הגנת גבולות המדינה היבשתיים בדרך אוטונומית רובוטית הכרחית וטכנולוגית היא כבר אפשרית

הגנת גבולות המדינה היבשתיים בדרך אוטונומית רובוטית הכרחית וטכנולוגית היא כבר אפשרית.

ספויילר : דרך ההגנה הזו גם זולה ויעילה משמעותית יותר מהדרך הנוכחית ובנוסף גם חוסכת את הצורך הנוכחי לקיים את ההגנה באמצעות שימוש בחיילים רבים שאין.

 

רקע כללי:

עובדה: דרך ההגנה הנוכחית על גבולות המדינה מתקיימת כבר עשרות שנים (לפחות מאז מלחמת ששת הימים 1967) וזאת בתצורתה הנוכחית בתוספת שינויים קלים.

עובדה: דרך הגנה זו בתצורה הבסיסית ובשינוים קלים גם מופעלת במדינות רבות אחרות בעולם.

הכוונה למדינות שרוצות לחסום את הכניסה היבשתית של גורמים עויינים ולא רצויים לשטח המדינה שלהם. כניסה באמצעות מעבר של הגבולות ללא אישור ובקרה למדינה. המדובר במעבר של מחפשי עבודה, מבריחים, עבריינים, פעילי ארגוני טרור וכד'.

הסבר:

1, כיצד מוגנים היום גבולות המדינה?

א, גבולות המדינה מחולקים לגזרות ברוחב של עשרות ק"מ.

ב, האחריות לגזרה היא באחריות מפקדה ומרכז שליטה ובקרה.

המפקדה אחראית לביטחון באזור הסמוך לגבול, כאמור אזור באורך של עשרות ק"מ.

ג, קיים מערך תצפיות טכנולוגי צפוף שממוקם לאורך הגבולות ומאויש ע"י חיילים רבים.

המערך צופה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת לאזור הקרוב שמעבר לקו הגבול.

ד, את הגבול חוסמת גדר צרה שממוקמת על הגבול.

הגדר לא מאפשרת חדירה יבשתית ומעבר של הגבול למי שלא פורצים בכוח את הגדר.

ה, מתאפשר מעבר של הגבול של מי שחופרים מנהרות מתחת לגדר ו/או עוברים מעל לגדר באמצעות כטב"מים.

הגדרות גם מופעלות ע"י נגיעה שמפעילה התרעה חשמלית וכך מתאפשרת קבלת התרעה על ניסיון חדירה של הגבול והיכן הניסיון הזה מתבצע.

זאת גם במקרים בהם התצפית לא מזהה את ניסיון החדירה.

ו, מתבצעים סיורים רבים המכונים בט"ש (ביטחון שוטף).

הסיורים מתבצעים כל השנה בכל שעות היום והלילה ובכל תנאי מזג אוויר זאת ע"י חיילים רגליים ואו רכובים ברכבים טקטיים.

החיילים חמושים בנשק אישי, במקלעים ועוד. הסיורים מתבצעים כל הזמן לאורך הגדר.

ז, בנוסף, לאיתור חדירות על הגבול הסיורים והכוחות בגזרה מוקפצים ע"י התצפיות ומרכז השליטה לנקודות בהם יש חשש לחדירה.

ח, כוחות נוספים מבצעים מעת לעת מארבים כדי לסכל ניסיונות חדירה צפויים בגבולות.

ט, מוצבים רבים קרובים לגבול ומהם מתבצעת כל הפעילות הנ"ל לרבות הלוגיסטיקה ואחסון הכוחות.

לסיכום: הוכח שוב ושוב, וגם ב 7 באוקטובר, שהמערך הגדול הנ"ל, מערך שמיועד להגן על הגבולות ,אינו יעיל מאוד.

עובדה: המערך הנ"ל יקר מאוד להפעלה ולתחזוקה ואינו נותן פתרון לבעיית הכטב"מים שחוצים את הגבול מעל הגדר.

 

2, כיצד ניתן, ובגדול, לעשות עבודה טובה יותר?

במאמר זה אתייחס כאן רק להחלפת ולשיפור של חלק מהרכיבים במערך הקיים.

א, שיפור אמצעי ההתראה והאיכון

המערך כולל אמצעים שמספקים הזהרה מוקדמת לישובים ולכוחות בגזרה וכן מעבירים מידע שיאפשר לתקוף את האיום.

1, הקמת מערך התרעה אקוסטי

זאת כדי להתגונן מהכטב"מים שהם כעת האיום מס' 1 על הגבולות יש להוסיף למערך ההתראה הקיים גם מערך אקוסטי. זו טכנולוגיה שמאתרת את הכטב"מים באמצעות איתור הרעש שהם מפיקים במהלך הטיסה. הטכנולוגיה הנ"ל טובה גם לאיתור מבעוד מועד של כלי רכב.

מסתבר שהמכ"מים מתקשים באיתור כטב"מים חשמליים קטנים שטסים בגובה נמוך.

2, הוספת כטב"מים ורחפנים גדולים למערך ההתראה

לרחפנים ולכטב"מים הגדולים יכולת תצפית מצויינת לעומק השטח שמעבר לגבול ובמקביל גם לרוחב גדול.

הכטב"מים גם יבצעו סיורים לאורך הגזרה, מה עוד שמהירות הטיסה שלהם גבוה משמעותית מזו של כל רכב.

 

ב, מערך סיכול אקטיבי של החדירה

1, החלפת מרבית הסיורים הרכובים המאויישים בכרב"מים (כרב"מים הם כלי רכב טקטיים חמושים אוטונומים).

כאן ניתן לחסוך בצורך בחיילים רבים וגם להקטין סיכונים.

ניתן לחמש כרב"מים במקלעים, תותחים קלים וגם בטילים מונחים.

2, הקמת מערך תקיפה מבוסס כטב"מים.

לכטב"מים התוקפים יתרון גדול מאוד ביכולת לתקוף איומים יבשתיים וגם ליירט כטב"מים שחוצים את קו הגבול.

לרכב ולטרוריסטים אין יכולת להתחמק מכטב"מ מתאבד שנעל עליהם.

 

סיכום

עלות ההשקעה בשדרוג דרך ההגנה על הגבולות אינה גבוה והתועלת הכלכלית והמהותית גבוה מאוד.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונה: AI