ארה”ב קלטה את ה”תרגיל” הטורקי והשעתה ייצוא המנועים למטוסי החמקן שלהם המתחרה ישירות באף-35

מה חשב לעצמו הרודן הטורקי כשהוא ניסה לדקור את טראמפ בגבו ולפגוע בבת עינו – התעשיה הצבאית האמריקאית?

טורקיה מנסה לפתח מטוס קרב חמקני מתוצרתה תוך השענות על רכיבים קריטיים אמריקאיים כמו מנוע המטוס.

טראמפ לא פיספס את התרגיל הטורקי, לקנות מנוע אמריקאי אך לבנות מקומית מטוס טורקי ולהתחרות ישירות ביהלום הכתר האמריקאי האף-35בעלות של יותר מ-100 מיליון דולר.

התרגיל הטורקי , אם היה מצליח , היה מאפשר למדינות עניות להתצטייד במטוס קרב דור 5 חמקני בזיל הזול תוך שהטורקים היו חותכים קופון שמן.

אבל נגמרו הפריירים בעולם , כולל ארה”ב. תנסה להתחרות בהם – הם יחתכו את גרונך!! ממש כך!

 

מאמצי טורקיה לספק למטוס הקרב מדור חמישי, ה-KAN, את המנועים הדרושים נתקלו במכשול משמעותי לאחר שהקונגרס האמריקאי החליט לאסור את ייצוא הרכיבים החיוניים הללו. החלטה זו מגיעה על רקע מתחים מתמשכים בין וושינגטון לאנקרה סביב רכישת מערכת הטילים הרוסית S-400 על ידי טורקיה, בנוסף לתמיכה האמריקאית בכוחות הכורדים בסוריה.

שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן, אישר כי הקונגרס האמריקאי אסר על ייצוא מנועי F110 עבור תוכנית הקרב KAAN של טורקיה מהדור החמישי.

החלטה חסרת תקדים זו משקפת את הפילוג העמוק בתוך נאט”ו ואת חוסר האמון הגובר בין ארצות הברית לטורקיה מאז עסקת אנקרה לרכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400.

 

האיסור האמריקאי מאיים להאט את תוכנית קאן בשלב קריטי, לפגוע בשאיפתה של טורקיה להצטרף לקבוצה הקטנה של מדינות המסוגלות לייצר מטוס קרב חמקני, ולסבך את שאיפותיה לשימוש מקומי ולייצוא.

אבל ההשלכות של ההחלטה חורגות מעבר להיבט הטכני. יש לה השלכות אסטרטגיות עמוקות על מאזן הכוחות במזרח הים התיכון, במזרח התיכון ובדרום אסיה, שם אנקרה מבקשת לבסס את השפעתה באמצעות יצוא ביטחוני ופיתוח התעשיות הצבאיות המקומיות שלה.

מטוס הקרב KAN, פרויקט ההגנה האווירית הלאומי השאפתני של טורקיה, נועד להחליף מטוסים ישנים ולשפר את יכולות ההגנה של המדינה. עם זאת, הפרויקט נתקל בקשיים עקב הגבלות על הגישה לטכנולוגיה אמריקאית רגישה, ובמיוחד למנועים. וושינגטון מהססת לספק לאנקרה טכנולוגיות אלה, מחשש שמערכת ה-S-400 הרוסית תפגע ביכולות החמקנות של מטוס הקרב האמריקאי F-35, שבו טורקיה הייתה שותפה לפני שסולקה.

החלטת הקונגרס האחרונה מסבכת עוד יותר את היחסים בין שתי בנות ברית נאט”ו. אנקרה הציעה בעבר הקמת מנגנון צבאי-טכני לפיקוח על הפעלת מערכת S-400 במסגרת מוגבלת, אך היא נתקלה בדחייה מוחלטת מצד ארה”ב. וושינגטון מתעקשת שטורקיה תנטוש לחלוטין את המערכת הרוסית כתנאי לכל הסדר.

קאן: 

קרדיט: משרד ההגנה הטורקי

 

חילוקי הדעות אינם מוגבלים לסוגיית המטוסים; תמיכתה של ארה”ב בכוחות הכורדים, שאנקרה רואה בהם איום טרור, היא מקור מתמיד למתח. סירובה של טורקיה להצטרף לסנקציות הבינלאומיות נגד רוסיה ומעמדה המתמשך כיבואנית מרכזית של נפט רוסי הוסיפו סיבוכים נוספים ליחסים הדו-צדדיים.

עם זאת, לאנקרה עדיין יש יתרון ביחסיה עם וושינגטון. מיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי על גבולות אזורי סכסוך במזרח התיכון, ותפקידה ההיסטורי כחיץ מפני השפעה רוסית במהלך המלחמה הקרה, מעניקים לה משקל פוליטי וצבאי משמעותי. התיווך שלה בהסכם הדגנים בים השחור, שאפשר מעבר בטוח לייצוא דגנים אוקראיני, הדגיש את חשיבותה בעניינים אירופיים ובינלאומיים.

למתיחות הגוברת זו, יחד עם האיסור על ייצוא מנועים, צפויות השלכות עמוקות על התעשיות הביטחוניות של טורקיה ועל האיזון הגיאופוליטי באזור. בעוד אנקרה מחפשת פתרונות לדילמה זו, עתיד יכולות ההגנה שלה ותפקידה בנאט”ו יישארו במוקד בדיקה ועניין אזוריים ובינלאומיים.

 

הערכות מודיעין חדשות של מכוני מחקר אירופאים מזהירות כי כל עיכוב משמעותי בכניסתו לשירות של מטוסי ה-Ka-35 יעניק ליוון ולישראל יתרון דורי הודות לצי הגדל של מטוסי קרב F-35 שלהן.

לעומת זאת, מקורות בתעשיית הביטחון הטורקית חושפים כי TRMotor האיצה את העבודה על תוכנית המנועים המקומית באמצעות תמיכה כספית חירום, אך רוב האנליסטים מסכימים כי הפרויקט יידרוש לפחות שבע שנים כדי להגיע לבשלות.

ישנן גם אינדיקציות לכך שאנקרה לוחצת על שותפות נאט”ו כמו הונגריה ואיטליה לתווך עם וושינגטון בתקווה לבטל את האמברגו.

בינתיים, אנליסטים צבאיים סינים רמזו כי בייג’ינג עשויה לראות במשבר הטורקי הזדמנות פז לשווק את מנוע ה-WS-15 שלה או להציע פיתוח משותף, דבר שיגביר את המתח על מערכת היחסים המתוחה ממילא של אנקרה עם ארצות הברית.

קרדיט: ערביכ דפנס      קרדיט לתמונות: משרד ההגנה הטורקי