מדענים אמריקאים מייצרים תאי מוח הניתנים לתכנות

עד כה, גם עם הופעתם של מודלים אלקטרוניים מתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית, המחשב עדיין רחוק מלדמות את המוח האנושי, איבר ששוקל קצת יותר מקילוגרם ומסוגל לבצע מיליארדי חישובים בשנייה ולבטא את הכוח של רצון חופשי.

עם זאת, לפי CNN, נראה שיש פריצת דרך בדרך של “מיזוג” המוח האנושי עם מחשב.

ברשת אומרים כי חוקרים בתחום הגנומיקה ומדעי המוח הצליחו לפתח תאי עצב שניתן להשתמש בהם ליצירת “ביו-מחשבים” חוסכי אנרגיה.

הרעיון הוא להשתמש בתאים כדי לעשות את העבודה של מעבדי מחשב.

הרשת אומרת שהתוכנית כוללת בסופו של דבר שימוש באורגנואידים במוח כדי ליצור “ביו-מחשבים” שמתחרים במחשבי העל של ימינו ועשויים לחולל מהפכה בבדיקות התרופות למחלות כמו אלצהיימר.

אתר חדשות מדעי המוח טוען כי   חוקרים מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, בראשות ד”ר ברט קגן, מדען ראשי במעבדות קורטיקל במלבורן, עובדים על פיתוח הפרויקט DishBrain, או “מוח בצלחת”, שבו “מתכנתים תאי מוח אנושיים”.

במאמר שפורסם ב-Frontiers in Science, הצוות מראה כיצד מחשבים ביולוגיים יכולים לעלות על המחשבים האלקטרוניים הנוכחיים בעיבוד יישומים מסוימים באמצעות רק חלק מהחשמל הנדרש על ידי המחשבים וחוות השרתים של ימינו.

לצוות יש 50,000 תאי מוח שגדלו מתאי גזע, אבל הם שואפים ‘ליצור’ 10 מיליון נוירונים, שהם המקבילה למספר הנוירונים במוח של צב.

לשם השוואה, במוח האנושי הממוצע יש יותר מ-80 מיליארד נוירונים.

מאמינים שהמוח שלנו יכול לאחסן יותר מפי מיליון מהקיבולת של מחשב ביתי טיפוסי תוך שימוש שווה ערך לכמה וואטים בלבד של אנרגיה.

לעומת זאת, חוות שרתים בארה”ב משתמשות ביותר מ-15,000 מגה וואט בשנה, חלק ניכר מהם מופק על ידי עשרות תחנות כוח פחמיות.

כתב העת אומר כי ברט ועמיתיו במעבדות קורטיקל כבר הוכיחו כי ביו-מחשבים המבוססים על תאי מוח אנושיים אפשריים.

הצוות אומר שהוא הצליח “ללמד” את התאים שגדלו במעבדה “לשחק פונג”, מה שאומר שהם מראים “סוג של אינטליגנציה”.

“התחום החדש הזה של מחשוב דינמי מבטיח התקדמות חסרת תקדים במהירות מחשוב, כוח עיבוד, יעילות עיבוד נתונים ויכולות אחסון – כולם עם דרישות הספק נמוכות יותר”, אומר ברט.

הטכנולוגיה יכולה גם לאפשר למדענים לחקור טוב יותר אורגנואידים במוח שפותחו מדגימות עור או דם קטנות של חולים עם הפרעות נוירולוגיות, כמו מחלת אלצהיימר, ולערוך בדיקות כדי לחקור כיצד גורמים גנטיים, תרופות ורעלים משפיעים על מצבים אלה, לפי כתב העת.

קרדיט: אלחורה   קרדיט לתמונה: אר טי – רוסיה טודיי