מבזקי חדשות ליום 15-10-2022. מתעדכן
*- טיעון פחות מוצלח להצדקת ההסכם עם לבנון
הערה בנושא הסכם הגבול הימי עם לבנון. אחד הטיעונים שנשמעים אצלנו מדוע ההסכם כדאי הוא "ניתוק התלות האנרגטית של לבנון באיראן". אז רק הבהרה: אין תלות כזו. זה נכון שבשנה שעברה הוברחו ללבנון דרך סוריה מכליות דלק בחסות חיזבאללה, אבל היו אלה כמויות שוליות לעומת מה שלבנון צריכה והם חולקו בעיקר לאנשי שלומו של ארגון חיזבאללה ובוודאי לא סיפקו פתרון למצוקת החשמל.
בחודש שעבר אכן איראן הציעה ללבנון 600,000 טון דלק "בחינם" שאספקתם תיפרס על פני חמישה חודשים. אבל בהמשך איראן נסוגה בה מהצהרה זו בין השאר בשל גל המחאה הפנימית. גם בלבנון, פוליטיקאים מחוץ למחנה השיעי פחות התלהבו מ"המתנה" האיראנית שכן היא תסכן את לבנון בסנקציות אמריקאיות.
אם יש כבר "תלות" אנרגטית של לבנון היא בעיראק שמספקת ללבנון 1 מיליון טון נפט בשנה אך גם כמות זו מספיקה להפקת חשמל לשעתיים – שלוש ביום.
בקיצור, מי שתומך בהסכם עם לבנון כדאי שישתמש בטיעונים האחרים אבל לא "בניתוק התלות האנרגטית באיראן" מאחר שהיא לא קיימת.
*- רוסיה תבנה כור גרעיני בעוד מדינה ערבית
למרות הסנקציות הבינלאומיות, העולם הערבי ממשיך לעשות עסקאות אתה. היום הודיעה מוסקבה כי בקרוב ייחתם הסכם לשת"פ גרעיני למטרות שלום עם מרוקו. במרכז ההסכם – בניית כור אנרגיה גרעינית בממלכה הצפון אפריקאית על ידי החברה הרוסית המובילה, רוסאטום.
לפני מספר שבועות דיווחתי לכם כי החברה הרוסית בונה כור גם במצרים.
מרוקו ביצעה כבר ב-2015 מחקר היתכנות להקמת כור גרעיני כחלק מהמאמץ לגוון את מקורות האנרגיה שלה. מרוקו מייבאת כ-90% מתשומות האנרגיה שלה וכשהמחירים מאמירים הדבר מכביד על תקציבה.
*- מהי עמדת חמאס לגבי הסכם הגבול הימי?
מבוכה בזירה הפלסטינית לחמאס לאחר שהיום פורסמו דיווחים כי הארגון בירך את חיזבאללה על הסכם הגבול הימי עם ישראל. בהמשך הכחיש דובר של ארגון הטרור כי הוא מברך על ההסכם. הוא הדגיש שהארגון לא הוציא כל הצהרה בנושא ההסכם.
סוהיל אל הינדי חבר הלשכה המדינית של חמאס שנשאל היום האם ההסכם שנחתם עם לבנון יעודד את הארגון לדרוש את חלקו בגז שמול חופי עזה השיב: "הגז הזה שייך לעם הפלסטיני ולישראל אין זכות ליהנות ממנו. עינינו נשואות למשאבים הפלסטינים ולא נאפשר לישראל לגנוב אותם". יצוין כי חבר אחר בלשכה המדינית אחמד א-רקב הצהיר כי חמאס כלל לא מכיר בזכותה של ישראל לקבוע את גבולותיה הימיים.
*- הנזק הכלכלי שגורם המשטר האיראני בניסיונו לדכא את המהומות
עוד לפני שפרצו המהומות באיראן לפני כשלושה שבועות, תנאי המחייה של האיראני הממוצע היו קשים, אך מרבית הפרשנים סבורים כי זה לא היה הגורם שליבה אותן. עם זאת, הצעדים החריפים שנוקט המשטר בניסיונו לדכא את המהומות רק הולכים ומגבירים את המצוקה הכלכלית, מה שיכול לתדלק את המשך המחאה.
חוסיין סלאחוארזי, סגן נשיא לשכות המסחר של איראן, הצהיר כי כל שעה בה המשטר משבית את רשת האינטרנט גובה 1.5 מיליון דולר מהכלכלה. עוד הוא הוסיף כי השבתת הרשת מאיימת למחוק 9 מיליון משרות במשק האיראני. לדבריו, עסקים קטנים ובינוניים שהשיווק שלהם מתבסס על הרשתות החברתיות כבר מרגישים את הלחץ ומחפשים פתרונות, בין השאר באמצעות שימוש ב-VPN שרשם זינוק של 30% מאז החל גל המחאה.
*- למרות ההסכם עם ישראל: לראש ממשלת לבנון אין סיבה לשמוח
שנה לא קלה עוברת על ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי. המשק הלבנוני שוקע בכל יום שעובר, הוא לא מצליח לזכות ברוב שיסכים להמשך כהונתו בממשלה קבועה ואם זה לא מספיק גם שווי נכסיו האישיים בירידה. מיקאתי הוא אחד מ-8 מיליארדרים ערבים שהונם נשחק בחודשים האחרונים עקב מצב השוק הגלובלי.
לפי דיווח בפורבס, הפסדיו של מיקאתי מאז תחילת חודש מרץ נאמדים בכ- 400 מיליון דולר. נכון להיום, הונו של מיקאתי מוערך ב -2.8 מיליארד דולר "בלבד".
למיקאתי ואחיו חברת השקעות עם תיק מגוון שכולל אחזקות בחברת הטלקום הדרום אפריקאית MTN, בקמעונאית האופנה "פפה ג'ינס" ונדל"ן בניו יורק, לונדון ומונקו. ירידת ההון של מיקאתי נובעת בעיקר מצניחת ערך המנייה של MTN (כ-40% מתחילת מרץ).
*- פרטים איך הצליחה ההתקפה על הגשר הרוסי
יומיים לאחר ההתקפה על גשר קרץ' המחבר בין רוסיה לחצי האי קרים והיום הגיעה התגובה הרוסית הקשה. זה קרה לצד ידיעות מודלפות מתוך החקירה הרוסית וכנראה מעלות עוד יותר את זעם הקרמלין.
מכל הגרסאות שהועלו הסבירה ביותר היא שמדובר במשאית שהכילה דשנים כימיקלים לחקלאות. לא ברור אם בין הדשנים היה גם מטען או שהפיצוץ "הסתייע" בגורם חיצוני כלשהו. מה שמעלה את החשדות לסיוע כזה הוא העיתוי המדויק, קרי ברגע שרכבת הדלק עברה במקום.
המשאית עברה בדיקה רגילה של אנשי ביטחון לפני שעלתה על הגשר במסגרתה נפתח תא המטען שלה. עם זאת, היא לא עברה בידוק לאיתור חומרי נפץ באמצעות שיקוף למרות שיש באפשרות הרוסים לעשות זאת. מקורות לא שוללים אפשרות שמי מאנשי האבטחה על הגשר קיבל הרבה שלמונים כדי לאפשר את מעבר המשאית בטענה של הברחה.
וייתכן כי הסוגיה המעניינת ביותר היא לגבי נהג המשאית. מסתבר שהמשאית שייכת לרוסי בשם סמיר יוסובוב בן ה-25. מי שנהג במשאית הוא קרוב משפחתו, מצ'יר יוסובוב בן ה-52. הנהג ככל הנראה לא ידע על מטען הנפץ. סמיר שבאופן מפתיע נמצא מחוץ לרוסיה אמר בראיון לתקשורת כי אין לו חלק בפיגוע הזה….
*- פוטין נשאר לבד…
קשה להתעלם ממה שנראה עוד יום דרמטי במלחמה בין אוקראינה לרוסיה. הבוקר נפתח בהפצצה רוסית על שורה של יעדים בעריה של אוקראינה, כולל הבירה קייב. הסרטון הזה מראה את עוצמת התקיפה מדנייפר.
במקביל יותר ויותר דיווחים טוענים כי נשיא רוסיה פוטין נותר די בודד בזירה הפנימית והחיצונית. לפי אותם דיווחים שמקורם במערב ובאופוזיציה הרוסית, צמרת הקרמלין ברובה המוחלט סבורה כי המלחמה באוקראינה אבודה וכבר לא ניתן לנצח בה. בנוסף, בזירה הבינלאומית פוטין מקבל כתף קרה מסין, מהודו וגם מטורקיה ולמעט תמיכה של מדינות מסוימות שהשתייכו לברה"מ הוא אינו זוכה בכל תמיכה.
*- אחרי לבנון: הגיע התור של הגז בעזה
קרן ההשקעות הפלסטינית השייכת לרשות בראמאללה קרובה לחתום על הסכם טכני עם חברה מצרית לפיתוח שדה הגז מול חופי עזה, כך לפי מקורות פלסטינים. החתימה צפויה עד סוף השנה. נכון להיום, לקרן 27.5% בעלות על הפרויקט וכך גם לחברה בשם CCC.
שאר 45% נשמרים לחברה שתתפעל את השדה. לאחר חתימת ההסכם הזה שהוא טכני ביסודו, לחלוקת הבעלות, החברה המצרית תתחיל בעבודות לפיתוחו המסחרי של השדה. בחודשים האחרונים דווח על מגעים מתקדמים לפיתוח השדה בברכת ישראל.
שדה מארין התגלה בסוף שנות התשעים והוא מכיל לפי הערכות 1.1 טריליון רגל מעוקבת של גז. מה שמנע עד כה את פיתוח השדה היא המחלוקת בין הרשות לחמאס והשתלטותו של ארגון הטרור על הרצועה.
*- למה בעצם סעודיה התעלמה מבקשות ממשל ביידן
החלטת סעודיה ביחד עם רוסיה לקצץ 2 מיליון חביות ביום בתפוקת הנפט החל מהחודש הבא מעוררת זעם בוושינגטון. אז מהו ההסבר לכך שהסעודים התעלמו מקריאות ממשל ביידן לא לקצץ בצורה ניכרת? מרבית הפרשנים מעריכים כי המסר הסעודי היה פשוט: האינטרס הכלכלי הסעודי לפני הכל. אמנם הסעודים מעוניינים לגוון את מקורות ההכנסה שלהם, אבל הנפט עדיין מהווה המרכיב החשוב בהכנסות המדינה. תקציב השנה הבאה חושב על ממוצע של 76 דולר לחבית והסעודים שרוצים עודף תקציבי גם בשנה הבאה אחרי שנים שחונות לא יכולים להרשות לעצמם מחיר שוק של פחות מ-80 דולר ולשם נראה היה שהנפט הולך לפני הקיצוץ. אגב, ארה"ב "עושקת" את אירופה במחירי הגז ולסעודים קשה לקבל שהם נדרשים לסדר הנחות לאמריקאים…
סיבה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה, היא האכזבה הסעודית ממה שנראה כ"ריצה" של ממשל ביידן להסכם גרעין עם איראן שכרגע נראה תקוע בגלל תנאים עקשים שהציבה טהראן.
שלישית, הסעודים מסתכלים לטווח הארוך יותר ורואים את האינטרס המשותף עם רוסיה, לא רק בנפט אלא בעוד סוגיות גיאופוליטיות כמו סוריה ולוב.
קרדיט: ערוץ הטלגרם דורון פסקין – הכסף שמניע את המזרח התיכון קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות