המועצה הלאומית למחקר מדעי בלבנון (CNRS): הערכת היקף ההרס בדרום לבנון ועלות השיקום
לפי נתוני המועצה הלאומית למחקר מדעי בלבנון (CNRS) וגורמים רשמיים נוספים נכון למאי 2026, היקף ההרס בדרום המדינה חסר תקדים ומצביע על שינוי אסטרטגי בקו הגבול.
הערכת היקף ההרס
הנתונים העדכניים מצביעים על פגיעה מאסיבית בתשתיות המגורים, במיוחד מאז תחילת מרץ 2026:
- סך יחידות הדיור שנפגעו: למעלה מ-62,000 יחידות (נכון לסוף אפריל 2026).
- הרס מוחלט: כ-21,700 בתים נחרבו כליל.
- נזק חלקי: כ-40,500 יחידות דיור ניזוקו בדרגות שונות.
- קצב ההרס: במהלך שיא הלחימה (מרץ-אפריל), צה"ל הרס בממוצע כ-1,081 בתים ביום.
- מחיקת כפרים: צילומי לוויין ודיווחים מאשרים כי עשרות כפרים ועיירות בקו המגע (כמו בינת ג'בייל, חולא ואל-חיאם) נמחקו כמעט לחלוטין או הפכו לבלתי ראויים למגורים.
משמעות לגבי חזרת השיעים לאזור
ההרס השיטתי יוצר מציאות חדשה שנועדה למנוע את שיקום התשתית האזרחית-צבאית של חיזבאללה:
- יצירת "מרחב חיץ": צה"ל פועל לפי מודל "בית חאנון ורפיח" – השטחה של שטחים בנויים כדי למנוע אפשרות של היערכות מחודשת ליד הגבול.
- חסימת שיבה: השמדת תשתיות חיוניות (מים, חשמל, כבישים ובתי חולים) הופכת את חזרת האוכלוסייה השיעית לבלתי אפשרית בטווח הקצר והבינוני.
- התניית חזרה: בכירים בישראל הבהירו כי מאות אלפי עקורים שיעים לא יורשו לחזור דרומית לליטני עד להסדרה שתבטיח את ביטחון תושבי צפון ישראל.
תשובת חיזבאללה לנאמניו
חיזבאללה מנסה לשמר את "נרטיב הניצחון" למרות המכה הקשה שספג הבסיס האזרחי שלו:
- הבטחת שיקום: הארגון מבטיח לנאמניו כי כל בית שנהרס ייבנה מחדש "יפה וטוב יותר" (כפי שעשה אחרי 2006), במימון איראני או ממשלתי.
- קריאה לסבלנות: בהודעותיו הרשמיות קרא הארגון לעקורים להמתין להכרזה על הפסקת אש רשמית וסופית לפני שינסו לחזור דרומה, תוך הדגשה כי "אנו ניצבים על סף ניצחון היסטורי".
- לוחמה פסיכולוגית: חיזבאללה מדגיש כי ההרס הוא עדות ל"כישלון צבאי" של ישראל, המנסה לפצות על חוסר יכולתה להכריע את המערכה בשדה הקרב באמצעות פגיעה באזרחים.
עלויות השיקום המשוערות
הערכות העלות משתנות בהתאם להיקף הנזק הישיר והעקיף:
- הערכת הבנק העולמי: כ-11 מיליארד דולר עבור צרכי שיקום והתאוששות כוללים.
- נזק ישיר למבנים: מוערך בכ-6.8 מיליארד דולר, מתוכם כ-4.6 מיליארד דולר בענף הדיור לבדו.
- הפסדים כלכליים עקיפים: כ-7.2 מיליארד דולר עקב אובדן פריון, ירידה בהכנסות מתיירות ועצירת הפעילות המסחרית.
- הערכות חיזבאללה: בכירים בארגון נקבו במספר של 7 מיליארד דולר כעלות הבנייה מחדש של ההרס הפיזי.
המדינות והגופים הצפויים לממן
בניגוד לשנת 2006, הפעם המימון מלווה בתנאים פוליטיים נוקשים וחשדנות גבוהה מצד התורמות:
1. המוסדות הבינלאומיים
- הבנק העולמי: כבר אישר חבילות סיוע ראשוניות בסך של כ-250-350 מיליון דולר לשיקום תשתיות דחופות (מים, חשמל ופינוי הריסות).
- האיחוד האירופי: מדינות כמו צרפת ודנמרק כבר התחייבו למענקים והלוואות נוחות בסך עשרות מיליוני אירו.
2. מדינות המפרץ (התורמות העיקריות בעבר)
- קטר: התחייבה לסיוע של כ-434 מיליון דולר, בעיקר לשיקום מגזר האנרגיה ותמיכה בצבא לבנון.
- ערב הסעודית ואיחוד האמירויות: נוקטות בגישה של "כסף תמורת ריבונות". הן מתנות סיוע מאסיבי בפירוק חיזבאללה מנשקו ובחיזוק מוסדות המדינה הרשמיים, כדי למנוע מצב שבו כספן מממן בעקיפין את תשתית הטרור של הארגון.
3. איראן
- צפויה להמשיך לממן ישירות את שיקום הבתים של פעילי חיזבאללה ותומכיו המובהקים ("הבסיס המצומצם"), אך יכולתה הכלכלית מוגבלת עקב הסנקציות וההשקעות במערכות לחימה אחרות.
4. ממשלת לבנון
- הקצתה תקציב סמלי בלבד של כ-90 מיליון דולר מתוך תקציב המדינה ל-2026, סכום שנחשב ל"טיפה בים" לעומת הצרכים האמיתיים.
השורה התחתונה: בעוד שבעבר השיקום היה "צ'ק פתוח" מהמפרץ, הפעם הקהילה הבינלאומית דורשת רפורמות פוליטיות וביטחוניות כתנאי להזרמת המיליארדים הדרושים לשיקום מלא של הדרום.
