ישראל תפרוס מבצעית מערכות לייזר להגנה אווירית נגד איומים איראניים

מערכת הלייזר Iron Beam תשולב עם כיפת ברזל כדי לשפר את יכולות ההגנה מפני טילים.

קרדיט: אלערביה

בעוד כ-18 חודשים צפויה ישראל לפרוס מבצעית את מערכות ההגנה בלייזר הראשונות בעולם, במאמץ להגן על עצמה מפני כוחות הפרוקסי של איראן.

המערכת החדשה, שנמצאת בפיתוח כבר קרוב ל-20 שנה, תשתמש במערכת “קרן הברזל” של רפא”ל מערכות הגנה מתקדמות נגד עזה, לבנון וסוריה.

מערכת הלייזר תשולב ישירות בסוללות כיפות ברזל, הפועלות משנת 2011.

אלגוריתמים יקבעו מתי להפעיל את הלייזר ומתי לירות את טילי היירוט הקינטיים של כיפת ברזל, המכונים טילי “תמיר”, וכן את סוג טיל התמיר שישוגר. (חלק מהמיירטים מצוידים במצלמות מיוחדות, לאחרים יש מכ”ם על הסיפון.)

“קרן ברזל” ו”כיפת ברזל” יכולות להפיל טילים, פצצות מרגמה, מל”טים ורקטות. עם זאת, מערכת הלייזר נועדה להשלים את כיפת ברזל, לא להחליף אותה.

כיפת ברזל יירטה כ-95% מאיומי האוויר שנורו מעזה לכיוון אזורי מגורים בישראל, קצב ששמרה עליו במהלך “מבצע מגן וחץ” שהיה במאי 2023 נגד הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני. עם זאת, למערכת הלייזר מספר יתרונות השוואתיים.

 

הלייזר עולה כמה דולרים לירי (“כלול בחשבון החשמל”), לעומת עלות ממוצעת של 50,000 דולר לטיל תמיר. הפלגים בעזה, חמאס והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני, מוציאים 500 עד 1,000 דולר ,בכסף איראני, על כל טיל שהם מייצרים, בהתאם לטווח שלו ולגודלו, מה שנותן להם יתרון כספי – עד כה.

בנוסף להיותן הרבה יותר זולות מהגנות אוויר מסורתיות, גם קרנות הברזל לא צריכות לעבור שיפוץ. יתרה מכך, הלייזר פוגע במטרה שלו תוך שניות, הרבה יותר מהר מיירטים קינטיים.

מצד שני, ללייזר של 100 קילוואט יש טווח של כשמונה עד 10 ק”מ (32,808.4 רגל) (חמישה עד שישה מיילים), קצר בהרבה מכיפת ברזל, וכל לייזר יכול לטפל באיום אחד בו-זמנית, בניגוד לכיפת ברזל, שיכולה ליירט איומים רבים בו זמנית.

בינואר 2020 הכריז משרד הביטחון הישראלי על שלוש תוכניות לייזר שונות: לייזר קרקעי להשלמת כיפת ברזל, מערכת ניידת להגנה על יחידות צבאיות במהלך תמרונים ומערכת אווירית המסוגלת להפיל איומים מלמעלה. הגרסה האווירית תעניק לישראל את היכולת להשתמש בלייזרים נגד טילים כאשר השמיים יהיו מכוסים בעננים. 

 

פריצת הדרך האמיתית בפיתוח “קרן הברזל” הגיעה כאשר מהנדסים הצליחו ליצור מערכות לייזר עם מקור חשמלי במקום להשתמש בטכנולוגיית הלייזר הכימית הישנה.

התוכנית המקבילה לפיתוח מיירטים מוטסים ראתה התקדמות משמעותית גם בשנת 2021, כאשר משרד הביטחון ואלביט מערכות הודיעו ​​כי לייזר של 100 קילוואט שהוצב על ססנה שטסה בגובה 3,000 רגל הפיל 100 אחוז מהמל”טים שהשתתפו בניסוי.

טווח היירוט של הלייזר המוטס הוא כ-20 קילומטרים (65,616.8 רגל) (12 מייל).

בשילוב, מערכות לייזר קרקעי ואוויר-אוויר עשויות ליירט מספר רב של טילים בשבריר מהעלות של ייצור טילים אלו.

קורת הברזל יכולה לשמש גם כדי לספק הגנה מיוחדת למיקומים אסטרטגיים כמו תחנות כוח ונמלים.

לאחר ביסוס יכולת הלייזר, ישראל יכולה להתחיל להתמקד גם ביירוט איומים במרחב האווירי של האויב. במקרה של עזה, פירוש הדבר יכול להיות שמערכות לייזר המוצבות על הגבול לא יאפשרו לאיומים אוויריים לחדור לתוך ישראל, מה שתיאורטית יפחית את הצורך בהפעלת מערכות התראה נגד טילים.

בינתיים, בעלות בריתה של ישראל עוקבות מקרוב אחר התפתחות הטכנולוגיה המהפכנית הזו.

ענקית התעופה האמריקאית לוקהיד מרטין הכריזה על הסכם שותפות עם רפא”ל בדצמבר 2022 לפיתוח גרסת יצוא של “קרן ברזל” לשוק הביטחוני האמריקאי.

 

הערה ברקע הכתבה: במהלך “מבצע מגן וחץ” שהיה במאי 2023 נפוצו שמועות , שלא קבלו אישור משום מקור ישראלי רישמי , כי אבי דגם של מערכות “קרן ברזל” הופעלו במטרה ליירט רקטות בנורו בעזה על ידי הג’יהד האיסלמי וכי מערכות אלו כבר עברו טבילת אז מבצעית ראשונה. באיזה מידה המערכות הצליחו להגשים את התקוות שתלו בהן , עד כה לא נודע!

קרדיט: דפנס ערביכ     קרדיט לתמונה: רפא”ל