ארה"ב מוציאה כוחות ומטוסי ביון יקרים ממדינות הסמוכות לאיראן. פרטים ומשמעויות

• הסגה מבצעית: בינואר 2026 החלה ארה"ב בצמצום משמעותי של נוכחותה בבסיס חיל האוויר "אל-עובייד", הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון. צעד זה כלל פינוי של עשרות כלי טיס מהמסלולים הגלויים, בהם מטוסי תובלה (C-130) ומטוסי ביון ואיסוף מודיעין יקרי ערך.
• הקשר האירוע: המהלך הגיע על רקע איומים ישירים מצד איראן לתקוף בסיסים המארחים כוחות אמריקאיים אם וושינגטון תתערב צבאית בתגובה לדיכוי מחאות בתוך איראן או בעימות מול ישראל.
• פינוי כוח אדם: בנוסף למטוסים, דווח כי ארה"ב ובריטניה הורו על פינוי של חלק מאנשי הצבא והסגל מהבסיס כצעד של "משנה זהירות". 

1. בסיסים בירדן: דיווחים מצביעים על העברת מטוסי קרב (F-15E) ומטוסי ביון לבסיס "מוואפק סאלטי" בירדן, הנחשב למוגן יותר.
2. אירופה: חלק ממטוסי התדלוק והביון הועברו חזרה לבסיסים באירופה (כמו בריטניה וספרד) כדי לשמש כעתודה לוגיסטית הרחק מזירת הלחימה המיידית.
3. הסוואה פנימית: חלק מהמטוסים הוכנסו להאנגרים מבוצרים בתוך שדה אל-עובייד כדי למנוע פגיעה מרסיסים במקרה של מתקפה איראנית. 

• הפחתת פגיעות: מטוסים כמו ה-RC-135 "ריבט ג'וינט" (ביון אותות) הם נכסים אסטרטגיים שקשה להחליף. הרחקתם מקטאר נועדה למנוע מ"מכת פתיחה" איראנית לשתק את יכולות המודיעין האמריקאיות.
• שינוי תצורת התקיפה: המהלך מלווה בריכוז כוחות ימיים אדירים (שתי נושאות מטוסים, USS Abraham Lincoln ו-USS Gerald Ford) בים הערבי, המאפשרים תקיפה מהים ללא תלות בבסיסים יבשתיים פגיעים במפרץ הפרסי.
• חופש פעולה לטראמפ: הפינוי מאפשר לנשיא טראמפ להורות על תקיפות אוויריות (כולל שימוש במפציצי B-2 מבסיסים בארה"ב) מבלי לחשוש שאלפי חיילים ומטוסים בקטאר יהפכו ל"בני ערובה" לתגובה איראנית.

קרדיט: ITAMILRADAR