המכ"מ הטורקי שהותקן בשדה התעופה הבין לאומי של דמשק מאיים על ישראל. משמעויות אסטרטגיות
- סוג המערכת: המכ"ם שהותקן הוא מדגם HTRS-100, מערכת לבקרה וניהול תנועה אווירית המיוצרת על ידי החברה הביטחונית הטורקית ASELSAN.
- יכולות טכניות: המערכת כוללת מכ"ם גילוי ראשוני ומשני (PSR/SSR) המותקנים על מגדל רב-שלבי. טווח הגילוי והמעקב שלה נע בין 150 ל-200 קילומטרים, והיא מאפשרת ניטור מדויק של כל המטרות האוויריות בסביבת נמל התעופה.
- מטרה רשמית: לפי הצהרת שגריר טורקיה בסוריה, נוה יילמאז (Nuh Yilmaz), ההתקנה נועדה לשדרג את התשתית התעופתית האזרחית של סוריה, לשפר את בטיחות הטיסה ולאפשר נחיתות בתנאי מזג אוויר קשים ובלילה.
- הקשר רחב: המהלך הוא חלק ממאמץ טורקי רחב יותר לשיקום התשתיות בסוריה לאחר נפילת משטר אסד בדצמבר 2024, הכולל גם אספקת מערכות ניווט (ILS, DVOR/DME) וציוד ביטחוני לנמל התעופה.
המשמעות האסטרטגית:
התקנת מערכת הרדאר הטורקית HTRS-100 בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק (בינואר 2026) היא אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות וטקטיות משמעותיות עבור ישראל. אף על פי שהמערכת מוצגת רשמית ככלי אזרחי לניהול תעבורה אווירית (ATC) ושיפור בטיחות הטיסה, במערכת הביטחון הישראלית רואים בה איום על חופש הפעולה המבצעי.
להלן ניתוח המשמעויות הביטחוניות המרכזיות:
1. צמצום חופש הפעולה האווירי (Freedom of Action)
מערכת ה-HTRS-100, מתוצרת חברת ASELSAN הטורקית, היא מערכת מתקדמת בעלת טווח של כ-150 עד 200 ק"מ.
* גילוי מוקדם: הרדאר מסוגל לזהות ולעקוב אחר מטרות אוויריות בדיוק גבוה. נוכחותו בדמשק מאפשרת כיסוי רחב של המרחב האווירי הסורי, כולל נתיבי טיסה שישראל משתמשת בהם באופן קבוע לתקיפת מטרות טרור והתעצמות איראנית.
* חשיפת "חתימות" נמוכות: המערכת כוללת אלגוריתמים מתקדמים לסינון רעשים (Clutter suppression), מה שעלול להקשות על מטוסים לפעול מבלי להתגלות, גם בתנאי מזג אוויר קשים או בטיסה נמוכה.
2. שיבוש הדרך לאיראן
סוריה משמשת כ"מסדרון אווירי" קריטי עבור חיל האוויר הישראלי במבצעים ארוכי טווח.
* הצבת רדאר טורקי מתקדם מאפשרת מעקב אחר מטוסים ישראלים בדרכם מזרחה לכיוון עיראק ואיראן.
* שיתוף מידע מודיעיני בזמן אמת בין טורקיה לסוריה (ובפוטנציאל לגורמים נוספים) עלול לחשוף מבצעים רגישים עוד בשלביהם הראשונים.
3. "מוצב קדמי" מודיעיני של טורקיה
העובדה שהמערכת מופעלת או מתוחזקת על ידי צוותים טורקיים (גם אם רשמית היא שייכת לממשל הסורי של אחמד אל-שרע) מעניקה לאנקרה דריסת רגל מודיעינית בלב סוריה.
* איסוף סיגינט (SIGINT): מעבר לרדאר עצמו, נוכחות טכנולוגית טורקית מאפשרת איסוף נתונים על דפוסי הטיסה והתדרים של חיל האוויר הישראלי.
* שינוי מאזן הכוחות: ישראל רואה בטורקיה תחת ארדואן שחקן לעומתי. העברת יכולות גילוי מתקדמות לידי המשטר הסורי החדש נתפסת כחציית קו אדום שנועדה להגביל את ישראל בזירה הצפונית.
4. זליגת טכנולוגיה ושילוב הגנה אווירית
ישנו חשש שהרדאר ה"אזרחי" ישמש כחלק ממערך ההגנה האווירית הסורי המתחדש.
* שילוב מערכות: נתונים מה-HTRS-100 יכולים להיות מוזנים למערכות יירוט או לסייע בביסוס תמונה אווירית כוללת שתקשה על תקיפות עתידיות של משלוחי נשק.
תגובת ישראל והשטח: לפי דיווחים, ישראל כבר פעלה נגד ניסיונות טורקיים דומים בעבר (כמו פירוק מכשירי האזנה באזור אל-כיסווה באוגוסט 2025). הצבת הרדאר בדמשק נחשבת לצעד גלוי ומאתגר יותר. גורמי ביטחון ישראלים הגדירו זאת כ"משחק באש" המאיים ישירות על ביטחון המדינה.
לישראל אין ספק שמכשיר הרדאר החדש מעביר תמונה אווירית מלאה בזמן אמת לטורקיה לאחר שעבר התאמות בנושא מה שיכול לגרום לפגיעה קשה בבטחון ישראל לאור ההדרדרות היחסים בין 2 המדינות שהביאו את מנהיגה – ארדואן לאיים אל קיומה של ישראל.
טורקיה מהווה כיום את האיום הגדול ביותר על ביטחון ישראל , לאחר שהחליפה את איראן שהיה בעבר האיום המרכזי.
על טורקיה לדעת כי כל מעשה שיסכן את ביטחון ישראל שיעשה בחסות מכשיר הרדאר החדש שהיא סיפקה יפליל אותו ויביא להשמדתו ואז תצטרך טורקיה להחליט האם היא ממשיכה לאיים על ביטחון ישראל או נושאת בתוצאות. לישראל זאת שאלה של חיים ומוות ואילו לטורקיה זאת שאלה של המשך התגרות בישראל והנטייה האנטישמית של מנהיגה , ארדואן, שישראל לא תוכל לסבול. תהיינה התוצאות אשר תהיינה!
קרדיט: מתוך שידורי אנאדולו – רשתות חברתיות

