המדינה המסוכנת במזרח התיכון – טורקיה מרחיבה את השפעתה באפריקה
טורקיה מהדקת את קשריה הכלכליים והביטחוניים עם ניז'ר וסומליה, ורואה בהן "מדינות עוגן" לקידום האינטרסים האסטרטגיים שלה ביבשת. שיתופי פעולה אלו נועדו לתת מענה לצרכים פנימיים (כמו ביטחון אנרגטי) ולחזק את מעמדה הבינלאומי של טורקיה אל מול מתחרים גלובליים.
טורקיה העמיקה משמעותית את נוכחותה בסומליה מאז סוף 2025:
1. טורקיה החלה להפעיל הסכמים להגנה על המים הכלכליים (EEZ) של סומליה בתמורה ל-30% מההכנסות. ספינת קידוח טורקית הגיעה לאזור במרץ 2026 לאחר גילוי פוטנציאלי של 20 מיליארד חביות נפט.
2. טורקיה פרסה לראשונה מטוסי קרב מסוג F-16 בסומליה (ינואר 2026) וטנקים לאבטחת בסיס חלל וטילים עתידי המוקם צפונית למוגדישו. כמו כן, מתנהלים מגעים להקמת בסיס ימי טורקי בצפון-מזרח המדינה.
3. בסיס TURKSOM במוגדישו ממשיך להיות המרכז להכשרת הצבא הסומלי (למעלה מ-16,000 חיילים אומנו עד כה). הפרלמנט הטורקי אישר פריסה של עד 2,500 חיילים במדינה.
טורקיה מקדמת תוכניות לפריסת כוחות צבאיים בניז'ר
1. באפריל 2026 נחתם מזכר הבנות לפריסת כוחות טורקיים (לפחות ארבעה גדודים) לאימון וייעוץ לצבא ניז'ר.
2. טורקיה שואפת להשיג גישה למכרות האורניום של ניז'ר כדי לתמוך בתוכנית הגרעין האזרחית שלה ולהשיג עצמאות אנרגטית.
3. ניז'ר כבר רכשה מל"טים מסוג Bayraktar TB-2 ומטוסי תקיפה קלים מתוצרת טורקיה.
אלטרנטיבה אסלאמית – המדיניות הטורקית (המכונה לעיתים "נאו-עות'מאנית") מציגה את טורקיה כשותפה המבוססת על זהות מוסלמית משותפת, ומהווה חלופה לשותפויות עם המערב, רוסיה או סין.
ביטחון אנרגטי וכלכלי – המעורבות באפריקה יוצרת הזדמנויות עסקיות לחברות המקורבות לשלטון ארדואן (כולל חברות בבעלות חתנו) ומבטיחה מקורות אנרגיה עתידיים.
היריבות עם ישראל – הניתוח מציין כי טורקיה חיזקה את עמדתה בסומליה כחלק מהיריבות עם ישראל, במיוחד לאחר שישראל הכירה בסומלילנד (דצמבר 2025). טורקיה רואה בהכרה הישראלית ניסיון להכיל את השפעתה מדרום לים האדום ופועלת להרתעת מדינות אחרות מצעד דומה.
מאבק בטרור – הנוכחות הטורקית מאפשרת לה מינוף מול ארה"ב ואירופה כגורם המסייע במלחמה בארגוני ג'יהאד עולמי (כמו א-שבאב), במיוחד לאחר נסיגת כוחות המערב מחלקים באפריקה.

קרדיט: criticalthreats תרגם וערך : ערוץ המשקיע ששוקע בטלגרם
