נורת אזהרה לצה"ל: כשכטב"מים זולים מנצחים חטיבת שריון שלמה
התוצאות המפתיעות של התרגיל הצבאי בגרמניה, בו הושמדה חטיבת שריון אמריקאית בזמן קצר ביותר ע"י כטב"מים זולים , מדגישות את האתגרים שצה"ל מתמודד עמם בשנים האחרונות. תרגיל זה מספק מספר לקחים קריטיים עבור מערכת הביטחון הישראלית:
1. שדרוג דחוף של מערכות ההגנה האקטיבית (מכנפה עילית)
מערכת "מעיל רוח" הישראלית נחשבת למובילה עולמית נגד טילי נ"ט, ואף נרכשה על ידי צבאות ארה"ב ובריטניה. עם זאת, רחפני FPV תוקפים לרוב מלמעלה (Top Attack) – זווית שבה מערכות ההגנה המסורתיות פחות יעילות. הלקח הוא שיש להאיץ פיתוח והטמעה של רשתות הגנה פיזיות (כמו סככות מגן) לצד שדרוג טכנולוגי של מערכות ההגנה האקטיביות ליירוט איומים אנכיים.
2. מעבר ללוחמה אלקטרונית טקטית מבוזרת
בעבר, אמצעי לוחמה אלקטרונית (ל"א) כבדים היו מרוכזים ברמת הגדוד או החטיבה. התרגיל מוכיח כי כיום נדרשת יכולת שיבוש תדרים ("חליפת הגנה אלקטרונית") ברמת הטנק הבודד, הנגמ"ש, ואפילו ברמת כיתת החי"ר, כדי לנתק את הקשר בין מפעיל הרחפן לכלי הטיס לפני הגעתו ליעד.
3. שינוי תפיסת ההסוואה והתנועה בשטח
עידן "שדה הקרב השקוף" מחייב את צה"ל לזנוח דוקטרינות תנועה מסורתיות של שיירות משוריינות גדולות ובולטות. כוחות יבשה נדרשים לעבור לפיזור רחב, תנועה לילית מבוססת הגנה תרמית, ושימוש קפדני באמצעי הסוואה מודרניים המונעים זיהוי הן על ידי מצלמות יום והן על ידי חיישנים תרמיים מהאוויר.
4. החיוניות של צבא יבשה מרושת ואוטונומי
הטנק לא מת, אך הוא חייב להשתנות. בדיוק כפי שהצבא האמריקאי משקיע מיליארדים בבניית רק"ם עתידי המשמש כ"מרכז רשת" המפעיל רחפנים משלו, כך גם גרסאות המרכבה והנמ"ר החדשות של צה"ל חייבות לכלול מערכות אוטונומיות שיודעות לצוד את הרחפנים של האויב עוד לפני שהם מזהים את הדרג המסתער.
