבים שואלים האם הוא הפך לגורם שהביא להרס הכפרים, לעקירת התושבים ולאובדן השליטה בדרום.

האם מדובר במשבר אסטרטגי?

עדיין מוקדם לקבוע.

לחיזבאללה נותרו:

• בסיס תמיכה משמעותי בקרב חלק מהאוכלוסייה השיעית.
• מנגנונים פוליטיים וחברתיים עמוקים בלבנון.
• קשרים הדוקים עם איראן.
• יכולת להשפיע על קבלת ההחלטות בביירות.

עם זאת, ככל שהשליטה הישראלית בדרום לבנון תימשך וככל שהנזק לכפרים השיעיים יעמיק, כך יגבר הלחץ הפנימי על הנהגת הארגון.

השורה התחתונה

נפילת הבופור היא הרבה יותר מהפסד טקטי של שטח. מדובר במכה ישירה לסמל מרכזי בזהות של חיזבאללה ולנרטיב שעליו בנה את יוקרתו מאז שנת 2000. אם הארגון לא יצליח להציג הישג צבאי או מדיני שיאזן את המכה התודעתית, האירוע עלול להיזכר בעתיד כאחד הרגעים שסימנו את תחילת שחיקת מעמדו בלבנון – לא רק בשדה הקרב, אלא גם בתודעה הציבורית.