נישואי ילדות בסוריה. חלק אחרון

 

 

בסוריה כמו בסוריה – יותר גרוע, תמיד יכול להיות
אבל התופעה של נישואי ילדות יכולה לרדת גם לשפלות שמתחת לשפל, וישנם המקרים בהם לא מדובר רק בנישואים “רגילים”, אלא ש”החתן” המיועד מעוניין למעשה בנישואים זמניים, קצרי טווח (الزيجات قصيرة الأمد) שיכולים להיות לחודש ואפילו לילה אחד, והמצוקה הכלכלית דוחפת את הורי הילדה (או יותר נכון אביה או סבה או דודה) למכור את ילדתם לנבלה התורן תמורת סכום זה או אחר, וזה יכול להסתכם בדולרים בודדים.

ואם חשבתם שזה שפל שאין נמוך ובזוי ממנו, אז אספר לכם שישנה תופעה מכוערת נוספת שנפוצה יותר במחנות העקורים בסוריה כגון אלה שבמחוז אידליב, של גברים שמשלמים למשפחת הילדה סכום פעוט, לוקחים את הילדה לאחד מהבתים ההרוסים והנטושים בסביבה, אונסים את הילדה-כלה לילה אחד או במשך מספר ימים, ואז עוזבים את המקום, בלי להשאיר לה אוכל ומים ובטח שלא כסף, תוך שהם מורים לה שלא לעזוב את חורבה הנטושה עד שיחזרו, ונעלמים מבלי שוב, ובלא מעט מקרים עוברים ימים ארוכים עד שהרעב והצמא מדרבנים את הילדה המסכנה לאזור אומץ לצאת מהמבנה הנטוש ולנסות למצוא עזרה.

 

ילדות מתחתנות זה טוב לכלכלה
ביני לבינכם, איך שלא מסתכלים על המשפט הזה, הוא ישמע ויראה רע, אבל במציאות של השכונה המזרח תיכונית, יש מי שבזכות נישואי ילדות, הם משפרים את מצבם הכלכלי הקשה, יש מי שעושים מהתופעה קריירה מכניסה, שלוקחת אותם מצד אחד לטיולים ממונים הכל כלול “במקומות אקזוטיים” ומצד שני לטרקליני נשפים וערבי גאלה של כנסים לגיוס כספים שיאפשרו להם ולחבריהם להמשיך לעשות קריירה מכתיבת דוחות על מצוקות אל אומללי העולם, ויש מי שמוצאים בתופעה הזדמנות עסקית כלכלית מכניסה.

הקבוצה הראשונה בפסקה הקודמת, היא הורי הילדות שנמסרות לבועליהן המבוגרים מהן בעשרות שנים, וגם אם לא מכרו את ביתם לידי בעלה-בועלה, ובכך יצליחו לשרוד עוד מספר חודשים במציאות של עליית המחירים בסוריה ולהקל על מצוקת המשפחה, לפחות הם צריכים להאכיל פה אחד פחות, ולמשפחה ענייה בסוריה (שזה רוב הסורים) זה יכול להיות הבדל בין אפשרות לשרוד או לא, וגם אם יש בין הורי הילדות מי שמאמינים שמסירת / מכירת ביתם הקטינה לידי בעלה/בועלה תמורת סכום של 100-200 דולר, תציל אותה מעוני ורעב, ובפועל למעשה במרבית המקרים הם גוזלים ממנה את ילדותה, את הסיכוי לחינוך, ודנים אותה לעולם של מצוקה, אובדן זכויות בסיסיות, אלימות והשפלה, בעיות רפואיות, וכן מעמיסים על כתפיה הקטנות תחומי אחריות של חיים בוגרים שאינה בשלה להם.

 

הקבוצה השנייה היא של כל אותם ארגוני “סיוע” שונים ומשונים, שכאמור, רובם ככולם לא עושים דבר למען הילדות או למיגורה בסוריה, אבל תורמים לכלכלת המשטר הסורי ומקורביו המספקים לארגונים את כל מכלול השירותים אותם הארגונים צריכים בפעילותם בסוריה (ולא אתייחס לתרומה לפרנסת כל אנשי המנגנון של ארגוני “הסיוע” העובדים בשכר.
זה המקום לומר שישנם ארגונים שפועלים במקומות אחרים בעולם (במדינות שונות באפריקה ובאסיה) וכן מסייעים לילדות – קורבנות התופעה, ופועלים במספר מישורים בניסיון למזער או למגר את תופעת נישואי קטינות בעולם. ותרשו לי לציין שיש ארגון הישראלי שפועל בשקט, מאחורי הקלעים, בלי פרסום ובלי מימון של האו”ם או ממשלות, ופועל גם בנושא עזרה רפואית ניתוחית לילדות במספר מדינות באפריקה, ואני מדבר כמובן על ארגון Israeli Flying Aid.

 

הקבוצה השלישית היא בעלי עסקים שמתפרנסים מנישואי הילדות. ותוכלו למצוא בסוריה ואפילו במחנות העקורים ניתן למצוא בית עסק מאולתר או בישוב הקבע הקרוב אליו, וגם במחנות הפליטים הסורים במדינות השכנות, או בערים הקרובות למחנות הפליטים, את חנויות שמלות כלה, שמתמחות בשמלות במידות קטנות, המתאימות לילדות, ואת סלוני האיפור והמספרות המתמחים במתן שירות לילדה הקטנה ביום כלולותיה.

אין זה מחזה נדיר לראות בחלונות הראוה של סלוני הכלות תמונות מעין זו, שצולמה מתוך סלון כלות בשם “סלון גן העדן” (صالون الفردوس = Salon Al Fardous) שהיה במחנה הפליטים זעתרי (مخيم الزعتري = Zaatari refugee camp) שבצפון ירדן, שהציע שמלות כלה להשכרה (ולמכירה למי שיכול) ושנוסף לשמלות בגודל רגיל, היה ניתן למצוא בו כמו בכל סלוני הכלות ומתפרות השמלות, גם שמלות במידות של ילדות ונערות.

 

גורלן של כלות ילדות
רבות מהילדות מגורשות או ננטשות חסרות כל ע”י בעליהן-בועלין, דבר שיוצר סט בעיות חברתיות ותדמיתיות לילדה או הנערה המסכנה, שבמקרים רבים לא תקבל חזרה ע”י משפחתה, שבתפיסתם, הילדה שנזרקה ע”י בעלה מטילה כתם על המשפחה ופוגעת “בכבוד המשפחה” ואם בני משפחתה החרדים “לכבוד משפחתם” לא ירצחו אותה, הם יתנכרו לה ולא יסייעו לה, דבר שעלול לגרור את הילדות המסכנות לעולמות של תעשיית הזנות הסורית, ושם מנת חלקה תהיה ניצול אלימות והשפלה.

גם אם “שפר עליהן מזלן” והן לא התדרדרו לזנות, תנאי חייהן הקשים והסטיגמה החברתית, וחוסר סיוע רפואי, חומרי ונפשי, גורמים לדיכאון כבד אצל רבות מהילדות והצעירות שנשארו לבדן בעולם לאחר מסכת התעללות בידי בועלן, ושחלקן מטופלות בתינוקות, ולעלייה גדולה במספר מקרי ההתאבדות של ילדות-כלות לשעבר.

 

כבר אמרנו שבסוריה יכול להיות גרוע יותר, אז אספר לכם שכל מה שאמרנו עד כה, אינם הדברים הכי נוראים שעלולים להפוך את חייה של הילדה-כלה לגיהנום, וגם לא גורם התמותה הגבוה ביותר בקרב הילדות-כלות, וזה המקום לספר לכם על בעיות רפואיות שמהן סובלות רבות מהילדות-כלות.

גופן של ילדות נערות צעירות יוכל אולי להתמודד עם ההריון, אבל הלידה זה כבר סיפור אחר, מהסיבה שאצל רבת מהילדות שנכנסו להריון בגיל 12-13-14 ומטה, הגוף פשוט אינו בשל ללידה, ובמקום לידה רגילה שיכולי להימשך גם שעות, אצל הילדות הצעירות לידה עלולה להימשך גם ימים ארוכים ולהסתבך, גם אם הן תחת השגחה רפואית, קל וחומר אם הן לא זוכות לטיפול רפואי נאות ו/או יולדות בביתן.

בסוריה לא כל הילדות היולדות מגיעות לבתי חולים לקבלת טיפול רפואי במהלך הלידה הארוכה, הקשה והמייסרת, וגם מי מהן שמגיעה לבתי החולים, הטיפול הרפואי שהן מקבלות (אם בכלל) אינו דומה למשהו שאתם מכירים בבתי החולים בישראל או במדינות עם מערכות רפואה מודרניות.

 

כניסה להריון בגיל ילדות, כשהגוף לא בשל ללידה, עלול להוביל למצב בו תהליך הלידה יכול להתמשך במשך ימים ואף להיגרר על פני שבעה-שמונה ימים, ולגרום לנזקים גופניים חמורים לגופה של הילדה היולדת, ולמות הילוד.

יש ילדות שמתות בהליך הלידה, יש ילדות יולדות שנשארות בחיים אבל סובלות מנזקים רפואיים כדוגמת פיסטולה מיילדותית – הריונית (Obstetric Fistula) שגורמת לקרעים/חורים שיוצרים מעברים המחברים בין איברים שונים בחלל הבטן של הילדה היולדת, כדוגמת חיבור בין הנרתיק לשופכן, ו/או לשלפוחית השתן, ו/או לחלחולת, דבר שעלול לגרום לדליפת שתן ו/או צואה דרך הנרתיק.

 

רק שהבעיה הרפואית לא מובילה רק לבעיות רפואיות נוספות כדוגמת זיהומים חוזרים ונשנים, אלא גם לריח רע שנודף מגופה של הילדה האומללה, דבר שגורם לנידוי חברתי, ובמקרים רבים גורם לכך שבועלה זורק אותה מביתו חזרה לבית הוריה, דבר שעלול לגרור לרציחתה של הילדה ע”י בני משפחתה בשם “כבוד המשפחה” או שבועלה החלאה סתם זורק אותה לרחוב והיא מוצאת עצמה לבדה בעולם מול חברה מתנכרת שמסרבת לקבלה או לעזור לה, והיא אינה יכולה לעבוד אפילו בזנות, ורבות מהילדות-כלות המצב זה מתאבדות.

בעולם הרפואה יש פתרון לנזקי פיסטולה מיילדותית, אבל אין אף אחד שדואג לאותן ילדות מסכנות. לא המשטר הסורי, לא מיליציות איראניות או ג’יהאדיסטיות – שליטי השטח בסוריה, וגם לא שלל ארגוני “תראו כמה יפה אנחנו מצטלמים עם המסכנים בסוריה, ואיזה דוחות יפים כתבנו” שנועדו לצורכי איסוף תרומות להמשך פעילות “מירוק המצפון” של התורמים והפעילים, והמשך טיולי תיירות ארגוני הסיוע בסוריה (וותיקי הערוץ זוכרים את המאמר מתחילת מאי שעבר, בו דיברתי בין היתר על “התיירות האחרת” – התיירות של ארגוני הסיוע הבין לאומיים בסוריה).

 

זה המקום להזכיר שבניגוד לילדות היולדות בסוריה, במקומות אחרים בעולם, יש מי שמנסה לעזור לצעירות ולילדות שנקלעו למצב ביש זה בעקבות לידה ארוכה ומייסרת ללא טיפול רפואי מתאים, ואזכיר גם שארגון UNFPA – קרן האוכלוסין של האו”ם (The United Nations Population Fund) שמתפקדת בין היתר כסוכנות לבריאות מינית ופוריות של האו”ם, שמה את מניעת פיסטולה מיילדותית בראש סדר העדיפויות של הארגון, והיא הסוכנות המובילה בקמפיין האו”ם למאבק בפיסטולה מיילדותית, וכן אזכיר שהאו”ם קבע את 23 במאי כיום הבינלאומי למיגור הפיסטולות המיילדותיות בעולם.

 

לסיום נרחיב לרגע וניתן מבט למזרח התיכון
לא בכל מדינות השכונה התופעה קיימת בהיקף ניכר, וגם אם ישנם חוקי מדינה האוסרים על נישואי קטינות, ישנם המקומות שבהם המסורות העתיקות מצד אחד, והמצוקה הכלכלית מצד שני, גורמים להמשך ולהתרחבות התופעה, ואני לא רוצה להתחיל לדבר על המתרחש באפגניסטן של הטליבאן, שבה מדובר על שאחוז ילדות מתחת לגיל 16 שנמסרות – נמכרות לנישואין עומד על כ 60% …!

אציין שבלא מעט מקומות בשכונה המזרח תיכונית ישנה עליה משמעותית בנישואי ילדות.
יש מדינות כמו סוריה ותימן, שניתן להצביע על המצוקה הכלכלית בעקבות מלחמת כל בכל, כגורם לזינוק החד מאחוזים בודדים לעשרות אחוזים, ויש את לבנון שנישואי ילדות וגיל הנישואין החוקי משתנים מעדה לעדה, אבל המצוקה הכלכלית של המדינה הקורסת (“תודה” לחיזבאללה…) הביאה לגידול חד במספר הקטינות המתחתנות, ויש מדינות כמו מרוקו ומצרים שניסו במשך כ 25 שנה להיאבק בתופה ולהביא לצמצומה, ואז הגיעה מגפת הקורונה שבה תלו את האשמה לקפיצה הגדולה בכמות הילדות שמחותנות בעל כורחן, ויש מדינות כמו עיראק שקשה לשים את האצבע על גורם שאותו מגדירים כטריגר עיקרי לגידול החד בנישואי קטינות מאז שנת 2011 עד היום, ושמגיע מכ- 25% במחוזות מסוימים לכ- 50% בחלק מהמחוזות.

אזכיר שכבר הזכרתי בעבר את נושא נישואי קטינות באיראן, ואציין שגם באיראן ניכר גידול בנישואי קטינות באזורים מסוימים, אבל לפחות לפי המידע שאני רואה, לא מדובר בגידול בשיעור כה גדול, כפי שניתן לראות בסוריה, תימן, עיראק ולבנון, מדינות עליהן המשטר של המהפכה האסלאמית של איראן, מרעיף מכל הטוב של ייצוא המהפכה, שמחריב את המדינות וגורם בהן לכאוס מדמם ומעשן והורס את כלכלתן ואת חיי אזרחיהן.

קרדיט: ערץ הטלגרם מבט למזרח התיכון  קרדיט לתמונה: ADIB CHOwdhury