ארצות הברית תפסה והקפיאה נכסי קריפטו איראניים בשווי של כ-500 מיליון דולר. פרטים
שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט (Scott Bessent), הכריז ב-29 באפריל 2026 כי ארצות הברית תפסה והקפיאה נכסי קריפטו איראניים בשווי של קרוב לחצי מיליארד דולר (כ-500 מיליון דולר). המהלך הוא חלק ממבצע רחב היקף בשם "Operation Economic Fury" (מבצע "זעם כלכלי"), שמטרתו למוטט את היכולת הפיננסית של המשטר האיראני.
מהו האירוע?
האירוע כולל הקפאת עשרות ארנקים דיגיטליים המזוהים עם המשטר האיראני, משמרות המהפכה וגופים שלוחים כמו חיזבאללה. מדובר בשדרוג משמעותי של המהלך שהחל שבוע קודם לכן (ב-24 באפריל), אז הוקפאו 344 מיליון דולר במטבע היציב USDT (Tether) על גבי רשת Tron. בסנט אישר כי הסכום המצטבר הגיע לכחצי מיליארד דולר לאחר תפיסות נוספות של כ-100-150 מיליון דולר בימים שאחרי המהלך הראשוני.
מה המשמעות?
- פגיעה ב"צינור החמצן" הדיגיטלי: איראן השתמשה בקריפטו כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות ולממן פעילות צבאית ורכש נפט. ההקפאה חוסמת את היכולת של טהרן לייבא סחורות ולשלם לשלוחיה.
- החרפת המשבר הכלכלי: המהלך תרם לצניחה של כ-60%-70% בערך הריאל האיראני מול הדולר ולהתמוטטות הבנק הגדול במדינה בדצמבר האחרון, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת.
- לחץ למו"מ: המבצע נועד לאלץ את איראן להגיע להסכם קבע לסיום הלחימה, תחת אסטרטגיית "לחץ מקסימלי" של ממשל טראמפ.
איך זה התאפשר?
ההקפאה התאפשרה בזכות מספר גורמים טכנולוגיים ומודיעיניים:
- שיתוף פעולה עם מנפיקי מטבעות: חברת Tether (המנפיקה של USDT) שיתפה פעולה עם משרד האוצר האמריקאי (OFAC) והקפיאה מרחוק את המטבעות בכתובות הארנק שסומנו.
- ניתוח בלוקצ'יין: רשויות האכיפה השתמשו בכלים מתקדמים למעקב אחר תנועות כספים וזיהו ארנקים המקושרים לבנק המרכזי של איראן ולחברות קש.
- מודיעין אזורי: מדינות במפרץ הפרסי סיפקו לארה"ב מידע על חשבונות והעברות כספים של בכירים איראנים בעקבות המתיחות הביטחונית באזור.
איך איראן הגיבה?
- שתיקה רשמית ראשונית: נציגות איראן באו"ם סירבה להגיב באופן רשמי מיד לאחר הפרסום.
- המשך המערכה הצבאית והכלכלית: איראן ממשיכה לנסות להשתמש בשיטות הסוואה מורכבות יותר ולהסתמך על כריית קריפטו פנימית כדי ליצור רשת פיננסית מקבילה.
- מתיחות אזורית: במקביל להקפאה, המשיכה איראן לאיים על חופש השיט במפרץ, מה שהוביל להטלת מצור ימי אמריקאי על נמליה.
