"חרבות ברזל "המלחמה הנמשכת שנולדה מתוך המנהרות : מסע אל עתיד המימד הנעלם

"חרבות ברזל "המלחמה הנמשכת שנולדה מתוך המנהרות : מסע אל עתיד המימד הנעלם

דמיינו את עצמכם עומדים מול פי פיר אפל. מעליכם השמש העזתית הקופחת, אך מתחתיכם משתרע עולם אחר, קר ודומם, שבו הזמן קופא והאוויר דחוס בריח של אבק ובטון.

זהו לא רק עוד "מכשול טקטי " , על פי העדויות העדכניות מעזה, הלוחמה התת קרקעית הינה חדשנות משבשת (Disruptive Innovation) ששינתה לנצח את חוקי המשחק .
בעולם הטכנולוגי, חדשנות משבשת אינה סתם שיפור של מוצר קיים, אלא כניסה של טכנולוגיה פשוטה או זולה יותר שיוצרת שוק חדש לחלוטין וממוטטת את השחקנים הוותיקים והחזקים. חשבו על נטפליקס מול בלוקבסטר בעולם הסרטים . בלוקבסטר הייתה אימפריה של חנויות פיזיות שהשכירה סרטי וידאו עם לוגיסטיקה מורכבת, אך נטפליקס "שיבשה" את המודל שלה – לא על ידי בניית חנויות טובות יותר, אלא על ידי שינוי מוחלט של הדרך שבה אנחנו צורכים תוכן תוך כדי מעבר לשימוש ברשת האינטרנט .

באותו אופן, רשת המנהרות של חמאס היא ה"נטפליקס" של המלחמה המודרנית. היא לא ניסתה לבנות חיל אוויר טוב יותר מזה של צה"ל או טנקים חזקים יותר, היא פשוט העבירה את זירת המשחק לממד שבו העליונות הטכנולוגית המערבית – המטוסים, הלוויינים וטילים מבוססי GPS – הופכת לבלתי רלוונטית. כפי שנטפליקס רוקנה מתוכן את חנויות הווידאו, כך התת-קרקע מבטל את יתרון המטוסים ,כלי השריון והתמרון היבשתי הקלאסי, ומאלץ את הצבא להמציא את עצמו מחדש כדי לא להפוך לדינוזאור בשדה קרב שהשתנה מקצה לקצה .
על פי הכתבה "מתחת לפני השטח" מאת אייל לוי מהרביעי לפברואר 2026, מתוארת התחושה הבלתי נתפסת הזו: "רק תדמיין: לעבור חתיכת בטון אחרי חתיכת בטון, לאורך 10 קילומטרים ". ( סא"ל ר' )

המילים הללו אינן רק תיאור הנדסי, הן זעקה של מציאות חדשה שבה היתרון הטכנולוגי והאווירי של צה"ל כמו צבאות מודרניים מתנפץ אל מול קירות הבטון התת-קרקעיים .
המלחמה הזו, כפי שמעידים קציני ההנדסה מהדרום מלב הרשת התת קרקעית , היא עדין בעיצומה , חשאית, ללא גבולות ברורים של חזית ועורף, מלחמה ללא "קו צהוב או אדום ". היא מחייבת אותנו להשליך הצידה את המפות השטוחות ולעבור לשינוי תפיסתי עמוק – הכרה ב"טיהור המרחב" כצורת הקרב הסיזיפית והמכריעה ביותר של דורנו.
בעוד שכיבוש השטח מעל פני האדמה אורך ימים, הטיהור האמיתי – שחיקת התשתיות והעמקת השליטה – הוא מסע של חודשים.
זהו מאמץ הנדסי שהופך ללב הפועם של המערכה , כשכל שאר החילות נעים בקצב המקדחים מתוך הבנה כי בקרב טיהור המרחב המאמץ ההנדסי הוא המאמץ העיקרי וכל שאר הפעולות נועדו לאפשר לו להתממש בקצב הגבוה ביותר.
לפי קציני ההנדסה בעזה, האיום לא רק שלא נעלם, אלא עלול להחריף בעתיד אם חמאס יסתגל לשיטות הסיכול וימשיך לפתח את המערך התת־קרקעי, במיוחד לאור העובדה שהאויב מפגין אג'יליות גבוהה ולומד לשפר שיטות חפירה ומלכוד פירים תוך ימים ספורים.
בעוד שמעל פני השטח נדמה כי הלחימה דועכת לטובת שלבי ביניים או הסדרים מדיניים, המציאות המבצעית ב"לב הרשת שבעומק האדמה" מוכיחה כי המלחמה האמיתית רק החלה, כשהיא מחייבת את כוחות ההנדסה להוביל את המערכה בטיהור סיזיפי של עיר תת-קרקעית שאין לה גבולות ברורים .

למעשה המלחמה בעיצומה, והיא מחייבת מענה הנדסי וטכנולוגי פורץ דרך כדי למנוע מצב שבו האויב משקם את יכולותיו בתוך תאי שטח שכבר טוהרו.
הצורך הזה אינו רק סיפור ישראלי מקומי. זהו הצורך העולמי של הלוחמים לחפור אל תת-הקרקע, כפי שנלמד בדם במקומות כמו מריופול שבאוקראינה, שם מתחם "אזובסטל" הוכיח כיצד תשתית מבוצרת אחת יכולה לשתק צבא אדיר למשך חודשים.

בעולם שבו כטב"מים הופכים כל תנועה מעל פני השטח למלכודת מוות, הלוחמים נדחקים מטה, אל הבטן המגוננת של האדמה. לא לחינם סא"ל י', ראש ענף תת-קרקע בפיקוד דרום, מצא את עצמו מארח את נציגי הצבא האמריקני מיד לאחר הלחימה .
העולם כולו מביט בעזה ומבין: מי שלא ישלוט במעמקים, לא יוכל לשלוט בערים ובשדה הקרב של המאה ה- 21.
כדי לשבור את הקיפאון הזה, עלינו לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית ולרתום את העוצמה של המגזר האזרחי אל תוך שדה הקרב . שילובן של מכונות חפירת מנהרות (TBM) וטכנולוגיות מיקרו-טאנלינג (Micro-tunnelling) ביחידות ההנדסה הלוחמות אינו עוד מותרות – הוא הכרח קיומי.

בעוד שתעשיית התשתיות העולמית משקיעה מיליארדים בטכנולוגיות קידוח מהירות ומדויקות, הצבא עדיין נמצא בפיגור טכנולוגי בתחום שבו הוא חייב להיות המוביל העולמי .
המודל שפיתחתי, והתפרסם בעבר בעיתון מערכות בשם "שליטה ללא חיכוך" (הפרדה מפלסית טקטית) היא תפיסה צבאית המבקשת להעתיק את מרכז הכובד של הריבונות והתמרון אל הממד התת-קרקעי, ובכך ליצור הפרדה מוחלטת בין הכוחות הלוחמים, לבין האוכלוסייה האזרחית והאויב המסתתר מעל פני השטח .
החזון של "שליטה ללא חיכוך" מחייב אותנו לאמץ את יכולות המנהור המודרני המתקדם כדי ליצור "מובלים" תת-קרקעיים ועיליים משלנו בזמן אמת . תארו לעצמכם יחידות הנדסה שאינן רק מפוצצות מנהרות אויב, אלא חוצבות במהירות נתיבי לוגיסטיקה ותמרון מוגנים ובונה במהירות מתחמים מוגנים ללוחמים בלב מערכי האוייב מה שמאפשר לכוחות מועטים לשלוט בשטחים עירוניים נרחבים ולנוע בבטחה מתחת לפני הקרקע, מחוץ לטווח האש של טילי הנ"ט, מטעני הצד, המארבים והצלפים המאיימים ברחובות.

שימוש בטכנולוגיות קידוח אזרחיות מתקדמות, המופעלות לעיתים מרחוק, יאפשר יצירת רשתות תקשורת חסינות ומודיעין תת-קרקעי עמוק (Deep Sensing) .כל זאת ניתן להשיג תוך מינוף הניסיון והידע ההנדסי העצום שנצבר הן משנים ארוכות של לחימה במנהרות על ידי צה"ל ,והן בתעשיית הנפט והגז במיפוי שכבות האדמה ובטכנולוגיות קידוח אופקי ומולטי-לטרלי תוך כדי התאמתם לצרכים המבצעיים של שדה הקרב המודרני .
המסר של הכתבה מפברואר 2026 מהדהד בעוצמה: המלחמה מתחת לפני השטח רק החלה . עלינו להפוך את הלוחמה התת-קרקעית ליעד לאומי אסטרטגי, המשלב את חברות ההזנק והתעשיות האזרחיות והביטחוניות עם היחידות הלוחמות.
הניצחון לא יימדד רק בקילומטרים של בטון הרוס, אלא ביכולתנו להכתיב ריבונות בממד הנעלם באמצעות טכנולוגיה עילאית .
כי בסופו של יום, מי שמעז להשתלט על מעמקי האדמה – הוא זה שינצח ביבשה במאה ה- 21 .

קרדיט: מהנדס יהודה כפיר- בוגר פלס"ר גבעתי, קצין מודיעין, וקצין בינוי מבצעי, חוקר את תופעת הלוחמה התת קרקעית .

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות