לקחי 7 באוקטובר של צה”ל בתחום לימודי הערבית והאסלאם באמ”ן – או – כיצד מניחים פלסטר על גדם שותת דם במקום ח”ע. תגובת קצין באמ”ן מחקר

אתמול פרסם האתר “נציב נט” חלק מלקחי 7 באוקטובר בתחום לימודי הערבית והאסלאם באמ”ן כפי שפרסם אגף המודיעין של צה”ל.

להלן מובא תגובתו של קצין במיל בדרג הביניים ששרת שנים ארוכות באמ”ן מחקר ומכיר את הנושא מקרוב:

כמו פרסומת נדושה וצפויה לדיאודורנט חדש בניחוח מפתיע בפתיחת הקיץ, גם הודעת הדוברות של אגף המודיעין בצה”ל על הטמעת והעמקת לימודי הערבית והאסלאם בתכני הקורסים ובמערכת המודיעינית בצה”ל, נדושה באותה מידה – מציגה לראווה מצג שווא של רעננות ונינוחות, וצפויה באותה מידה – כמו הפלסטר הרגיל, הקבוע, שמניחים בצה”ל על כל פצע שותת-דם המצפה לחוסם עורקים.

ארבע בשורות משמעותיות (לכאורה) מרצפות את ההודעה, מסודרות בסדר כרונולוגי הפוך:

1. מדור טל”מ, טיפוח לימודי מזרחנות בתיכונים, יוקם מחדש.
2. תהליך ההכשרה ירוצף בתכני חובה של ערבית ואסלאם.
3. מדור הוראה ואסלאם יוקם במערך ההדרכה.
4. יוקמו הכשרות בלהג החות’י והעיראקי.

אתעלם מן ה’בשורה’ הרביעית, המביכה בעיניי בנסיבות העניין בהן צה”ל לא אמור לפרט את תכנית העבודה שלו בפני כלל מדינת ישראל – הוא לא צריך לעדכן על פתיחת קורס 18י’, וגם לא על פתיחת להג חות’י. יח”צ מטופש.

שלוש הבשורות הנותרות, פלסטרים בדידים על שטף דם קולח, מתעלמות מהצורך המהותי בשינוי תכנית העבודה האמ”נית. לדרוש תוספת לימודי ערבית מבלי להאריך את משך הקורסים, מחייב אחת משתי תוצאות אפשריות: או שייפגעו תכני הקורס, או שייפגעו תכני האסלאם והערבית.

לפני 40 שנה, קורס קד”צ (קדם צבאי, או טר”צ – טרום צבאי) למקצוע האלחוט היה מכינה בת שנתיים. כיום מדובר במכינה של כחצי שנה – ואת התוצאות אנו חשים בכל יום ובכל תפוקה שיוצאת. כל קורס באגף המודיעין נפגע במהלך השנים, הוא קוצר וקוצץ ו”יועל”, הקורסים בבסיסי ההדרכה הם הראשונים להיפגע בכל הזדמנות הנדרשת לכך – החניכים נשלחים להיות מוקדנים בפיקוד-העורף, בזמן היקר בו היו אמורים להיות מוכשרים להיות המענה הבא של מדינת ישראל לטילים מאיראן.

לא צריך לעודד את הנוער לבוא ל-8200, אין פער בשאיפות, אין חוסר ברצונות, הקצאה של עוד כוח אדם צה”לי יקר ונדיר לגדנ”עות – היא מיס-יוז למה שהוא כבר משאב בחסר עצום: כוח אדם איכותי ומותאם.

קרדיט: אתר צה”ל

מה כן צריכה להיות התכנית האמ”נית? ארבעה שלבים בעיניי:

1. הגדרת ההכשרות כעניין מחוייב המציאות, לא באכיפה או בכעס, אלא בבהירות ברורה – קורס איננו פארטאצ’ שנפתח או שלא, בזמן או שלא, בצורה מסודרת או שלא, לחניכים או לשומעים חופשיים. ההדרכה בכל קורס צריכה להיות מקצוע, לא מפקדים מתחלפים שעושים מחזור או שניים בקייטנה מוחלטת – בה 40% מהזמן מתבזבזים על הכנסה בש.ג. של נהגי משאיות משלוחים לכוורת (לשק”ם של היום).

2. יציבות וייצוב. גם בהכשרות וגם בתפקידים המודיעיניים. תפקיד של שנתיים הוא קצר מידי בעיניי, והוא כיום חלום רחוק בשביל מרבית התפקידים בחיל. שנה וחצי זה כבר רף עליון נפוץ, שנה ואף פחות מכך הם חיזיון נפרץ – שלא לדבר על תפקידי הדרכה, שם מחזור אחד בן שמונה שבועות או חמישה-עשר הם ממזמן נורמה מוחלטת.

3. שפה, תרבות ודת אינם מדע מנותק, לא ניתן להתייחס לכך כאל אפיזודה עם תפקידן בבה”ד 15, הם חייבים להיות מובנים עמוק בתוך החומר – ב’סון דזה’ נאמר: “הכר את האויב שלך, והכר את עצמך. אפילו אם תילחם במאה קרבות, לעולם לא תובס. אם אינך מכיר את האויב אבל אתה מכיר את עצמך, סיכוייך לנצח או להפסיד שווים. אם אינך מכיר את האויב שלך ואינך מכיר את עצמך – אין ספק שתובס בכל הקרבות”. אם לא נלמד את הדת היהודית, נבין מה זה דת ומהי דתיות – בהכרח שנתקשה ללמוד את האסלאם ומאמיניו ונתייחס לדתיותם בזלזול.

4. ופה אני עולה גבוה-גבוה מעל הכשרה ספציפית, חוזר לאותה טענה שכבר דשתי בה בעבר, אנשי אגף המודיעין שחוקים עד מעמקי ליבם, שבורים מיחס מזעזע, מהתנהלות קטנונית ומרושעת, מופלים בכל תנאי שרק ניתן להפלות אותם בו, מקבלים משכורות מגוחכות בשביל היקפי העבודה הנדרשים מהם. אם לא יכירו בצה”ל בעובדה שמשכורתו של סגן בשירות קבע שמשרת בקריה לא יכולה להיות 6,800₪ – כי זה מה שהוא היה מרוויח אם הוא היה ממלצר בחצי משרה, כוח האדם האיכותי באמ”ן ימשיך להשתחרר, לנשור, לברוח, להיעלם.

ראש אמ”ן – אל תלמד אותם אסלאם, תלמד אתה על אמ”ן.

קרדיט: שמול מקבוצת נציב     קרדיט לתמונות: אלחנאדק