CENTCOM הכינה תוכנית תקיפה "קצרה ועוצמתית" שתגרום לאיראן לזחול במהירות בחזרה לשולחן המו"מ. מאפיינים וסיכונים!

דיווח: ל-CENTCOM יש תוכנית תקיפה "קצרה ועוצמתית" מוכנה נגד איראן כדי לשבור את הקיפאון במשא ומתן.

CENTCOM הכינה תוכניות מגירה לתקיפות נוספות מוגבלות ובעלות השפעה גבוהה, שמטרתן לשבור את הקיפאון ולדחוף את איראן לעבר שולחן המשא ומתן, במקום פלישה בקנה מידה מלא או מערכה פתוחה.

 

• יעדים אסטרטגיים: התקיפות המתוכננות מתמקדות בתשתיות מרכזיות באיראן ולא בפלישה רחבת היקף.
• מטרה מדינית: המהלך נועד להגביר את הגמישות האיראנית ולאלץ את המשטר לשוב לשולחן המשא ומתן בעמדת נחיתות.
• "מיקוד דינמי" (Dynamic Targeting): התוכניות שמות דגש על פגיעה מהירה במטרות ניידות, כגון סירות תקיפה מהירות וכלי שיט למיקוש ימי של איראן במצר הורמוז. 

• המצור הימי: הנשיא דונלד טראמפ הבהיר כי הוא רואה במצור הימי על איראן כלי אפקטיבי יותר מהפצצות בשלב זה. הוא דחה הצעה איראנית לפתיחת מצר הורמוז בתמורה לדחיית השיחות על הגרעין, והצהיר כי המצור יימשך עד להשגת הסכם גרעין מלא.
• סטטוס פקודת התקיפה: נכון לערב יום שלישי, טראמפ טרם נתן את הפקודה הסופית לביצוע התקיפות הקינטיות, אך התוכניות מוכנות להפעלה מיידית במקרה של כישלון מוחלט במגעים. 

• מחיר כלכלי: עלות המבצע המתמשך עד כה מוערכת בכ-25 מיליארד דולר.
• תגובה איראנית: קיימת הערכות לירי טילים, שיגור רחפנים והפעלת שלוחיה (פרוקסי) של איראן באזור כנקמה על החרפת הלחץ האמריקני.
• השפעה גלובלית: המתיחות כבר הובילה לעלייה חדה במחירי הדלק והנפט בעולם בשל החשש משיבושים בתנועה במצר הורמוז.

 

• תקיפת תשתיות קריטיות: פגיעה בנכסים אסטרטגיים איראניים כדי להפעיל לחץ מקסימלי בזמן קצר.
• ניטרול איומי כטב"מים וטילים: השמדת אתרי שיגור ומרכזים לוגיסטיים של מערך הרחפנים והטילים הבליסטיים.
• פעילות ימית ממוקדת: תקיפת כלי שיט של משמרות המהפכה (IRGC) המאיימים על חופש השיט במצר הורמוז, כולל סירות מהירות ומניחות מוקשים. 

• שבירת הקיפאון: ארה"ב מנסה לאלץ את איראן להפגין גמישות במשא ומתן על הסכם גרעין חדש וסיום המצור הימי.
• מנוף לחץ אחרון: הנשיא טראמפ רואה במתקפה זו כלי להשגת "עסקה מהירה", כשהוא מבהיר שלא יאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני או להמשיך במצור הנגדי שלה בנתיבי השיט. 

• מלחמה אזורית כוללת: חשש מתגובה איראנית רחבה שתכלול ירי טילים לעבר ישראל, ערב הסעודית ובסיסי ארה"ב באזור.
• שיבוש כלכלי עולמי: המשך חסימת מצר הורמוז ופגיעה במתקני נפט עלולים להזניק את מחירי האנרגיה ולערער את השווקים הפיננסיים.
• כניסה ל"בוץ": מבקרים בממשל ובעולם חוששים שהמתקפה ה"קצרה" תהפוך למערכה ממושכת ללא אסטרטגיית יציאה ברורה (Quagmire).
• תגובת שלוחים (פרוקסי): הפעלת המיליציות בעיראק ובלבנון לביצוע תקיפות כטב"מים וטרור נגד יעדים מערביים. 

 

אזורי התקיפה המרכזיים שצוינו בתוכנית CENTCOM

1. מצר הורמוז והמפרץ הפרסי (הזירה הימית):
   • יעדים: כלי שיט מהירים של משמרות המהפכה, ספינות להנחת מוקשים ובסיסי הצי בבנדר עבאס.
   • מטרה: הסרת המצור האיראני על נתיבי השיט הבינלאומיים והשבת חופש השיט.
2. מערכי שיגור טילים וכטב"מים (פנים המדינה):
   • יעדים: מתקני שיגור ניידים, מחסני טילים בליסטיים ובסיסי רחפנים במערב איראן ובאזור טהרן.
   • מטרה: ניטרול יכולת התגובה המיידית של איראן נגד בעלות בריתה של ארה"ב באזור.
3. תשתיות אסטרטגיות ושלטוניות:
   • יעדים: מרכזי פיקוד ושליטה (C2), תשתיות תקשורת של המשטר, ומתקנים צבאיים באי ח'ארג (למעט תשתיות הנפט עצמן, עליהן הוחל חיסכון זמני).
   • מטרה: ערעור היציבות המבצעית של המשטר ויצירת תנאים ללחץ פנימי. 

• שבירת הקיפאון: ארה"ב הגיעה למסקנה שהמצור הימי הקיים הגיע למיצוי. התקיפות נועדו לאלץ את טהרן לחזור לשולחן המשא ומתן באסלאמבאד בעמדת חולשה מובהקת.
• הסלמה מבוקרת: מדובר ב"גלי תקיפה" ולא במלחמה כוללת, במטרה למנוע שקיעה ב"בוץ" האיראני תוך השגת יעדים פוליטיים מהירים. 

• התלקחות אזורית: איראן כבר איימה בתגובה נגד מדינות המפרץ המארחות בסיסים אמריקאיים (בחריין, קטר, איחוד האמירויות).
• נזק כלכלי: למרות הניסיון להימנע מפגיעה בתשתיות אנרגיה, המתיחות לבדה מקפיצה את מחירי הנפט והביטוח הימי לרמות שיא.
• אובדן שליטה: קיים חשש שהמתקפה ה"קצרה" תוביל לתגובת שרשרת של שלוחים (חיזבאללה, חות'ים) שתחייב מעורבות אמריקאית קרקעית נרחבת.