נפרדים מפראמרז אסלאני

אצל איראנים רבים באיראן ובעולם, במקביל לשמחת הנורוז וחגיגות השנה החדשה היה גם עצב, ולא רק בגלל המצב הכלכלי שהקשה על רבים מהעם האיראני בארצם של המולות של הרפובליקה האסלאמית של איראן, לערוך את השולחן לסעודת החג, שכפי שקוראי הערוץ כבר יודעים, זה הפך לתופעה של ממש בשנים האחרונות, וגם לא ידיעות וקשקושים מטם המשטר, אלא בגלל ידיעה אחת שהגיע מארה”ב.

לא מדובר בנושאים מדיניים, ולא הודעה מטעם הבית הלבן שממשיך להתעלם מכל מה שמעולל משטר המולות לעם האיראני, אלא בהודעה שיצאה ב 20 במרץ, מבית חולים במרילנד, על מותו של פראמרז אסלאני (فرامرز اصلانی = Faramarz Aslani) ממחלת הסרטן.

אסלאני שהיה זמר אהוב על האיראנים באיראן ומחוצה לה, שיתף את אוהביו בהודעה שהוציא ב7 במרץ שהוא חלה בסרטן וצריך לעבור טיפולים, וב 20 במרץ יצאה ההודעה על מותו.

הקריירה המוזיקלית של אסלאני החלה בהופעות קטנות, שהיו במקביל לעבודתו העיתונאית ב Tehran Journal בטהראן, בו החל אסלאני לעבוד בעיתון לאחר שחזר מלימודי העיתונאות באוניברסיטת לונדון. למען חובבי ההיסטוריה אציין שהעיתון היה אחד משני העיתונים היומיים בשפה האנגלית באיראן של טרום המהפכה האסלאמית, הודפס בטהראן בכל יום (פרט לימי שישי) מ21 במאי 1954 ועד ל 27 במרץ 1979, והיתה לו גם מהדורה בשפה הצרפתית, ולאחר מכן עבד גם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באיראן, ובהמשך פרש ממשרה זו והתמקד בעיקר במוזיקה.

אסלאני הופיע מדי פעם בתוכניות רדיו, שהפכו אותו למוכר, וערב אחד כשהוא התארח בביתה של פרירוך שאהילני (پریرخ شاه‌یلانی = Parikh Shahilani) הידועה בשם פרי זנגנה (پری زنگنه = Pari Zanganeh) שהייתה זמרת (וסופרת ספרי ילדים) איראנית מפורסמת, נתנו לו גיטרה וביקשו שישיר אחד משיריו.

בין האורחים היו פרהאד משכאט ( فرهاد مشکات = Farhad Meshkat) מנצח התזמורת הסימפונית של טהראן, מורטזה מחג’ובי (مرتضی محجوبی = Morteza Mahjubi) מלחין ופסנתרן שנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה הלאומית של איראן, ומרסל סטפניאן (مارسل استپانیان = Marcel Stepanian) שהיה המייסד והמנצח של תזמורת הפופ של הרדיו והטלוויזיה האיראנים, והפך בהמשך למפיק של אסלאני, ובין האורחים היה גם מנכ”ל חברת התקליטים CBS שרק פתחה משרדים באיראן, שהתרשם מביצועי הזמר הצעיר, והציע לו להקליט אלבום.

את אלבומיו הראשון והשני הוא הוציא באיראן, אבל לאחר המהפכה האסלאמית הוא כמו רבים אחרים עזב את איראן ויצא לגלות, ואת אלבומויו הבאים הוא כבר הוציא בארה”ב, ואציין שאת אלבומו החמישי שנקרא “הקו השלישי” הוא הקדיש לצעירי איראן שנאבקו למען הדמוקרטיה לאחר שהבחירות ב 2009 זוייפו ע”י המשטר, ואציין ששם האלבום מרמז לדברים שאמר שמס תבריזי (شمس تبریزی = Shams Tabrizi) הסופר ואיש הדת הפרסי, ושהפכו לבסיס ב”קו השלישי” – דרך חשיבה במיסטיקה האיראנית, המציעה דרך לנתיבים ועולמות שעוד לא התגלו, ושנודע כמורה הרוחני של ג’לאל א-דין רומי, איש דת ומיסטיקן פרסי ואחד המשוררים המשפיעים ביותר, שגם אסלאני שר את שיריו, ואלבומו הרביעי “האהוב כאן” (רומי) (معشوق همینجاست: رومی = The Beloved Is Here) היה מוקדש לשיריו.

בערוץ היוטיוב שלו, תוכלו לשמוע את פראמרז אסלאני, שר את שיריו לבדו ועם זמרים נוספים, כולל את “אם יום אחד” (اگه یه روز = Age Ye Rooz) השיר הראשון באלבומו הראשון “תחביבים” (עיסוקים) (دلمشغولی‌ها = Occupation of The Heart), וגם לראות ולשמוע על פרויקט “מחצות ועד עלות השחר ” (نیمه‌شب تا بامداد = Midnight to Dawn) של אלבומו השישי והאחרון, וגם לשמוע אותו שר ומקריא את שיר מסדרת “טיפות חיי” (چکیده هایی از زندگی من = Droplets of my life ולמעשה המשמעות היא תקציר חייו) מאלבומו השישי והאחרון “מחצות ועד עלות השחר” (نیمه‌شب تا بامداد = Midnight to Dawn).

לסיום אוסיף שפראמרז אסלאני היה איראני גאה, שלא היה מאוהדי המשטר, ותמך במאבקם של צעירי איראן לצדק ולהחלפת משטר המולות במשטר חופשי ודמוקרטי. הוא נהג לומר זאת בגלוי בהופעותיו, בראיונות לתקשורת ובהודעות שונות בחשבונותיו ברשתות החברתיות.

תוכלו לשמוע אותו שר יחד עם הקהל בקונצרט האחד לפני האחרון שהתקיים ב 10 בנובמבר האחרון ב Sydney Town hall בסידני שבאוסטרליה, את המנון איראן שלפני המהפכה האסלאמית, וכאן  וגם כאן , תוכלו לשמוע אותו ואת הקהל שרים ביחד שירים מהמופע, שהיה סיבוב ההופעות האחרון של אסלאני באוסטרליה וניו זילנד, הקונצרט האחרון היה ב 12 בנובמבר באוקלנד ניו זילנד.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות