השבוע שבין ה-13.4.23 ל- 20.4.23 אצל שכנינו הפלסטינים
היום בערב ייקבע סופית עם חודש הרמדאן ייגמר היום (כפי שצריך להיות לפי מולד הירח, ובמידה והעננים לא יסתירו אותו), או שמא יארך יום נוסף וחג “עיד אלפיטר”, יחל רק בשבת. הרחוב הפלסטיני נערך לחג “עיד אלפטר”, בשווקים תנועה ערה יחסית, מה שמעורר טענות על מחיר גבוה למוצרי היסוד. בעזה מכינים הדייגים כמויות ענק של דגי סרדין, הרינג וברבוניה מעושנים, הנחשבים למאכל העיקרי של חג עיד אלפטר.
הנה תמונות ממפעל לעישון דגים בעזה (רק למי שמעוניין, הריח לא עובר בסרטון):
בערבים נמשכות חגיגות לציון חודש הרמדאן, האוירה הכללית היא של חג בדרך, כפי שניתן לראות בסרט הבא מראמאללה בלילה, שם התקיים ערב נוצרי- מוסלמי משותף:
על רקע זה, ניתן לאמר, שבניגוד לחששות הגדולים על גל טרור חסר תקדים, התלקחות אלימה במספר חזיתות, אנתיפאדה מחודשת וכיו”ב, עבר הרמדאן (יחסית כמובן), באופן רגוע. לא שלא נרשמו פיגועים ונרצחים, ובראשם הפיגוע הנורא סמוך לישוב חמרה בבקעת הירדן, בו נרצחו האם והבנות למשפחת די הי”ד. כמו כן, בוצעו עוד עשרות פיגועי ירי (רובם הגדול ללא נפגעים, ולכן איש לא טרח לדווח עליהם), מספר פיגועי דקירה ונסיונות לדקירה, ומאות פיגועי אבנים ובקבוקי תבערה (שעליהם ממש לא טרחה התקשורת לדווח), וגם שוגרו מספר מטחי רקטות, מרצועת עזה ומלבנון, ודווח על נסיון לירי רקטות גם מסיני שסוכל. ישראל בתורה הגיבה בהפצצות מבוקרות שכוונו בעיקר להרגיע את דעת הקהל, אין ספק שהפצצות אלו לא יצרו הרתעה, אפשר לאמר שהן אפילו שחקו אותה. עדיין כל הצדדים נמצאים במודעות שטרם בשלו התנאים ל”עימות הגדול”, אותו כל צד מבקש לדחות לרגע הנכון מבחינתו.
הנה תמונות ממטח רקטות מעזה לעבר ישראל:
על השקט היחסי, ויש אומרים הדמיוני, ישראל שילמה וממשיכה לשלם במחיר כבד ביותר, פחות פעילות בערים הפלסטיניות באיו”ש, המשך התחמשות החמא”ס וארגוני הטרור ברצועת עזה ובאיו”ש (לצד התחמשות ארגוני טרור נוספים בהכוונה איראנית בחזיתות נוספות), התחזקות מדינית של ארגוני הטרור, ובראשם התקרבות בין חמא”ס למשטר הסעודי, שבדרך גם חידש את יחסיו עם איראן, מתוך שיקולים אסטרטגיים הנוגעים בעיקר ליחס שקיבל מהממשל האמריקאי והנשיא ביידן. סעודיה הזמינה השבוע את אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמא”ס ושיחררה פעילי חמא”ס שנידונו למאסר בתחומה, ובדרך הזמינה לביקור גם את יו”ר הרש”פ, כדי להפגין איזון.
את ההשפעה של התנהלות הממשל האמריקאי ניתן היה לשמוע היטב גם בנאום הצורר נצראללה, שדיבר על בריחת ארה”ב מאפגניסטן, שהביאה את מדינות ערב להבין שלא ניתן לסמוך על ממשל המפקיר את בנות בריתו, ממש כשם שהבריחה המבוהלת של ישראל מדרום לבנון בשנת 2000, הביאה את הפלסטינים למסקנה שניתן לשחזר את הבריחה הזו גם בעזה ויהודה ושומרון, והיתה אחת הסיבות העיקריות לפרוץ מה שכונה (בטעות לטעמי): “האנתיפאדה השניה”.
את הקשר האיראני/ לבנוני לנעשה באזור ניתן היה לראות השבוע בבירור בעצרת ההמונים במגרש פלסטין בעזה לרגל מה שכונה “יום ירושלים”, אותו קבע איתוללה חומיני, מייסד המשטר האסלאמי באיראן. יום זה שצויין בעבר רק בריכוזים השיעים ובראשם איראן צויין השנה בהבלטה יתרה בעזה, בארוע בו נטל חלק יחיא סנואר, ראש החמא”ס בעזה, אשר כלל גם נאום טלפוני של אבראהים ראיסי, “התליין מטהראן”, המכונה בטעות גם נשיא איראן.
הנה תמונות מעצרת הטרור העזתית/ איראנית:
תחושת ההתעצמות של ציר שונאי ישראל, בלטה יותר מכל בהר הבית, כאשר ההחלטה (האומללה לטעמי, אם כי ייתכן שאני משוחד) לסגור את ההר ליהודים, ולאפשר נוכחות לילית במסגדים לא רק ב”לילת אלקדר” כבכל שנה, אלא בכל עשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן, הניבה שורה ארוכה של מיצגי שנאה לישראל ותמיכה באויביה, והגבירה עוד יותר את תחושת אויבינו שישראל נחלשת, מתפוררת מבית, ומחכה ל”מהלומת החסד”, שתביא קץ ל-75 שנות קיומה.
הנה תמונות של ההמונים המשולהבים בהר הבית זועקים :”ברוח ובדם נפדה את אלאקצא”:
צעיר נועז שניסה להניף את הדגל הצהוב של פת”ח בהר הבית מצא עצמו נסקל בנעליים. כפי שניתן לראות בסרטון:
אין ספק שתחושה כזו יוצרת אפקט של “כדור שלג”, כאשר עוד ועוד גורמים קופצים על העגלה, ומחכים לרגע הנכון, ואם הדבר לא יעצר, נראה בקרוב פגיעה קשה במערכות היחסים שנבנו עם חלק ממדינות ערב, הן אלו הכלולות ב”הסכמי אברהם”, והן אלו שאינן חלק מהסכמים אלה. אין ספק שהדבר גם יגרור הצטרפות נוספים למעגלי הטרור באיו”ש, ופיגועי ה”יוזמה האישית” של בודדים, ילכו ויגברו. חשוב לציין שכותב שורות אלו אינו מתיימר להחזיק ביכולות נבואיות, והדברים נאמרים על סמך היכרות בסיסית עם הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני בעזה ובאיו”ש.
למרבה הצער גם בחזית מול הנוצרים ישראל לא יצאה טוב. אלפים שביקשו להגיע לכנסיית הקבר בעיר העתיקה של ירושלים בשבת האחרונה, הנקראת “שבת האור”, שמקדימה את חג הפסחא הנוצרי, נחסמו ע”י אנשי מג”ב, שמטרתם למנוע דוחק וסיכון חיי אדם. במקום התפתחו עימותים קשים, והסרטים הללו הגיעו לכל העולם, וזאת זמן קצר לאחר הפצת סרטון אחר בו נראו צעירים חרדים יורקים כאשר חלפו ליד כנסיה בירושלים. סרטים כאלו יוצרים לישראל נזק תדמיתי כבד.
הנה תמונות מהעימותים ליד כנסיית הקבר:
לצד אלו, נמשכים תהליכי התפוררות פנימית של הרש”פ: בג’נין, ירו חמושים על מפקדת המנגנונים (המקאטעה) בעקבות מעצר פעילי פח”ע. בעקבות הירי שוחררו העצורים, מה שגרר תקרית ירי נוספת לעבר מפקדת המנגנונים, והרש”פ גייסה את הנהגת הפת”ח להפגנת תמיכה באנשי המנגנונים, צעד שאין כמוהו לבטא חולשה פנימית.
הנה תמונות מהירי לעבר אנשי הביטחון המסכל בג’נין (היו מספר תקריות כאלו):
בשכם, חיסלו פעילי פת”ח אדם שנטען כי הודה בשת”פ עם ישראל, בפעילות לחיסול חלק מאנשי כנופיית “גוב העריות”. צעד כזה נתפס כ”התרסה בוטה”, כנגד הרש”פ, מפגן חוסר אמון באנשיה, וגם ביטוי של זלזול: “אנחנו החוק”, ואתם חסרי משמעות.
הנה תמונות מסרט ששחררו אנשי הכנופיה, בה מודה הנרצח בשיתוף הפעולה שלו עם ישראל:
בנוסף הוצת רכבו של מואיד דויכאת, חבר מועצת העיר שכם על רקע סכסוכים פנימיים.
הנה סרטון:
בשורה של מקומות פרצו קרבות חמולות (מפאת המספר הרב של מקומות אלו לא נפרט, ורק נציין שמדובר בעיקר בגזרות חברון ועוטף ירושלים). בגזרת חברון בוצעו מספר מעשי שוד חמוש, כולל של בנק, לעיתים לאור יום. מנגנוני הרש”פ נותרו חסרי אונים.
הנה תמונות משוד הבנק האסלאמי בחברון:
בנוסף נמשכת שביתת המורים, ולמרות האיום על מבחני הבגרות, והקריאות החוזרות ונשנות של הרש”פ למורים לחזור לעבודה, לצד איומים וניסיונות ל”תקוע טריז” בשורות המורים, אלו ממשיכים להתעלם, מה גם שמשתלם יותר למורה לעבוד בישראל ובהתיישבות היהודית, מלקבל משכורת של מורה. עם זאת, הודיעו המורים, כ לא ישבשו את מבחני הבגרות ויזמינו את התלמידים לאתרים חלופיים לבתי הספר, כדי לנסות ולפצותם על החומר הלימודי שהפסידו.
הנה תמונות מהפגנה שקיימו ארגוני המורים בג’נין לפני כשלושה שבועות:
עד כאן להשבוע – שבת שלום ויום עצמאות שמח
קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש קרדיט לתמונת השער: רשתות חברתיות