הנשיונל אינטרסט מנתח: “הרפורמות הצבאיות” של רוסיה נכשלו במלחמה

קרדיט: רשתות חברתיות

ניתוח שפורסם במגזין  נשיונל אינטרסט – ” אינטרס לאומי ” , ביום שבת, טוען כי “הרפורמות הצבאיות הרוסיות באוקראינה נכשלו, וברור שהצבא הרוסי אינו מוכן למלחמה בקנה מידה גדול”.

לאחר התמוטטותם המהירה של הכוחות הרוסיים והנסיגה הבלתי מבוקרת מצפון מזרח אוקראינה, ברור שהצבא הרוסי מתמודד עם בעיות קשות, מעבר ללוגיסטיקה לקויה ומפקדים חסרי כישורים.

הניתוח רואה בחולשות המבניות הנוכחיות בצבא הרוסי תוצר של הרפורמות שהחלו לפני ארבע עשרה שנים. עם זאת, עד למועד הפלישה לאוקראינה בפברואר האחרון, חלק מהרפורמות בקושי יושמו, בעוד שאחרות הביאו את הצבא הרוסי לסטגנציה.

הרעיון הבסיסי מאחורי הרפורמות הצבאיות של רוסיה היה ארגון גדודי חי”ר ממוכנים בשדה הקרב. כוחות אלו היו אמורים להחליף את הגדודים לפי תו”ל סובייטי שנחשבו איטיים מדי ולא יעילים במהלך המערכה באפגניסטן של שנות ה-80 ומלחמת צ’צ’ניה הראשונה והשנייה. כדי לתת מענה לגודלם הקטן של גדודים בסגנון סובייטי של 500 איש, הרפורמות הפכו אותם ל”קבוצות גדודים טקטיים” בתוספת של 800 עד 900 אנשי צבא נוספים.

לטענת ממשלת רוסיה, לפני הפלישה לאוקראינה היו לצבא הרוסי 170 קבוצות טקטיות מוכנות ללחימה. לפי הדיווחים, הם תוכננו להיות “במצב של מוכנות מתמדת לקרב”. יותר מ-100 מהם השתתפו בלחימה באוקראינה מאז פברואר. על פי הדוקטרינה הצבאית הרוסית, כל קבוצה טקטית (גדוד) מקבלת אחריות על קו חזית של חמישה קילומטרים שניתן לצמצם לשני קילומטרים במהלך פעולות התקפיות.

בתקופה הסובייטית הפיקוד היה מאוחד לשני גדודים, אך כעת יש לכוחות הקרקע הרוסיים שני גדודים טקטיים או יותר עם שתי רמות של מפקדים שונים. המלחמה באוקראינה הוכיחה שחלוקת פיקוד זו משפיעה על תוצאות המבצעים ההתקפיים וההגנתיים כאחד. המלחמה באוקראינה גם מראה שיחידות קטנות יותר עשויות להיות מתמרנות טוב יותר אך לא בהכרח יעילות יותר כאשר הן צפויות לשלוט באזורים גדולים יותר. אין זה ריאלי לצפות שקו חזית של חמישה קילומטרים יתוחזק על ידי גדוד של 800 איש, במיוחד כאשר רק כ-200 מהם הם חיילים רגליים.

היעדר פיקוד מאוחד אינו הבעיה היחידה העומדת בפני כוחות היבשה של רוסיה באוקראינה. בעיות פיקוד מורכבות מציוד תקשורת קרבי שלא נוסה, או מיושן. ההנהגה הפוליטית והצבאית הרוסית התלהבה מהרעיון של יחידות גדודיות טקטיות קטנות יותר וניתנות לתמרון לאחר מלחמת רוסיה-ג’ורג’יה באוגוסט 2008, כאשר הצבא הרוסי הביס את יריבו חסר הציוד והאספקה ​​שלו.

עם זאת, מפקדים רוסים גילו שלצבאם יש בעיות גדולות במערכות התקשורת תוך כדי קרבות, והחליטו לפתח מערכות חדשות. הצבא הרוסי פלש לאוקראינה, מצויד במערכת התקשורת “רדיו אזארט” (אלחוטית) ובסמארטפון הצבאי “עידן”.

 

אף אחד מהם לא פעל היטב מאז ימי הפלישה הראשונים, עד כדי כך שרוב היחידות הרוסיות נטשו אותם ועברו להשתמש במכשירים ישנים יותר המצוידים בכרטיסי סים אוקראינים. לכן, למודיעין הצבאי האוקראיני היה קל יחסית ליירט תקשורת בין מפקדים רוסים. ציוד תקשורת ישן לא פעל בצורה יעילה גם בגלל שהיה לו טווח מוגבל של ארבעה קילומטרים וגם בגלל שנדרש לו יותר ציוד תמיכה ומפעילים.

מנגד, הניתוח הצביע על מחסור בנהגים שחייבים להוציא טנקים, משוריינים, מיכליות וציוד תקול משדה הקרב, ו”ראשי הצבא הרוסי לא הוסיפו צוותי אחזקת ציוד כבד לגדוד החי”ר כדי שישלימו אותם.”

לדברי העיתון, נהגי טנקים ושריון רוסים הם מכונאים מיומנים כך שהם יכולים לבצע תחזוקה מכנית שגרתית. עם זאת, כאשר דברים משתבשים, הם זקוקים לעזרה נוספת מכיוון שהם אינם נושאים ציוד מיוחד המתאים לתנאי לקרב.

בנוסף, הצבא הרוסי לא גייס חובשים קרביים במשך שבעה חודשים (במסורת הרוסית הם מכונים “סניטרים”). פרמדיקים אלו מלווים חיילים בלחימה, מעניקים עזרה ראשונה לפצועים ומפנים אותם משדה הקרב. מפברואר עד אוקטובר 2022, לכוחות הרוסים לא היו חובשים צבאיים, ולכן לוחמים אחרים נאלצו לפנות את הפצועים. במילים אחרות, על כל חייל פצוע איבדו יחידות רוסיה חייל אחד או שניים שנסוגו מהקרב כדי לפנות את חברם הפצוע.

 

אבדות כבדות

הצבא הרוסי איבד 6,000 חלקי ציוד צבאי מאז הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר, והוא משתמש בתחמושת בקצב שאינו יכול לחדש, מכיוון שהסנקציות המערביות פגעו בתעשייה הביטחונית והצבאית במוסקבה, על פי מודיעין אמריקאי סודי שנחשף לאחרונה בדו”ח שפורסם על ידי הניו יורק טיימס ביום שישי.

ארצות הברית החלה לגלות שלרוסיה חסרה אספקה ​​חיונית של מנועי דיזל, מסוקים, חלקי מנועי מטוסים ,טנקים ומשוריינים שלה כבר במאי האחרון, ומוסקבה התקשתה למלא את מכירותיה לצבאות זרים, לפי הדיווח.

מאז תחילת המלחמה באוקראינה מיקדה ארצות הברית את מאמציה בשתי חזיתות: מתן סיוע צבאי משמעותי לאוקראינה, ופגיעה כלכלית ברוסיה באמצעות סנקציות נרחבות והגבלות ייצוא.

הדו”ח קבע כי “היכולת של רוסיה לייצר נשק מדויק מתקדם נפגעה עקב ההגבלות על היצוא, שהגביל את הגישה של רוסיה לטכנולוגיה מתקדמת. הסנקציות המערביות גרמו גם למחסור בטכנולוגיות פחות מורכבות. למשל, רוסיה סובלת ממחסור במיסבים, דבר שערער את הייצור והתיקון של טנקים, מטוסים, צוללות ומערכות צבאיות אחרות”, לפי הדו”ח.

כדי לעקוף את הסנקציות, נכתב בדיווח, שירותי הביון הרוסיים נצטוו “לרכוש באופן לא חוקי טכנולוגיה מערבית וחלקיה”. רוסיה פנתה למדינות כמו איראן וצפון קוריאה, הפועלות ברובן מחוץ למערכת הכלכלית הבינלאומית ושגם הם תחת סנקציות מערביות, לצורך אספקה. ארצות הברית הטילה מאז סנקציות על חברות איראניות המעורבות בייצור והובלה של מל”טים שרוסיה רכשה לשימוש באוקראינה.

מנגד, הסטטיסטיקה העדכנית ביותר שפרסם משרד החוץ האוקראיני ביום חמישי, 232 ימים לאחר הפלישה הרוסית, הראתה את האבדות של הכוחות המזוינים הרוסים במספרים באוקראינה, עד ה-13 באוקטובר.

מהמשרד האוקראיני נמסר כי יותר מ-63,800 חיילים רוסים נהרגו מאז תחילת הפלישה, ופרסם “אינפוגרפיקה” המציגה את האבדות בציוד.

כמו כן , נאמר, כי הושמדו 268 מטוסי קרב, 240 מסוקים, 1,182 מל”טים, 2,511 טנקים, 16 ספינות מלחמה, 5,167 כלי רכב צבאיים, 1,556 ארטילריה, 357 משגרי רקטות ו-183 מערכות הגנה אווירית, בנוסף להשמדת 316 פריטי ציוד נוסף ומשגרי טילי שיוט.