נקודת מפנה אסטרטגית? ארה”ב מפנה עורף לטורקיה!
בשבועות האחרונים – ובמיוחד ב-24 השעות האחרונות – התמונה הגיאופוליטית במזרח הים התיכון משתנה בקצב שאנקרה מתקשה כעת לעמוד בקצבו. הניתוח האחרון של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב קולט משהו שכבר הבחינו בו באתונה: ארה”ב מעבירה את מרכז הכובד של מדיניותה מטורקיה ליוון , קפריסין וישראל , ומשדרגת את שלושת השחקנים הללו למשולש אסטרטגי של יציבות. וזה נובע מהידרדרות באמינותה של טורקיה.
באותה סביבה, ההצעה היוונית לפורמט “5×5” , אשר יביא את יוון, טורקיה, קפריסין, מצרים ולוב לאותו שולחן, מתפקדת כמעוז אירופי. מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב מדגיש כי יוזמה כזו שוללת מטורקיה את היכולת לפעול באופן חד-צדדי ומאפשרת לאיחוד האירופי להשיג אמירה בנושאים ימיים בים התיכון. לראשונה, אתונה הופכת את הצורך שלה לסדר יום בינלאומי.
לנוכח כל זאת, טורקיה מוצאת את עצמה לכודה. יחסיה עם ישראל נמצאים בשפל היסטורי, “הארץ” כותב כי אנקרה הודחה מההשתתפות ביום המחרת בעזה בשל קשריה החזקים עם חמאס. יחסיה עם ארה”ב הם יחסים של חוסר אמון הדדי. ובתחום האנרגיה, טורקיה רואה ציר חדש מתעצב ללא השתתפותה.
המפה הגיאופוליטית של האזור משתנה… לא בהצהרות, אלא במהלכי כוח. ועל המפה הזו, יוון מוצאת את עצמה, לראשונה מזה עשרות שנים, בצד של אלו שמעצבים את המשחק, לא של אלו שהוא נכפה עליהם!

