מלחמת התשה ורחפנים: אסטרטגיית הגרילה של חיזבאללה והמענה הצבאי של צה"ל
סיכום מנהלים – של מכון המחקר ACLED
מאז חודש מרץ, חיזבאללה עבר לאסטרטגיית התשה וטקטיקות גרילה בלחימה נגד כוחות ישראל בלבנון. במקום להסתמך בעיקר על מבנה גדול וירי רקטות כבד, הקבוצה השתמשה בתאי קרב קטנים, אתרי שיגור מפוזרים, רחפנים, טילים מונחים ותקיפות רקטות סלקטיביות. רחפנים הפכו למרכזיים בפעולות חיזבאללה והיו בשימוש ב-45% מהתקיפות של חיזבאללה בלבנון וב-32% מהתקיפות שלו בישראל. חיזבאללה השתמש ברקטות כדי לשבש את החיים בצפון ישראל, למתוח את ההגנות הישראליות ולאותת על יכולתו להרחיב את הסכסוך.
לא סביר שחיזבאללה יבצע פיגועים בקנה מידה גדול נגד כוחות ישראליים בדרום לבנון וקהילות בצפון ישראל בתנאים הנוכחיים. עם זאת, סביר להניח שעימותים ספורדיים ומוגבלים ליד אזור החיץ יימשכו בטווח הקצר. הסיכון למערכה רחבה יותר יגדל אם הסכסוך בין איראן לישראל יתחדש, ישראל תרחיב את פעילותה בלבנון, או שחיזבאללה יבנה מחדש יכולות מספיקות כדי לעמוד ברמת פיגועים גבוהה יותר.
משמעות אסטרטגיית הלחימה החדשה של חיזבאללה
- מלכודת מלחמת התשה: הארגון מנסה למנוע מישראל הישג צבאי מהיר ומכריע על ידי מעבר לחוליות קטנות (תאי קרב) שקשה לאתר ולסכל מראש.
- עקיפת רצועת הביטחון: השימוש הגובר ברחפנים וכטב"מים (הן בתוך לבנון והן בעומק ישראל) נועד לבטל את היתרון הגיאוגרפי של אזור החיץ שצה"ל מנסה לבסס בדרום לבנון.
- צמצום חתימה מודיעינית: פיזור הרקטות באזורים נרחבים ואיסור על שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים מקשים על המודיעין הישראלי לאתר מחסני אמל"ח ולבצע סיכולים ממוקדים של משגרים לפני ירי.
- הפעלת לחץ על העורף האזרחי: ירי רקטות סלקטיבי ומטחי כטב"מים תכופים נועדו לשבש את שגרת החיים בצפון, למתוח את מערכות ההגנה האווירית ולשמור על רמת סיכון קבועה.
המענה הצבאי והמבצעי של ישראל
1. תמרון קרקעי והרחבת אזור החיץ
- העמקת הפעילות: כוחות צה"ל הרחיבו את הפעילות הקרקעית מעבר לקו הליטאני, תפסו שטחים שולטים (כמו רכס עלי טאהר ומבצר הבופור) ופועלים לטיהור יסודי של תשתיות תת-קרקעיות.
- החרבת תשתיות טרור: צה"ל מפעיל מדיניות של השמדת מבנים צבאיים ומפקדות בכפרים הסמוכים לגבול כדי למנוע מחוליות הגרילה נקודות מסתור ואתרי שילוח.
2. העצמת עוצמת התקיפות האוויריות
- פגיעה במפקדות חירום: חיל האוויר מבצע גלי תקיפות נרחבים בביירות, בבקעא ובדרום לבנון, תוך התמקדות במפקדות המבצעיות של כוח רדואן, יחידות המודיעין ומערכי הטילים.
- חיסול מפקדי שטח: המשך מדיניות הסיכולים הממוקדים נגד דרגי השטח והפיקוד של חיזבאללה ושל כוח קדס האיראני כדי לפגוע ברציפות הפיקודית של תאי הקרב המבוזרים.
3. התמודדות טכנולוגית וטקטית עם איום הרחפנים
- צוותי משימה מיוחדים: מערכת הביטחון הקימה צוותים טכנולוגיים ייעודיים למציאת פתרונות מהירים ליירוט ושיבוש של רחפנים קטנים וזולים (כגון רחפני FPV), המהווים אתגר למערכות ההגנה הקלאסיות.
- מיגון פיזי מוגבר: צה"ל פרס מאות אלפי מטרים רבועים של רשתות הגנה מיוחדות מעל ריכוזי כוחות, מוצבים וכלי רכב הנדסיים בצפון ובדרום לבנון כדי לבלום פיזית רחפני נפץ.
- גיבוש אסטרטגיה לאומית: משרד הביטחון מקיים דיוני חירום לגיבוש מענה הגנתי מקיף לעורף ולאזורי הגבול מול איום הרחפנים התוקפים.
