ראש האופוזיציה הטורקית מאיים על סעודיה וישראל: “החשבון עדיין לא נסגר”

הביקורת של מפלגות האופוזיציה הטורקיות אינה מוגבלת עוד למדיניות של מפלגת השלטון (צדק ופיתוח) ונשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן הקשורה לתחום הפנימי של המדינה, אלא היא עברה לתקוף את מדיניות החוץ שלו, אשר הייתה עדה במהלך בחודשים האחרונים לשורה של תמורות והתפתחויות.

האחרון מבין התמורות הללו הוא ביחסים בין אנקרה לריאד, לאחר שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ערך ביקור ראשון מסוגו בטורקיה מאז 2018, תאריך הרצח של העיתונאי הסעודי ג’מאל חאשוקג’י בקונסוליה של ארצו באיסטנבול. 

פרשת חאשוקג’י ודרך ההתמודדות הטורקית עם האירוע מילאו את התפקיד הבולט ביותר בהידרדרות היחסים בין שתי המדינות, עד שנסגרה על ידי מערכת המשפט הטורקית, בצעד שנחשב על ידי המשקיפים כנקודת מפנה לנורמליזציה ביחסים.

במקביל למהלך האמור, ממשלת טורקיה החלה לאחרונה לנרמל מחדש את יחסיה עם ישראל, לאחר קיפאון ביחסים שנמשך שנים.

היחסים החמירו לאחר המערכה הצבאית הישראלית על רצועת עזה ב-2008, והידרדר עוד לאחר שחיל הים הישראלי סיכל את “משט החופש” במאי 2012, כאשר הקומנדו הישראלי הואשם בהריגת עשרה פעילים טורקים.

כתוצאה מכך, טורקיה גירשה את השגריר הישראלי והקפיאה את שיתוף הפעולה הצבאי לאחר שדיווח של האו”ם על התקרית ב-2011 הגיע למסקנה שישראל לא אשמה ברוב הנושאים שנחקרו.

ישראל וטורקיה צמצמו את שיתוף הפעולה בתחום המודיעין וביטלו תרגילים צבאיים משותפים.

ב-2016 חזרה טורקיה להכריז על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לאחר שנים של מריבות,  אז אישר ארדואן כי הושג הסכם עם ישראל וכי “היחסים הכלכליים עמה יתחילו להשתפר”.

כעבור שנתיים חזרה המתיחות ביחסים בין שתי המדינות, עקב עמדת טורקיה באשר למבצעים הצבאיים הישראלים בעזה, והיחסים הדיפלומטיים ביניהן הורדו דרג.  

עם זאת, מאז סוף השנה שעברה שוררת אווירה חיובית בין שתי המדינות, בתקופה שבה אנקרה חשפה כיוון חדש מבחינת מדיניות החוץ שלה, שלא הוגבלה למדינה ספציפית, אלא שיפרה יחסיה עם שורה של מדינות כולל איחוד האמירויות, בחריין, ארמניה, ערב הסעודית, ישראל ומצרים. 

האופוזיציה : “החשבונות לא סגורים מבחינתינו”

לפני יומיים ביקר מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית, כמאל קיליצ’דרוגלו, אצל משפחתו של גטי טופקוגלו, שאיבד את חייו בתקרית “משט החירות”.

לאחר הפגישה אמר, בסדרת ציוצים באמצעות “טוויטר”: “יש מחיר למות הקדושים של אזרחינו במים בינלאומיים. המסר שלי לישראל: הנושא הזה לא סגור בנינו”.

“אני מאמין בטורקיה, שיש לה דעה באזור ויש לה יכולת של דיפלומטיה רציונלית (מאחורי דלתות סגורות). אבל יש לנו קווים אדומים”, הוסיף קילצ’דרוגלו, מנהיג האופוזיציה הבולט במדינה, והדגיש: “הנושא אינו סגור בנינו”.

לאחר שסיים את דבריו על ישראל, הוא פנה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן ולערב הסעודית ואמר: “גם לרצח על אדמתנו יש מחיר. החשבון שלנו איתו לא נסגר. טורקיה היא מדינה נהדרת, והוא ייאלץ לשלם את המחיר על מה שהוא עשה על אדמתנו”, בהתייחסו לתקרית רצח חשוגי, וההאשמות נגד יורש העצר הסעודי.

 בית משפט טורקי ביטל את תיק חאשוקג’י חמישה ימים לפני הגעתו של נסיך הכתר לטורקיה.

כלי תקשורת בטורקיה, כולל סוכנות “איכלאס”, הצהירו כי ההחלטה של ​​בית המשפט הפלילי “11” לעונשים חמורים באיסטנבול לבטל את התיק נגד 26 הסעודים ניתנה ב-17 ביוני, וציינה כי היא התקבלה פה אחד.

התובע הציבורי הטורקי ביקש באפריל האחרון להעביר את המשפט לריאד, לאחר שהחל באיסטנבול בשנים האחרונות.

“איום מרומז”

בינתיים, קילאשדרוגלו איים במרומז על יוון בהתנגדות “לאומנית”, והזכיר לאתונה את פלישת הצבא הטורקי לקפריסין ב-1974 בראשות ראש הממשלה דאז בולנט אצ’וויט – שהיה גם מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית – וסגן ראש הממשלה נקמטין ארבאקן.

טורקיה טוענת כי יוון חימשה חלק מהאיים שלה, בניגוד להסכמים שנחתמו מאז הסכם לוזאן ב-1923.

שר החוץ הטורקי מבלוט קאווזוגלו קרא ליוון להפסיק את חימוש האיים, אחרת ריבונותה תוטל בספק על ידי טורקיה.

קישדארוגלו מצדו הוסיף, “גם לי ברור מאוד לגבי חימוש האיים על ידי יוון. יוון מכירה היטב את Kuvayi Milliye (כוחות לאומיים) וכן את Ecevit ו-Erbakan המנוחים”.

האמור לעיל מגיע בזמן של החרפת העימות בין ממשלת טורקיה למפלגות האופוזיציה, כסוג של קדימון לקראת הבחירות לנשיאות המתוכננות ליוני 2023.

מפלגות האופוזיציה תמיד היו מחויבות להגביל את הביקורת שלהן בעבר לעניינים הפנימיים של המדינה, ומתחילת שנה זו הן נוטות לעסוק בנושאים הקשורים למדיניות החוץ של טורקיה.