האם טילי ה-S-400 יאפשרו לאיראן לשנות את כללי המשחק מול ישראל וארה”ב?
גורמים ישראלים מאמינים כי רכישה אפשרית של איראן של מערכות הגנה אוויריות רוסיות מתקדמות S-400 עלולה לסבך את החישובים של תקיפה פוטנציאלית נגד תכנית הגרעין של אותה מדינה. אבל האם רכישת מערכת S-400 באמת תעניק לטהרן אפשרות לשנות את כללי המשחק בהתחשב בכך שהיא כבר מחזיקה בכמה מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח?
ב-11 במרץ דיווחו כלי תקשורת ממלכתיים באיראן כי איראן סיכמה על חוזה לרכישת מטוסי קרב מסוג Su-35 Flanker-E. טהראן צפויה לקבל לפחות שני תריסר מטוסים, שנבנו תחילה עבור מצרים.
מוקדם יותר באותו חודש דיווח בלומברג כי איראן מבקשת לרכוש גם טילי S-400. הסוכנות ציטטה מקורות אמריקאים וישראלים עלומי שם שהזהירו כי רכישה כזו תזרז כל החלטה לפתוח בתקיפה. הוא גם אמר שייקח פחות משנתיים עד שכל טילי S-400 איראניים יהפכו למבצעיים.
אבל עדיין לא ברור אם רוסיה תענה בסופו של דבר לבקשה איראנית למערכות מתקדמות כאלה.
אנטון מרדסוב, אנליסט רוסי עצמאי וחוקר לא תושב בתוכנית סוריה של המכון למזרח התיכון, ציין כי “גל השמועות החדש” על חוזה איראני למערכת S-400 עולה בקנה אחד עם שמועות על כך שאיראן פורסת מערכות הגנה אווירית מתקדמות בתוך סוריה.
“כמובן, לא ניתן לשלול שטהראן כבר ביקשה לשלוח לה טילי S-400 מרוסיה תמורת כלי טיס בלתי מאוישים מתאבדים (קמיקאזה)”, אמר לי. “אבל עם זאת, חשוב לאיראן לפתח את היכולת התעשייתית הצבאית שלה, בפיקוח משמרות המהפכה האיראניים, כך שהיכולת התעשייתית הזו תוכל לייצר ציוד התואם למערכות ה-S-300 הרוסיות”.
מרדסוב ציין כי למרות ההצעה לשיתוף פעולה מעמיק יותר באספקת טילי S-400 והצבת מערכות הגנה אווירית איראניות בסוריה באישור רוסי בשתיקה, איראן ורוסיה לא הגיעו לברית צבאית מלאה.
איראן רכשה את מערכות ה-S-300 PMU-2 ארוכות הטווח מרוסיה ב-2016 כחלק מחוזה שנחתם ב-2007. בשנים האחרונות פיתחה טהראן גם מערכות הגנה אוויריות מקומיות לפגיעה במטרות בגובה רב כמו ה-Khordad 15 ו-Bavar-373 , שבהן היא מתפארת לאחרונה שיש להן יכולות מקבילות למערכת S-400.
גם ללא ה-S-400, כל מתקפה אמריקאית או ישראלית על אתרי הגרעין של איראן תצטרך קודם כל למצוא דרך כיצד להתחמק או להשמיד את מערכת ההגנה האווירית האדירה האיראנית .
עם זאת, כל רכישה פוטנציאלית של ה-S-400 יכולה לחזק עוד יותר את ההגנה האווירית הזו.
קרדיט: אירנ”א
“מבחינת יכולות בהשוואה למערכת S-300, ה-S-400 אמור להיות בעל יכולות פגיעה טובות יותר בכלי טייס חמקניים, כמו אלו הפועלים בכוחות האוויר של ארה”ב וישראל , מה שהופך אותו לאיום פוטנציאלי גדול יותר על מטוסים”, אומר ריאן בוהל, אנליסט בכיר בתחום המזרח התיכון וצפון אפריקה בחברת המודיעין “ראנה”.
“עדיין לא ראינו את ה-S-400 בפעולה נגד מטוסי קרב מהדור החמישי, אז לעת עתה, הטענות הללו עדיין תיאורטיות”, הוסיף בוהל.
הוא ציין כי ה-S-400 בדרך כלל עולה על ה-S-300 בכל הנוגע לטווח, אך גם ציין כי ה-S-300 PMU-2 המשודרג, אותה גרסה שרוסיה סיפקה לאיראן ב-2016, יכול לגשר על הפער הזה.
הוא גם אמר, “ה-Bavar-373 היא גם מערכת שלא נוסתה מול מטוסי קרב מהדור החמישי, למרות הטענות האיראניות”. “תיאורטית, הוא אמור להתחרות או אפילו להחליף את ה-S-400 מבחינת טווח וטכנולוגיה נגד מטוסים חמקניים”.
קרדיט לתמונה: פבליק דפנס
עדיין לא ברור עד כמה מטוסי החמקן מהדור החמישי של F-35 או F-22 שיוצרו על ידי ארצות הברית מסוגלים להתמודד מול ה-S-400.
בעוד שלרוסיה יש סוללה של S-400 פרוסה בסוריה כבר שנים, היא נמנעה בכוונה מלהשתמש בה כדי לפגוע במטוסי קרב ישראליים שתוקפים שוב ושוב יעדים חשודים הקשורים לאיראן ברחבי סוריה שסועת המלחמות.
“אנחנו יודעים שמערכות ה-S-300 PMU-2 המתקדמות יותר לא מנעו כמה תקיפות חשאיות של מל”טים ישראלים בתוך איראן”, אמר בוהל. הוא ציין את המתקפה באיספהן שהתרחשה בפברואר, ואמר כי איראן תשאף לבלום תקיפות מסוג זה. “אנחנו גם יודעים שההגנה האווירית הרוסית בתוך רוסיה עצמה לא הצליחה למנוע תקיפות של מל”טים סובייטיים ישנים שהאוקראינים השתמשו בהם, מה שמעיד שאפילו מערכות S-400 מתקדמות עשויות לא להיות מסוגלות לגלות או לפגוע למרות מה שמצוין בתכונות המערכת על הנייר”.
עם זאת, שילוב של מערכות S-400 ו-Su-35 עשוי להוות יריב אדיר לכל כוח שינסה לתקוף את איראן אם יופעל ביעילות.
“סביר להניח, גם אם הם מתפקדים גרועים על הנייר, ה-S-400 וה-Su-35, אם משתמשים בהם עם צוותים מאומנים היטב ומשולבים במערכת הגנה אווירית מקצועית, ייצור יותר סיבוכים עבור הקמפיינים הצבאיים הישראלי/אמריקאי נגד אירן”.
“לכל הפחות, אלו יהיו מערכות מתקדמות שכל פעולה חשאית ישראלית תרצה להימנע מהן, בעוד שבמקרה של פעולה צבאית גלויה, הן יהיו יעדים בעלי ערך גבוה שחייבים לנטרל על ידי ישראל ו/או ארה”ב כדי ליישם בהצלחה את תכנית תקיפת מתקני הגרעין של איראן”.
ואז ישנה השאלה איך ישראל תגיב אם רוסיה תמסור את הטילים האלה לאיראן למרות שלמוסקבה יש סיבות טובות לכך. האם כדי להגיב למקרה כזה, ישראל תהפוך את מדיניותה ארוכת השנים ותספק נשק קטלני לאוקראינה?
“ברור שאספקת מערכות הגנה אווירית היא לא ממש קו אדום לישראל; כי אלו באמת נשק הגנתי”.
“אבל אם רוסיה תעזור איכשהו לאיראן לחדש את היכולת ההתקפית שלה , בגלל שטהרן מסייעת לה במלחמת אוקראינה, אספקת ה-S-400 עלולה להפר את האיזון השברירי ממילא ביחסים בין רוסיה וישראל”.
פוהל מאמין שישראל עשויה לשלוח מערכות מתוצרתה, כמו כיפת ברזל או ברק-8, כדי לעזור למודרניזציה של מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה.
אם רוסיה תמסור את סוללות ה-S-400 לאיראן צפוי שתרחיש כזה יהווה “בעיה” לתוכניות הצבא הרוסי באוקראינה.
ברק 8:
קרדיט: התעשיה האווירית הישראלית
פול אמר עוד: “זו מגבלה משמעותית על מסירת מערכת הטילים הרוסית לאיראן, וכפי שהזכרנו לעיל, בסופו של דבר, מוסקבה חייבת לקבל החלטה מדינית למסור לאיראן, וההסכמה לכך עשויה לדחוף את ישראל קרוב יותר לאוקראינה, גם אם זה לא יגרום לישראל לספק מיידית מערכת הגנה אווירית ישראלית מתקדמת לאוקראינה”.
“זה יכול גם להוביל לשיתוף פעולה מודיעיני, לעודד את הישראלים להיות אגרסיביים יותר בסוריה ו/או לדחוף את ישראל לספק ציוד אחר לאוקראינה, כמו נשק קל, מרגמות וטילים נגד טנקים”.
קרדיט לתמונות: משרד ההגנה הרוסי