עוד מילה על תיירות בסוריה

תיירות בסוריה, מעט ממה שהמשטר מראה, ומעט מהמציאות
זוכרים שסיפרתי לכם על התיירות בסוריה?
בתחילת מאי סיפרתי לכם על הצרות של תעשיית התיירות, ועל סוגי התיירות שמגיעים למה שפעם הייתה מדינה ושמה סוריה.
ימים ספורים לאחר מכן, סיפרתי לכם על הבלוגרים / ולוגרים שמביא המשטר הסורי, כדי שהם יראו לעולם כמה כיף ובטוח לטייל בסוריה הנפלאה.
לפני כשבוע הייתה כתבה קצרה של רועי קייס, ראש תחום העולם הערבי ומנהל דסק הערבים והפלסטינים בכאן 11 ,שכדרכו מגיש את הסיפור בצורה מעניינת וממצה.

מילה על תיירות ומופעים בסוריה
לאחר שראיתי את הכתבה של רועי קייס, הלכתי לחפש מה התחדש מאז מאי, ולראות האם יש עוד אירועים ופסטיבלים שנועדו למשוך תיירים, וראיתי הודעה מאתמול (חמישי 18 באוגוסט) שבית האופרה של דמשק, או בשמו הרשמי בית אסד לתרבות ואמנות (دار األسد للثقافة والفنون = Arts and Culture for Assad-al Dar) שמח להודיע שהפסנתרן היווני, יאני = (Chryssomallis Yiannis (Yanni הסכים להגיע לקונצרט חי בסוריה, אמנם לא נאמר בהודעה תאריך, אבל אני מניח שאכן נראה בעתיד הלא רחוק, את יאני מגיע להופעה בסוריה, מי יודע, אולי יופיע באמפיתאטרון בחלב. אזכיר כי בקונצרט בשנת 2017 ,הקדיש יאני למען חלב, את ביצוע יצירה הנקראת “כמעט לחישה” (Whisper a Almost).

כן חברים, אם אתם תוהים, בית האופרה בדמשק, שבתחילת מאי חגג 18 שנה להיוסדו, ממשיך בפעילותו לאורך שנות מלחמת הכל בכל הסורית, ואירח אמנים סורים וזרים, ולמרות המצב הכלכלי בסוריה, האולמות מלאים ואיכשהו אוזלים הכרטיסים למופעים, כמו בהופעתה באוקטובר שעבר, של הזמרת שאהד ברמדאה (شهد برمدا = Barmada Shahd ) שנאלצה להוציא למעריציה הודעת התנצלות על שאזלו הכרטיסים, תוך פחות משעה מרגע שפורסם על מכירת הכרטיסים לקונצרט.

נכון שברמדאה היא זמרת פופולרית ]סונית ילידת חלב, זכתה בשנת 2006 במקום השני בתחרות ערב סופרסטאר )שמה הקודם של ערב איידול ( והנשואה לאחמד אל-סאלח -أحمد الصالح = Saleh Al Ahmad) שחקן כדורגל ממוצא כורדי מאל-חסכה, שחקן נבחרת סוריה, ששיחק כמגן בקבוצות מעיראק, כויית, בחריין, לבנון ואפילו בקבוצה סינית, וחזר השנה לשחק בקבוצת נעוריו מדמשק – מועדון אל-ג‘ייש (نادي الجيش = -Al Jaish = הצבא), אבל למכור תוך שעה את כל 331,1 הכרטיסים באולם האופרה הגדול, זה מהיר גם במדינות נורמליות, על אחת כמה וכמה בסוריה.
נוסף להופעות באול מות בית האופרה, עוזר מוסד התרבות על שם אסד, בארגון הופעות אמנים זרים בסוריה, גם באתרים אחרים, כגון האמפיתאטרון בחלב, שאירח ביולי 2017 קונצרט ראשון מאז שהחלה המלחמה, או האמפיתאטרון בתדמור שאירח במאי 2016 הופעה של תזמורת מריאינסקי הרוסית, תחת ניצוחו של Gergiev Valery ,ואזכיר כי ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, נשא דברים בפני הצופים (והעולם) וצפה בקונצרט ממעונו שבסוצ‘י, לחופי הים השחור.

 

אוסיף שבחודש שעבר, לאחר שנתיים של הפסקה, חידש המשטר את ההופעות במצודת דמשק, לסדרת מופעים במסגרת “פסטיבל לילות מצודת דמשק“ שארכו ארבעה לילות, והם הופיעו מספר אמנים סורים ומהעולם הערבי, בהופעות שחלקן נדמה כי היו על במות העולם המערבי, מבחינת המוזיקה, הופעת רקדנים ורקדניות עם לבוש צבעוני, שאפשר לומר שלבושן של הרקדניות במופעים, היה ממש לא מסורתי, ואם ניחשתם שכל הכרטיסים אזלו – לא טעיתם.

אציין שמצודת דמשק, הנמצאת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק”ו, משמשת כמו אתרים היסטוריים אחרים, להופעות ומופעים של אמנים וזמרים מסוריה, מהעולם הערבי, ואמנים בינ”ל מהעולם.
גם אתמול ב 18 באוגוסט, הייתה במצודת דמשק קונצרט של נג‘ווה כרם )نجوى كرم = Karam Najwa )זמרת לבנונית ממוצא מרוני, הנחשבת לאחת מהזמרות הפופולריות בעולם הערבי, שזו הופעתה הראשונה בדמשק לאחר עשר שנים בהן לא הופיע בסוריה, וכמובן שגם להופעה זו, אזלו כל הכרטיסים.

בסוריה של היום, תוכלו למצוא הופעות חיות של אמנים, לא רק אולמות הקונצרטים ואמפיתיאטראות ואתרים עתיקים אחרים, אלא גם בבתי המלון, לדוגמת אספר לכם על מופע של זמר שלא הופיע בסוריה שנתיים, סייף נביל (سيف نبيل = Nabeel Saif )זמר עיראקי, שהחל את הקריירה המוזיקלית שלו בסוריה בשנת 2011 רגע לפני תחילת מלחמת חורבן סוריה, ונעדר מהמדינה שנים, עד שחזר להופיע בפסטיבל 2019 במצודת דמשק. אוסיף שבתחילת שנת 2019 ,נבחר סייף נביל להיות שגריר של רצון טוב, של ארגון זכויות האדם המרוקאי OMDH ,וגם הוא נחשב כזמר פופולרי בעולם הערבי, וכן רבה הייתה שמחת המעריצים הסורים, שבסוף חודש שעבר, הופיע הזמר כמסמר הערב במסיבה במלון שרתון בדמשק, והצופים זכו לרגע מרגש פחות מקובל בעולם הערבי, שאחת המעריצות הצעירות, פרצה לבמה, וקול קריאות עידוד ושמחה של הצופים, חיבקה את הזמר הנערץ חיבוק חם וממושך, והוא מצידו השיב לה בחיבוק, והרגיע את אנשי הביטחון העצבניים שבאו באיחור מה, להפריד את החיבוק האוהב.

אז כן, סוריה מלאה מופעים ופסטיבלים, והם ימשיכו לפחות עד בוא החורף, והם מהווים מבחינת המשטר, את אחד ממקדמי המכירות למשיכת תיירים לסוריה, הן תיירים מהעולם הערבי שאולי ירצו לראות הופעה של הזמרים האהובים עליהם, מכל המקומות בעולם – דווקא בסוריה, והן של תיירי הקונצרטים ומופעי האומנות מהעולם כלו, שאולי שיאמינו לפרסומי המשטר שסוריה תמיד “בטוחה”, כשם שהם אומרים “סוריה תמיד יפה” המשטר הסורי מפעיל מערכת תעמולה והשפעה שנועדה להעביר את המסר לעולם, שסוריה חזרה להיות יעד
תיירות, ושכדאי לנצל את האפשרות לחוות את “המדינה המדהימה והיפה” כל עוד עדיין אין הצפה של תיירים מכל העולם, ולצורך כך, המשטר הסורי מנצל את טוב ליבם ותמימותם של גורמים שונים “בעולם הנאור” שאיכשהו לא זוכרים שמדובר במשטר שטובח בבני עמו, ובמדינה שמתנהלת בה מלחמת כל בכל כבר 11 שנה, ושמיליוני אזרחים סורים נמלטו על חייהם מארצם, בין אם מאימת טרוריסטים איסלאמים ג‘יהאדיסטים, ובין אם מאימת המשטר הרצחני.

לא מדובר רק באיזה משפיען רשת, בלוגר זה או אחר, ולא רק בגופים מסחריים, ואמרגנים, שמבחינתם הכסף כשר גם אם מסריח, אלא גם בגופים ציבוריים, הממומנים ע”י ממשלות, כדוגמת מועצת האמנויות האנגלית (England Council Arts )שיחד עם משרדי התרבות והתיירות הסורים, ארגנה ומימנה באנגליה את פסטיבל התרבות והאמנות, שהתקיים במרץ האחרון במנצ‘סטר.

 

אציין כי פעילות מגוונת במאמץ להחזיר תיירים לסוריה, הינה מדיניות רבת שנים ומתמשכת, שהחלה כבר לקראת עונת תיירות הקיץ של 2016 שאז יצא משרד התיירות הסורי בקמפיין פרסום עם סלוגן “סוריה, תמיד יפה” (سوريا دائما جميلة = Beautiful Always, Syria )שגרם לתגובות לועגות ולביקורת על המשטר שמנסה למכור לתיירי העולם ארץ הרוסה של דם ואש ותילי חורבות, בתור ארץ תיירות יפה, אבל המשטר לא מתייאש ולא מתייחס לביקורת, ורק מגביר את מאמציו ומשקיע משאבים רבים בנושא, ולנסות כל מה שאפשר כדי לשפר את תדמית המדינה והמשטר.

ומה עם תיירות הפנים המתחדשת?
הזכרתי במאי גם את תיירות הפנים בסוריה, ואוסיף שלאחר שהצליח משטר אסד הטוב והמיטיב ”להביס את הטרור”, מנסה כאמור המשטר, להחזיר את התיירות לסוריה, כולל מתן פתרונות לתיירות הפנים, וישנן השקעות של המשטר בפרויקטי תיירות במדינה, כולל במחוז קוניטרה.
זו הסיבה שנמצא אתרי נופש ותיירות פנים, לא רק ברצועת החוף ובערים היסטריות, וגם בקרבת הגבול עם ישראל יש לסורים שהפרוטה מצויה בכיסם מקום חדש לנפוש בו, שנפתח בסוף שנה שעברה, ביוזמת משרד התיירות הסורי, לחופי מאגר מים של סכר אל-מנטרה (سد المنطرة = dam Mantara al )שהוא הסכר הגדול במחוז קוניטרה, ברמת הגולן הסורית, ושנקרא פארק תיירות גולן (منتزه الجوالن السياحي).
הפארק החדש כולל מסעדה וקפיטריה, עם 120 מקומות ישיבה בתוך המבנה, ועוד 300 מקומות ישיבה בחוץ, גינות ואזורי פיקניק משפחתי, קיוסק ומתקני משחק לילדים.

באתר ניטעו עצים ובעתיד אולי הדשא יצמח ועצים יטילו צל, לרווח נופשי הקיץ הם של רמת הגולן.
כבר עכשיו המקום מושך קהל, וכחלק מהמאמץ הממשלתי להחייאת תיירות הפנים באזור קוניטרה, מארח הפארק החדש הופעות של זמרים, כי הרי לא כולם יכולים לנסוע מרמת הגולן לדמשק או חלב…
הליצנים ברשתות הסוריות, כבר צוחקים ואומרים שעכשיו חסר שישראל תזרים שוב ביוב למאגר אל-מנטרה, וכך הפארק החדש ייבלע מתחת למפלס המים במאגר.
אזכיר שהם רומזים בכך למקרה משנת 2016 ,בו האשים המשטר הסורי, שישראל הזרימה ביוב מאזור כפר בוקעתה ברמת הגולן, אל הנחלים הזורמים לכיוון ג’בתא אל ח’שב (جباتا الخشب = Khashab-al Jubata) ואל-חמדיה (الحميدية = Hamidiyah-al )ומשם למאגר הסכר, והמשטר הזהיר מפני אסון הומניטרי, אבל אזכיר גם שחלק מתושבי האזור, טענו שהמשטר הוא זה שמזרים את הביוב בתעלות חפורות ומשם לנחלים, כדי לעכב את התקדמות המורדים במחוז, ומצד שני היו כאלה שטענו שהיו אלו המורדים ששלטו באל-חמדיה, שהם אלו שהזרימו את הביוב, ומצדם היו מי שהעלו טענות שהמשטר הפסיק את החשמל למשאבות הביוב, ולכן זרם הביוב בנחלים.
אבל מה זה כבר משנה, הרי מבחינת כולם – ישראל אשמה…

קרדיט: רשתות חברתיות

תיירות פנים בסוריה מול ראי המציאות
כפי שכבר הזכרתי במאמר הקודם, גם לתיירות הפנים ישם קשיים, ואם הזכרתי על מחירי הדלק הגבוהים וזמינותו במשאבות התחנות, כחלק מהקשיים של תיירי הפנים, אז אספר לכם שלאחרונה עלו מחירי הדלק בסוריה ב- 137% וזה למרות המגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם (אבל המשטר העושק את עמו, מסביר לסורים המסכנים, שלמעשה האשמים בעליית מחירי הדלק בסוריה, הם האמריקאים שגונבים את הנפט הסורי, ומראים בעיתוני סוריה תמונות ששל שיירת מכליות נוסעות אי שם בסוריה) ובכלל יוקר המחייה מרקיע שחקים, עם אינפלציה משתוללת מעל 100% ,לירה סורית שממשיכה לאבד מערכה ( כבר הזכרתי במאמר קודם, שבסוריה יש שער חליפין שונה בין מה שהמשטר מפרסם, לבין השער ברחוב, המשתנה בין ערים שונות, וכך שער הלירה לדולר יהיה שונה בין דמשק, לאידליב או חלב) ובהתאם לכל אלו, כוח הקנייה של האזרח הסורי, נמצא בשפל חסר תקדים.

לזה צריך להוסיף שמעמד הביניים בסוריה נעלם, ומעבר לשכבה עשירה (מאוד) של מקורבי משטר שמונים כ-5% עד 6% , לדברי ד”ר שפיק ערבש (شفيق عربش = Arbash Shafiq )פרופסור לכלכלה באוניברסיטת דמשק, שהיה בעבר מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסורית, 93% מהסורים או עניים “רגילים” עם עוני “ממוצע” או עניים שמוגדרים כבמצב של עוני קיצוני.
ואם אחדד עוד קצת את המצב של החברה האזרחית בסוריה (ובאותה הזדמנות לזרות עוד קצת מלח על פצעי המשטר הרצחני והמושחת) אזכיר שהאבטלה בסוריה נמצאת בשיאים חסרי תקדים, והאבסורד הוא שגם משרות ממשלתיות, שהן לכאורה משרות בטוחות עם הכנסה שאמורה לפרנס משפחה, לא ממש מושכות את המובטל הסורי, ונוצר מצב שבו אף אחד לא מנסה להגיש מועמדות להתקבל ל 40,000 משרות פנויות…ואזכיר שהממשלה הסורית היא המעסיק העיקרי בסוריה.
אז אמנם תיירות פנים חוזרת בסוריה, ולא רק ברצועת החוף העלאווית, אבל לא מקיפה את רוב העם, אלא מורכבת רובה ככולה, משכבה דקיקה שמנותקת כמו המשטר, מתמונת המציאות השונה של הסורי הממוצע.

קרדיט: אלג’זירה

לסיום עוד מילה על תיירות החוץ
אזכיר שעד כמה שהמשטר של הקצב מדמשק מנסה להראות לעולם שהתיירות החוץ חוזרת, וכיף לבוא לנפוש במה שפעם היה סוריה, ושיש גם תיירות פנים שחוזרת לפרוח, המציאות שונה מאשר מוצג.
אמנם יש תחרות לתיירות האפלה – תיירות המלחמה, אותה הזכרתי, ואותן סוכנויות נסיעות מתמחות בגרמניה ומדינות אחרות, מוכרות גם “חבילות טיול מרגשות” לא רק לסוריה, תימן, אפגניסטן וסודן, אלא גם ליעדים חדשים כמו אוקראינה המנסה להדוף פלישה רוסית, או וונצואלה המדינה הקורסת.

למרות התחרות הגוברת, תיירי המלחמות המחפשים ריגושים, ממשיכים להגיע גם לסוריה, שמבחינתם מקור המשיכה לטייל בסוריה אינו נובע מהפרסומים של המשטר הסורי, בהם מוצגת ”סוריה היפה“ של ערים עתיקות ואתרים היסטוריים, נופים ירוקים וחופים יפים, בדיוק שהם לא באים לטייל בסודן המפרסמת בעולם תמונות של נופי בראשית, חיות בר, אתרי הצלילה לחופי ים סוף ואתרי מורשת וסודנים העוסקים במלאכת יד מסורתית, אלא מריגושי הסכנה של לטייל במקום מסוכן.

ומה על תיירי נופש המשפחות? או תיירי ירח הדבש? או אפילו התרמילאים שלא מחפשים מלונות מפוארים ומסעדות עם כוכבי מישלן? כל אלו עוד לא ממלאים את הטיסות לסוריה ואת חדרי המלונות הריקים בסוריה.

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות

קרדיט : ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון