דיפלומטים לבנונים לא קיבלו משכורות 4 חודשים: האם יסגרו שגרירויות?

מזה ארבעה חודשים השגרירים לא קיבלו את משכורתם, מה שגרם להם לאיים בשביתה.

הבעיה היא שהמשכורות של האנשים האלה משולמים בדולרים לפי שער “החלפה”, אבל אין מספיק זיכויים כדי לכסות את ערכם בלירות, במיוחד שכל ההוצאות עדיין משולמות על פי חוק שנים-עשר החודשים, וב- שער חליפין של 1500 פאונד. 

סך המשכורות השנתיות של דיפלומטים מסתכמות ב-30 מיליון דולר, המשולמים באמצעות הקצאות בשווי 45 מיליארד לירות לבנוניות, בעוד שכיסוי משכורות אלו בשיעור “החלפה” מצריך הקצאות בשווי 780 מיליארד ליש”ט. מהיכן יביא משרד האוצר את ההפרש של 735 מיליארד לירות?

כך לא שולמו משכורות הדיפלומטים בארבעה החודשים האחרונים, כולל משכורות חודש ספטמבר. 

בעוד ממקורות המשרד עולה כי ייתכן שישולם שכר של חודשיים באמצעות “קידום מכירות” שיבוצעו במשרד האוצר, הבעיה ביסודה עדיין קיימת ונמשכת, למרות כל הצעדים שננקטו בעבר. שר החוץ קיבל החלטה להפחית את ערך הקצבה המשולמת לדיפלומטים ב-35%, וביטל בין 40 ל-50 משרות בשגרירויות, והפחית את ערך חלק מהמשכורות.

לפני כן ביטלה סגנית ראש הממשלה לשעבר, זינה אקר, את קצבאות הייצוג לשגרירים, כלומר את הסכום החד פעמי הרבעוני שמוקצה לכיסוי דרישות יחסי ציבור כמו הזמנות, פעילויות ועוד.

אבל הבעיה אינה מוגבלת לשכר, שכן גם עלויות התפעול של השגרירויות הפכו לגדולות. מקורות יודעי דבר מאשרים כי משרד החוץ בוחן את האפשרות להשהות את העבודה בכמה שגרירויות וקונסוליות שאינן מייצרות כספים באזורים כמו ז’נבה, אונסק”ו, הוותיקן ואחרות. התברר שהצעדים שנקטו בוהביב ואקר בתקופה האחרונה לא הספיקו.
מקורות דיפלומטים אומרים כי “שגרירים מוציאים מכספם שלהם, או בהסתמכות על עזרתם של מכרים וחברים”. באשר להתעקשות לצמצם את הוצאות התפעול לגבולות המינימום, היא “גורמת לפגיעה ברמת הביצועים, העבודה והתדמית, ויותר משגריר אחד בחו”ל, התלוננו על חוסר יכולתם להמשיך ולהסתמך על כספם הפרטי, במיוחד כשערך ביטוח הבריאות שלהם מסתכם באלפי דולרים, ואגרות בית הספר והמכללות עבור ילדיהם נשאר על חשבונם, וגם חלקם הפסידו את כספם שנחסך בבנקים של לבנון”.

לפי מקורות במשרד החוץ, ללבנון יש 75 שגרירים מוסמכים, כאשר שכרם הממוצע נע בין 16,000 דולר לשגרירים מעל 25 שנים בשירות לבין 7,000 דולר לדיפלומטים זוטרים. ללבנון יש גם 15 קונסוליות ונציגויות שלא קיבלו כל העברה של הוצאות התפעול שלהן במשך יותר מ-8 חודשים, כמו השגרירויות, ומציינים כי השגרירויות, לאחר ניכוי הוצאותהן, מכניסות לקופת המדינה יותר ממחצית השווי של עלויות תפעול, אך ממקורות המשרד עולה כי תוכנית השר היא לחסוך מספיק כספים לניהול שגרירויות למשך שנתיים.

בנוסף ל-75 השגרירים, ישנם 7 שגרירים שנשלחו על ידי משרד החוץ בתחילת השנה לשליחות חוץ מהן טרם חזרו, ועדיין לא קיבלו תמורתה אפילו לירה אחת.

קרדיט : “כול יום”