הגונב מגנב: איראן מאשימה את מצרים בהעתקת כטב”מ מתאבד מתוצרתה שבמקור הועתק מישראל
במהלך השנים האחרונות, מצרים המשיכה לשפר את יכולותיה הצבאיות, שהגיעו לשיאן בחשיפת נשק חדש יוצא דופן במפרטיו וביכולותיו, בתוך מאזן כוחות שהולך ומתגבר באופן ברור מבחינת חימוש. פיתוח זה מגולם בייצור כטב”מ מקומי המסוגל לפגוע במטרותיו במדויק, בשם ” ג’באר 150 “.
הכטב”מ המצרי החדש שייך לקטגוריית מל”טי התקיפה בעלי רוטור יחיד, המצוידים בראש נפץ במשקל שבין 40 ל-50 קילוגרמים. הוא מסוגל להגיע למטרות בטווח של כ-150 קילומטרים, תוך טיסה במהירות של כמעט 200 קילומטרים לשעה. כטב”מ זה מסתמך בעיקר על מערכות ניווט לווייניות, המשלבות אלגוריתמים פשוטים להנחיה בשלב הסופי של התקיפה שלו. זה מאפשר לו לפגוע במטרות נייחות בדיוק מקובל, בנוסף לטיסה בגבהים נמוכים כדי להימנע מגילוי על ידי מכ”ם קרקעי – כך מעריכים מומחים צבאיים.
יצרנית הכטב”מ ג’באר, Defense Industries, הודיעה על כוונתה לחשוף רשמית את כלי הטיס בתערוכת EDEX לתעשיית הביטחון שתתקיים בקהיר בחודש הבא. אחד היתרונות המרכזיים של הכטב”מ הוא עלותו הנמוכה בהשוואה לדגמים דומים, שכן הוא מסתמך על רכיבים מסחריים זמינים מקומית וטכנולוגיות פשוטות יחסית, מה שמאפשר ייצור המוני שלו בקצב מהיר.
עם ההכרזה על יכולותיו של הכטב”מ ג’באר-150, פרסמו כלי תקשורת איראניים דיווחים המקשרים אותו לכטב”מ האיראני שאהד-136, והצביעו על קווי דמיון בעיצוב ובתפקוד. סוכנות הידיעות האיראנית “מהר” ציטטה את הוול סטריט ג’ורנל כאומרת כי מספר מדינות מבקשות לחקות את השאהד האיראני, והעלתה שאלות האם מצרים כבר העתיקה אותו.
בדיון בטענות אלה, הסביר מייג’ור גנרל סמיר פרג, אנאליסט אסטרטגי ומנהל לשעבר של מחלקת העניינים המוסריים בכוחות המזוינים המצריים, בראיון לטלוויזיה אל-משהד כי כל מלחמה מייצרת טקטיקות וחוויות חדשות שהופכות לשיעורים שעליהם מסתמכים מרכזי מחקר וצבאות כדי לפתח שיטות לחימה ומערכות נשק. הוא ציטט את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שכעת נמצאת בשנה הרביעית שלה, שהדגישה את חשיבותם של כטב”מים מונחים כאמצעי זול לסיור, תקיפה ושיבוש בהשוואה למטוסי קרב קונבנציונליים כמו ה-F-16, שעולים כ-90 מיליון דולר כל אחד, בעוד שכטב”מים עולים רק אלפי דולרים.
פרג’ ציין כי “הכטב”מ אינו זקוק לשדה תעופה או מסלול המראה, וגם לא לטייס שמבלה שנים באימונים, אך ניתן להפעילו לאחר תקופת אימונים קצרה יחסית”, והוסיף כי זה הופך אותו לאופציה אידיאלית במערכות לחימה מודרניות, כפי שהודגם במלחמת רוסיה-אוקראינה ובעימות האחרון בין איראן לישראל במהלך מלחמת שנים עשר הימים.
בנוגע למחלוקת סביב הדמיון בין הג’באר 150 לשאהד 136, הדגיש האלוף פרג כי מצרים “לא חיקתה את המודל האיראני”, אלא אימצה את ה”רעיון” או ה”קונספט” שאיראן אימצה כאשר נאלצה, עקב סנקציות, לייצר את כלי הטייס שלה מרכיבים פשוטים, מקומיים וזמינים מסחרית. הוא ציין כי מצרים נקטה באותה גישה כדי להבטיח ייצור כטב”מים מרכיבים שאינם נתונים לפיקוח בינלאומי ואינם מושפעים מלחצים חיצוניים.
הוא הסביר כי מצרים הציגה בתערוכת EDEX 2023 את כטב”מ ה”נוט “, שתוכנן על ידי סטודנטים מהמכללה הטכנית הצבאית. באותה תקופה, זה היה כטב”מ סיור, בעוד שה”ג’באר 150” הוא גרסת תקיפה בעלת יכולות גדולות יותר, טווח ארוך יותר ומטען של עד חמישים קילוגרמים, המסתמך כולו על מערכות ניווט לווייניות. הוא גם הדגיש את החשיבות של מצרים שתהיה ברשותה לוויין למטרות צבאיות, דבר שיגביר את דיוק ההנחיה ויפחית את הסיכויים לשיבושים חיצוניים.
כטב”מ איראני “שאהד-136”:
פרג’ ציין כי גילוי כטב”מים אלה מהווה אתגר משמעותי למכ”מים בשל גודלם הקטן וטביעת הרגל האלקטרונית הקטנה שלהם, וכי מספר צבאות ברחבי העולם מנהלים מרוץ נגד הזמן כדי לפתח מכ”מים המסוגלים לזהות מטרה מסוג זה, לאחר שכטב”מים קטנים החלו להידמות לציפורים בעלות כנפיים איטיות בתנועתם.
הוא ניבא כי מצרים תחשוף את הכטב”מ “ג’באר 150” במהלך פתיחת תערוכת EDEX 2025, כחלק מאופי לוחמה המתפתח במהירות, שבו צבאות מסתמכים יותר ויותר על מספר רב של כטב”מים בעלות נמוכה. הוא ציטט את הגישה האיראנית לתקיפה, שבה מספר רב של כטב”מים משוגרים כדי לפנות את הדרך לטילים מונחים מפני הגנות אוויריות קטלניות.
מייג’ור גנרל פרג סיכם כי מצרים עומדת לעבור לשלב של “ייצור המוני” של כטב”מים מסוג זה, בהתחשב בכך שמלחמה מודרנית דורשת מלאי גדול שלהם. עם זאת, הוא שלל את האפשרות שמצרים תמכור אותם במהירות, משום שהכוחות המזוינים יזדקקו לכמויות עצומות לפני שיישקלו אפילו ייצוא. ( קרדיט: ערביכ דפנס)
כטב”מ מתאבד חדש של מצרים – “ג’באר 150”:
קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות