תחקיר: המלחמה החשאית בין טורקיה לרוסיה המתנהלת ברקע הפלת מטוס תובלה וחיסול מפקדי צבא ומודיעין טורקיים בכירים. חלק א’

בעקבות פרסום קצור באתר המחקר הצבאי הסורי “נורס” החלטתי להתעמק בנושא ולנסות לחשוף מה בדיוק הצית את “מלחמת העולם החשאית” בין טורקיה לרוסיה, מלחמה חובקת עולם המונעת מאינטרסים מנוגדים וסגירת חשבון , ובעיקר הרבה אגו של 2 רודנים.

הפרסום באתר “נורס” הסורי:

ייתכן שהאירועים בין טורקיה לרוסיה הם בבחינת הסלמה בלתי מוצהרת בין המדינות. במהלך השבועות האחרונים, האוקראינים תקפו מכליות נפט סמוך למצר הבוספורוס, מטוס תובלה צבאי טורקי התרסק בגאורגיה, הרוסים תקפו ספינות טורקיות באודסה, והאוקראינים תקפו מכלית נפט רוסית בים התיכון. בעקבות זאת, הופל כטב”ם רוסי סמוך לאנקרה ולאחר מכן נפל כטב”ם רוסי נוסף סמוך לאיסטנבול.
ייתכן שאירועים אלו מהווים הסלמה רוסית נגד טורקיה, בשל הערכתה של רוסיה שהטורקים מסייעים לאוקראינים בתקיפת המכליות הרוסיות. בימים האחרונים החלו מכליות נפט רוסיות לשנות את מסלולן בים השחור כדי להתקרב לחופי טורקיה וגאורגיה, הרחק מהחופים האוקראינים.
הסלמה זו מגיעה במקביל להסלמה נוספת של פוטין נגד אירופה, במסגרתה איים במלחמה על אירופה אם יוטל מצור על קלינינגרד.”

 

נקודות מרכזיות לניתוח בהתבסס על דיווחים מודיעיניים מהמקורות הפתוחים:
* מלחמת הצללים בים השחור: הדיווח חושף זירה שבה רוסיה וטורקיה – למרות הקשרים הרשמיים ביניהן – נמצאות בעימות עקיף ובעיקר חשאי. נפילת כטב”מים רוסיים בתוך טורקיה (סמוך לאנקרה ואיסטנבול) היא אירוע חריג מאוד המעיד על פגיעה בריבונות הטורקית.
* נתיבי האנרגיה: שינוי המסלול של המכליות הרוסיות לכיוון חופי טורקיה נועד לנצל את המים הטריטוריאליים של טורקיה כ”מגן” מפני תקיפות אוקראיניות, מתוך הנחה שאוקראינה לא תתקוף סמוך מאוד לחוף הטורקי כדי לא לסבך את אנקרה.
* הקשר האירופי: האיום בנוגע לקלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) הוא אחד מנקודות החיכוך הנפיצות ביותר בין רוסיה לנאט”ו. פוטין משתמש באיום זה כדי להרתיע את אירופה מלהדק את הסנקציות או לסייע לאוקראינה בזירה הימית.

 

על פי בדיקה במקורות הגלויים ובדיווחים האחרונים מהזירה הטורקית (כולל הצלבות עם מידע שעלה בפורומים ביטחוניים), האירועים סביב הכטב”מים הרוסיים בתוך טורקיה מעוררים דאגה רבה במערכת הביטחון באנקרה.
להלן ריכוז הפרטים המעודכנים לגבי נסיבות הנפילה והתגובות:
1. הכטב”ם ליד איסטנבול:
* האירוע: כלי טיס בלתי מאויש, שזוהה על ידי אנאליסטים צבאיים כדגם רוסי (ייתכן מסוג “אורלן” או כטב”ם מתאבד מסוג “שאהד/גראן” שיצא משליטה), נפל בשטח פתוח בפאתי איסטנבול.
* הנסיבות: ההערכה היא שלא מדובר בתקיפה מכוונת נגד איסטנבול, אלא בתקלה טכנית או שיבוש GPS מאסיבי (לוחמה אלקטרונית) שגרם לכלי לאבד את נתיבו בזמן שביצע משימת מעקב אחר ספינות בים השחור.
* המשמעות: עצם הגעת כלי טיס רוסי לעומק השטח הטורקי, סמוך למרכז הכלכלי הגדול ביותר של המדינה, נתפסת ככישלון של מערכות ההתראה המוקדמת הטורקיות או כהתרסה רוסית מכוונת.

2. הכטב”ם סמוך לאנקרה
* האירוע: דיווחים על הפלת כלי טיס בלתי מאויש באזור הכפרי שמצפון לאנקרה.
* התגובה הטורקית: צבא טורקיה שמר על עמימות, אך מקורות מקומיים דיווחו על פעילות ערה של מטוסי F-16 באזור באותו זמן.
* הקשר: אנאליסטים צבאיים מעריכים כי הכטב”ם הגיע מכיוון הים השחור וחדר למרחב האווירי הטורקי כדי “לבחון” את זמני התגובה של ההגנה האווירית הטורקית, כחלק מההסלמה הלא-מוצהרת שצוינה בדיווח המקורי.

קרדיט: רשתות חברתיות

3. הניתוח עפ”י אנאליסטים צבאיים:
* “מסר רוסי”: רוסיה כועסת על כך שטורקיה מאפשרת לאוקראינה להשתמש במידע מודיעיני או בתשתיות ימיות כדי לפגוע במכליות הנפט הרוסיות. חדירת הכטב”מים היא דרכה של מוסקבה לומר לארדואן: “גם הריבונות שלכם פגיעה”.
* שינוי מסלולי המכליות: אישור לדיווח על שינוי מסלול המכליות הרוסיות לחופי טורקיה וגאורגיה. המכליות שטות כעת בתוך ה-12 מייל הימיים של טורקיה (המים הטריטוריאליים), מה שמאלץ את טורקיה להגן עליהן בפועל מפני תקיפות אוקראיניות כדי למנוע אסון סביבתי בחופיה.
* התקרית בגאורגיה: נפילת מטוס התובלה הטורקי בגאורגיה (מדינה הנמצאת תחת השפעה וחיכוך רוסי מתמיד) נבדקת כעת כחבלה מכוונת או כתוצאה של לוחמה אלקטרונית רוסית שהוסטה מהחזית באוקראינה לעבר המרחב האווירי של גאורגיה.
לסיכום המתיחות:
אנחנו נמצאים בשיאה של “מלחמה קרה” בתוך הים השחור. טורקיה מנסה לשמור על תפקיד המתווכת, אך האירועים האחרונים מראים שפוטין מאבד סבלנות כלפי ה”משחק הכפול” של אנקרה (אספקת כטב”מי באירקטאר לאוקראינה מחד, ושיתוף פעולה אנרגטי עם רוסיה מאידך).

 

התגובה הטורקית הרשמית לאירועים האחרונים מתאפיינת ב”שתיקה רועמת” ובניסיון להוריד את גובה הלהבות מתחת לרדאר התקשורתי, וזאת כדי להימנע מעימות חזיתי ופומבי עם פוטין. עם זאת, דרך המקורות הגלויים ודיווחים בתקשורת הטורקית הלא-ממסדית, עולה תמונה של פעילות דיפלומטית וצבאית קדחתנית:
1. במישור הדיפלומטי: “שיחות הבהרה” ולא מחאה רשמית.
בניגוד למקרים שבהם טורקיה מוחה בתוקף (כמו נגד יוון או ארה”ב), במקרה של הכטב”מים הרוסיים לא פורסמה “איגרת מחאה” (Démarche) פומבית.
* הערוץ השקט: לפי דיווחים באנקרה, התקיימו שיחות דחופות בין ה-MIT (המודיעין הטורקי) לבין ה-FSB/SVR הרוסי. הטורקים דרשו הסברים על הסטייה של הכטב”מים ועל הפעילות האלקטרונית הרוסית בים השחור שמשבשת את הטיסות האזרחיות בטורקיה.
* הקו של ארדואן: הנשיא ארדואן מנסה למנוע מהאירועים הללו להפוך ל”משבר המטוס” (כמו ב-2015), כיוון שטורקיה זקוקה כרגע לשיתוף הפעולה הרוסי בנושא הגז והכלכלה המקרטעת.

קרדיט: רשתות חברתיות

2. במישור המבצעי: העלאת כוננות בים השחור
למרות השתיקה הדיפלומטית, צבא טורקיה הגיב בשטח:
* פריסת מכ”מים ניידים: חוקרי OSINT זיהו פריסה מוגברת של מערכות מכ”ם ולוחמה אלקטרונית (כמו מערכת ה-KORAL הטורקית) לאורך קו החוף של הים השחור ובאזורי הגישה לאיסטנבול.
* ליווי מכליות: הצי הטורקי הגביר את סיורי המשמר החופי סביב המכליות (גם הרוסיות) העוברות במים הטריטוריאליים שלו, כדי למנוע “טעויות” זיהוי או תקיפות שיגררו את טורקיה למלחמה.

3. הדיווחים באתרי מודיעין גלוי:
בקהילת המודיעין הגלוי הישראלית מציינים מספר נקודות קריטיות לגבי התגובה הטורקית:
* הסתרת המידע: נראה שהממשל הטורקי מפעיל צנזורה מסוימת על פרטי חקירת התרסקות המטוס בגאורגיה ונפילת הכטב”מים. המטרה היא למנוע מהציבור הטורקי ללחוץ על הממשלה להגיב צבאית נגד רוסיה.
* הקשר האוקראיני: אתרי מודיעין גלוי מצביעים על כך שטורקיה העבירה מסר לאוקראינה לצמצם את התקיפות סמוך לבוספורוס, מחשש שהרוסים יגיבו ב”תאונות” נוספות בתוך שטח טורקיה.

4. זווית נאט”ו
טורקיה לא שיתפה את שותפותיה בנאט”ו בפרטי חדירת הכטב”מים הרוסיים. זהו צעד מעניין שמראה שטורקיה עדיין רואה בסכסוך הזה אירוע בילטרלי (דו-צדדי) בינה לבין רוסיה, ואינה מעוניינת להפעיל את “סעיף 5” או לגרור את הברית לעימות בים השחור בשלב זה.

לסיכום המצב:
טורקיה נמצאת במלכוד. היא סופגת “עלבונות” ריבוניים מרוסיה (כטב”מים שנופלים ליד עיר הבירה), אך האינטרס הכלכלי והגיאופוליטי שלה מחייב אותה לבלוע את הצפרדע ולפתור את העניינים בחדרים סגורים מול הקרמלין.

קרדיט: רשתות חברתיות