קצין מודיעין וחבר פרלמנט מצרי בכיר ממחנה א-סיסי: "מצרים איבדה את ריבונותה הכלכלית לטובת מוסדות פיננסיים בינלאומיים בשל התמכרות לחובות"
דיווח: מדחאת אלשריף, הקצין לשעבר במודיעין המצרי וחבר בוועדה הכלכלית בפרלמנט של א-סיסי:
*- מצרים חווה את התקופות הגרועות ביותר שלה, והחובות שמו את המדינה תחת "כיבוש כלכלי".
*- המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים שולטים כעת בהחלטה המצרית.
*- מוסדות בינלאומיים העניקו הלוואות לרשויות ממשלתיות מצריות "על הנייר בלבד" וקיבלו את הריביות "מיליוני דולרים" לפני משיכת ההלוואות.
התקשורת במצרים מאשימה ,בין היתר גם את האתר נציב.נט, בפרסום "פייק ניוז" אודות מצבה הכלכלי הקשה מנשוא של מצרים בעוד המצב האמיתי הוא "משופר ואף יותר".
עכשיו מגיע גורם מצרי בכיר ישר מלב המערכת הכלכלית המצרית , שאינו אופוזיציה ( חסר אינטרסים להזיק), ופוקח את עיני הקוראים למצב האמיתי.
הדיווח שלעיל מבוסס על התבטאויות חריגות וביקורתיות של מדחאת אל-שריף (Midhat al-Sharif), לשעבר קצין בכיר במודיעין הכללי המצרי וכיום חבר פרלמנט בוועדה הכלכלית. דבריו משקפים תסיסה פנימית נדירה בתוך המחנה המזוהה עם הנשיא א-סיסי.
מה מאחורי הדיווח?
אל-שריף טוען כי מצרים איבדה את ריבונותה הכלכלית לטובת מוסדות פיננסיים בינלאומיים (בראשם קרן המטבע הבינלאומית – IMF) בשל התמכרות לחובות.
- "כיבוש כלכלי": הביטוי מתייחס לתנאים המחמירים שקרן המטבע מכתיבה למצרים בתמורה להלוואות, הכוללים ביטול סובסידיות, הפרטת חברות ממשלתיות ופיחות הלירה המצרית.
- הריביות "על הנייר": אל-שריף מתח ביקורת על מנגנון הלוואות שבו מצרים משלמת "עמלות התחייבות" וריביות גבוהות עוד לפני שהכסף מנוצל בפועל, מה שמעמיק את הגירעון.
מידת הדיוק של הטענות
הנתונים הכלכליים היבשים תומכים בחלק ניכר מטענותיו:
- זינוק בחובות: החוב החיצוני של מצרים זינק מ-46 מיליארד דולר ב-2014 לכ-160-170 מיליארד דולר כיום.
- תלות במוסדות חוץ: מצרים הפכה ללווה השנייה בגודלה מה-IMF אחרי ארגנטינה.
- השפעה על ההחלטות: דרישות הקרן לצמצום מעורבות הצבא בכלכלה הן אכן מוקד לחיכוך פוליטי פנימי משמעותי.
האם יש אופוזיציה פעילה מתוך מחנה א-סיסי?
כן, אך היא מוגבלת וממוקדת:
- ביקורת "מקצועית": הביקורת מצד דמויות כמו אל-שריף או חברי פרלמנט אחרים מהוועדה הכלכלית מוצגת לרוב כביקורת טכנית-מקצועית על ניהול התקציב ולא כקריאת תיגר על עצם הלגיטימיות של א-סיסי.
- חשש מאי-יציבות: הביקורת נובעת מהבנה שיוקר המחיה והאינפלציה (שהגיעה לשיא של כ-40% ב-2023) עלולים להוביל לפיצוץ חברתי שיסכן את המשטר כולו.
תגובת הנשיא א-סיסי
הנשיא א-סיסי נוהג לענות לביקורת כזו באופן עקיף ופומבי, לרוב בנאומים בטקסים לאומיים:
- תגובה ישירה (בסגנונו): א-סיסי הצהיר בעבר כי "בנייה וקידמה באות במחיר של רעב ומחסור" ודרש מהמצרים "להקריב" למען המדינה.
- הטלת אשמה: הוא נוטה לייחס את המשבר לגורמים חיצוניים (מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמתיחות בים האדום) ולא לניהול הכלכלי שלו.
- התעלמות משמות מבקריו: הוא כמעט לעולם לא נוקב בשמם של המבקרים, אך מקורביו בתקשורת הממסדית נוהגים להוקיע מבקרים כאלו כ"חסרי הבנה כלכלית" או כמי שפוגעים במורל הלאומי.
חשוב לבחון את דוחות קרן המטבע האחרונים לגבי מצרים כדי לראות אם קיימת התקדמות בצמצום מעורבות הצבא בכלכלה, נושא המהווה את סלע המחלוקת המרכזי.
ספויילר: עד כה נראה כי המצב רק הולך ומחמיר אבל השלטון המצרי לא נוקף אצבע לתיקון המצב , כאילו שזאת בעיה של מדינה אחרת.
