ישראל פועלת לסיכול עסקאות נשק של צבא עיראק מחשש לחסימת הדרך לאיראן. ספויילר: בהצלחה חלקית בלבד!
על פי דיווחים בעיתונות הערבית (בעיקר בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" הפרו-קטארי) ובכלי תקשורת ישראליים, ישראל מפעילה לחצים דיפלומטיים וביטחוניים כדי לסכל או לעכב עסקאות נשק של עיראק.
המדינות המעורבות
עיראק פנתה לכ-6 מדינות באירופה ובאסיה כדי לגוון את מקורות החימוש שלה, לאחר שהתקשתה לרכוש נשק מרוסיה (בשל הסנקציות על רוסיה) ומארה"ב. המדינות העיקריות שהוזכרו בהקשר ללחץ הישראלי הן:
-
- צרפת: נחשבת לספקית פוטנציאלית מרכזית שעסקאות איתה נתקלו בעיכובים.
- דרום קוריאה: עיראק מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות הגנה אווירית, אך אספקה של חלק מהציוד נדחתה.
- איטליה וגרמניה: מדינות שבהן, לפי הדיווחים, המשא ומתן על עסקאות נשק לא הבשיל לכדי חתימה.
עסקאות הנשק שישראל מנסה לסכל
ישראל מתמקדת בעיקר במניעת העברת יכולות שיכולות לאיים על חופש הפעולה האווירי שלה במרחב או לשמש מיליציות פרו-איראניות הפועלות מעיראק. העסקאות שסומנו כוללות:
-
- מערכות הגנה אווירית מתקדמות: טילי קרקע-אוויר ומערכות יירוט.
- מערכות מכ"ם והתרעה מוקדמת: ציוד שנועד לשפר את יכולת הניטור של המרחב האווירי העיראקי.
- מטוסי קרב ומסוקים: דיונים על רכישת כלי טיס מתקדמים (בעיקר מול דרום קוריאה).
מה עומד מאחורי הדיווח (האינטרס הישראלי)
-
- מניעת זליגה לאיראן: החשש העיקרי הוא שטכנולוגיות מתקדמות יגיעו לידי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, המשתמשות בשטח המדינה לשיגור כטב"מים וטילים לעבר ישראל.
- שימור עליונות אווירית: ישראל מעוניינת לשמור על חופש פעולה במידה ותצטרך לתקוף מטרות בעיראק או לעבור דרכה בדרך לאיראן.
- שימוש ברכיבים ישראליים: במקרים מסוימים (כמו מול דרום קוריאה), המערכות כוללות רכיבים ישראליים מסווגים, מה שמעניק לישראל זכות ווטו על המכירה למדינות שלישיות.
מידת ההצלחה
נראה כי המאמצים הישראליים נוחלים הצלחה חלקית אך משמעותית:
- סחבת ועיכובים: למרות שעיראק הקצתה תקציב של מעל 2.4 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ב-2024, היא טרם הצליחה להוציא לפועל עסקאות משמעותיות בתחום ההגנה האווירית.
- הצעות לנשק מיושן: גורמים עיראקים טענו כי מדינה אירופית אחת הציעה להם טכנולוגיה מיושנת משנות ה-90 שניתן לחדור בקלות, מה שהוביל לדחיית העסקה על ידי עיראק.
- השלמת עסקאות אחרות: למרות הלחץ, עיראק חתמה על עסקת ענק עם דרום קוריאה בשווי מיליארדי דולרים לרכישת מערכות הגנה אווירית בסוף 2025, מה שמעיד על כך שהסיכול אינו הרמטי.
