ההגנה האווירית על ישראל

1, תאור האיום

מזה שנים רבות (מעל 20) מדינת ישראל היא המדינה המאוימת בעולם באמצעות איומים אוויריים שאינם מטוסי קרב.

המדינה שלנו מאויימת בכל עת ומכל גבולותיה היבשתיים:

א, באמצעות האיומים תלולי המסלול (בליסטיים) שהם מרבית האיומים ובהם פצמ”רים ורקטות קלות וכבדות קצרות טווח, רקטות כבדות לטווח בינוני וארוך וטילים מדויקים לטווח בינוני וארוך.

עיקר האיומים שמשוגרים לכאן הם מרצועת עזה ומלבנון אך מעת לעת הרקטות משוגרות גם מסוריה, ירדן ומצרים והטילים מתימן.

אנחנו גם חייבים להיות מוכנים למתקפות של טילים בליסטיים מעיראק ואיראן.

 

ב, איומים במסלול אווירי שטוח ובהם טילי נ”ט שמשוגרים לישראל מלבנון ומרצועת עזה. כטב”מים מתאבדים שמשוגרים לישראל מתימן, סוריה, לבנון ורצועת עזה.
טילי שיוט שמשוגרים לישראל מתימן.

אנחנו חייבים גם להיות מוכנים לשיגור כטב”מים וטילי שיוט מאיראן ומעיראק.

 

2, הפתרון

מדינת ישראל ,בסיוע ארה”ב, השקיעו במהלך 35 השנים האחרונות עשרות מיליארדים בפיתוח ובהצטיידות באמצעים שינטרלו חלק ניכר מהאיומים.

א, מענה פסיבי.

1, תחום הבינוי

בעיקר חיוב של בניית ממ”דים ומרחבים מוגנים בכל בניין חדש ומחודש ומחוזק(תמ”א 38/1)

הוכח שהממ”דים והמרחבים המוגנים שנמצאים רק בחלק מהבתים הצילו את חייהם של מאות אנשים ומנעו את פציעתם של אלפים רבים.

2, תחום ההתרעה המבוסס על מכ”מים ,צופרים ואמצעי השידור.

המערך הזה מציל את חייהם של רבים באמצעות הזהרת האוכלוסיה ולפי מיקום המגורים מפני ההתקפות של הרקטות והטילים.
היום קיימים כ 1700 אזורים כך שבעת מתקפה רק החלק הקטן של הציבור חייב להכנס לממד ולמרחב המוגן עד 10 דקות לאחר סיום היירוט.

 

ב, מענה אקטיבי.

פיתוח של מערכות התרעה ויירוט של האיומים לפי הסוגים שלהם, להלן פירוט:

1, מערכת “כיפת ברזל” שמיועדת ליירט רקטות קצרות טווח, כתב”מים וטילי שיוט שמהווים כ 95% מכמות האיומים הכוללת.

2, מערכת “קלע דוד” שמיועדת ליירט רקטות ארוכות טווח, טילים מדויקים לטווח בינוני, כטב”מים וטילי שיוט.

3, מערכת טילי פטריוט שמיועדת ליירוט מטווח רחוק כטב”מים.

4, מערכת חץ 2 שמיועדת ליירט מטווח רחוק טילים מדויקים לטווח בינוני וארוך(איראן, תימן, עיראק ולבנון).

5, מערכת חץ 3 שמיועדת ליירט בחלל טילים מדויקים לטווח ארוך(אירן, תימן, עיראק).

6, מטוסי ח”א שמיועדים ליירט טילי שיוט וכטב”מים באמצעות טילי א”א.

7, ספינות חיל הים, הסטי”לים, שמגינים על עצמם ועל אתרים חיוניים באמצעות טילי ברק וכיפת ברזל ימית, מגינים נגד טילי שיוט וכטב”מים.

יש לדעת שמספר הטילים המיירטים מוגבל, זמן הייצור שלהם ממושך, עלות הרכש, האחזקה והתפעול של המערכות גדולה מאוד והמערכת מאבדת מיעילותה כאשר המטחים כבדים מאוד והמלחמה ממושכת.

הפיתרון המתחייב לשנים הבאות הוא מערך יירוט שיתוגבר באמצעות תותחי לייזר יבשתי ואווירי.

אצל תותחי לייזר עלות היירוט זניחה ואין צורך ב 7 סוגי טילים מיירטים כדי לטפל בכל סוגי האיומים.

כאן כאשר הפיתרון ימומש יהיה פיתרון מבצעי וכלכלי יעיל שבעתיים מהמצב הקיים.

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונה: ויקיפדיה