השעית משלוחי הנשק מארה״ב: הערות. דעה

כמה הערות בנוגע להשעית משלוחי הנשק מארה״ב:

האם זה צעד תקדימי? לא. ניקסון עיכב מכירת נשק כדי להוציא מישראל וויתורים. רייגן השעה פעמיים משלוחי נשק. זו לא הפעם הראשונה או האחרונה שממשל אמריקני משתמש בסיוע הביטחוני כמנוף נגדנו.

האם אנחנו בעיצומו של קרע עם ארה״ב? לא חושב. בואו נפריד את ארה״ב לשלושה אלמנטים:

הציבור האמריקני
הקונגרס
הנשיא

קרדיט: אלגזירה

הציבור האמריקני ברובו אוהד אותנו בפער משמעותי על פני הפלסטינים. אני אפילו לא מתייחס לתמיכה במלחמה. בזמן שצעירים אוהדים יותר את הפלסטינים, הם קבוצה קטנה יותר דמוגרפית והעמדות שלהם עוד יכולות להשתנות עם הזמן. הפגנות הסטודנטים בקמפוסים אינן מייצגות את כל הציבור האמריקני.

הקונגרס אוהד אותנו. הוא העביר סיוע ביטחוני חסר תקדים לארה״ב, עם תמיכה של חברי קונגרס פרוגרסיביים. התמיכה של הקונגרס היא נכס שלא יסולא בפז והוא נשען על התמיכה של הציבור בנו.

הנשיא. ג׳ו ביידן מוכר באדם ופוליטיקאי אוהד ישראל. שגריר ישראל לשעבר בארה״ב מייקל אורן אמר עליו ״ביידן חושב על עצמו כחצי-יהודי״. אין לו איבה אידיאולוגית או אישית נגדנו.
רק מה? הממשל שלו מנהל אסטרטגיה כושלת: דה אסקלציה מול איראן. הממשל כל-כך מודאג מהסלמה מול טהרן ומעוניין בהפסקת אש שהוא מפעיל על ישראל לחץ כדי שתסכים לסיים את המלחמה. הבית הלבן מנסה לפתות את ישראל לכך עם נורמליזציה עם סעודיה. והוא מנסה ללחוץ אותה לסיום המלחמה עם השעיית הסיוע הצבאי.

הצעד של הממשל עכשיו נתון בוויכוח פנים אמריקני. תומכים יהודים של המפלגה הדמוקרטית זועמים על הצעד. הרפובליקנים בקונגרס רואים בו מעשה רמאות, אחרי שהסכימו להעביר את חבילת הסיוע שהממשל ביקש. עצם העובדה שיש לחץ פוליטי שנבנה על ממשל ביידן מעיד שהצעד שנוי במחלוקת ואין כאן קרע בלתי הפיך.

האם הממשלה הייתה יכולה לפעול חכם יותר ואולי למנוע זאת? ודאי:
הדשדוש ברצועת עזה היה הזמנה ללחץ בינלאומי ואמריקני.
היעדר תוכניות לפינוי רפיח גם הן עיכבו.
הריב עם הממשל על רמת הסיוע לרצועה ושאלת היום שאחרי פגעו באמון ויצרו מתח מיותר.

בכל מקרה, ההתפתחויות המעניינות כעת יהיו בזירה הפנים אמריקנית: האם הלחץ הפוליטי יוביל את הממשל לחזור בו?

קרדיט: ערוץ הטלגרם המשחק הגדול    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות