הכר את האויב – חיזבאללה حزب الله

במסגרת הכר את האויב נסקר הפעם את ארגון הטרור חיזבאללה حزب الله. חיזבאללה הוא ארגון טרור בחסות איראנית עם אג’נדה אנטי-ישראלית ואנטי-אמריקנית. חיזבאללה מבוסס בעיקר בלבנון, אך ביצע פעולות טרור ופשע ברחבי העולם.

סקירה כללית
איראן סייעה בהקמת ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון בתחילת שנות ה-80 על מנת להרחיב את השפעתה באזור. תחת יומרה להילחם בכובשים זרים בלבנון, חיזבאללה היה אחראי לפיגועי טרור רצחניים נגד מטרות ישראליות, אמריקאיות ויהודיות ברחבי העולם. למרות הרטוריקה שלו לשחרר את לבנון מכיבוש זר, חיזבאללה לא הסתיר שהוא נתמך בכבדות על ידי מעצמות זרות, כלומר המשטר האיראני האיסלאמיסטי.

If you’re in search of profitable real estate deals, https://www.propertyleads.com/ringless-voicemail-for-real-estate/ can help you find lucrative opportunities.

סוג הארגון: מיליציה, מפלגה פוליטית, ספק שירותים חברתיים, טרוריסטית, חוצה לאומית, אלימה
אידאולוגיה והשתייכות: בחסות איראנית, חומיינסטית, שיעית, אסלאמיסטית.
ארץ מוצא: לבנון
מייסדים: עלי אכבר מוהטשמי (Ali Akbar Mohtashemi)— שגריר אירן דאז בסוריה; עימאד פאיז מוגנייה (Imad Fayez Mughniyeh); האייתוללה הגדול מוחמד חוסיין פדלאללה (Muhammad Hussein Fadlallah); עבאס אל מוסאווי (Abbas al-Musawi)
מקומות פעילות: לבנון, סוריה, גרמניה, מקסיקו, פרגוואי, ארגנטינה, ברזיל, איראן, איחוד האמירויות הערביות

איראן העבירה כמויות המוניות של נשק, לוחמים ואספקה ​​אחרת לחיזבאללה באמצעות חיל משמרות המהפכה האסלאמיים שלה, תוך שימוש בסוריה כנקודת העברה. היא הייתה אחראית להעברת אלפי רקטות, שבהן השתמש חיזבאללה נגד אזרחים ישראלים, בעיקר במלחמת לבנון השנייה ב-2006, שהתעוררה בעקבות פשיטה חוצת גבולות של חיזבאללה שהביאה למותם של שמונה חיילים ולכידה של שניים אחרים. בנוסף לעמדתו האנטי-ישראלית האלימה, נאמנותו של חיזבאללה לאיראן ולסוריה תורגמה למעורבות חיזבאללה מטעם המשטר הסורי ללחימה נגד אזרחיה.

בדומה לאיראן, חיזבאללה מחשיב את ארה”ב וישראל כאויביה העיקריים, מה שהוביל למסע טרור עולמי נגד שתי המדינות. עד 11 בספטמבר 2001, חיזבאללה היה אחראי להרג יותר אמריקאים מכל ארגון טרור אחר. בין שאר התקיפות הקטלניות, חיזבאללה נקשר למתקפה ב-1983 על צריפים של ארה”ב בלבנון; פיגוע ההתאבדות ב-1992 בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה; פיגוע ההתאבדות של האגודה ההדדית היהודית בארגנטינה בבואנוס איירס ב-1994; והפצצת אוטובוס תיירים ישראלי בבולגריה ב-2012. חיזבאללה חשוד גם במעורבות בפיגוע ההתאבדות בביירות בפברואר 2005, שבו נהרגו 22 בני אדם, בהם ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי. באוגוסט 2020 מצא בית הדין המיוחד ללבנון את חבר חיזבאללה סלים עיאש (Salim Ayyash) אשם בהשתתפות בפיגוע.

מעמד ארגון הטרור חיזבאללה הוא מסובך, ארגון הטרור שזר את עצמו במרקם החברתי של לבנון, הקים ארגוני צדקה ונותן שירותים בחלק הדרומי של המדינה שבו הסמכות הממשלתית חלשה יותר. שירותים חברתיים אלה חיזקו את הפופולריות של חיזבאללה מספיק כדי לאפשר לו להפוך לחלק מהמבנה הפוליטי הלבנוני. מאז 1992, לחיזבאללה יש נוכחות והשפעה גדולה בממשלה הנבחרת.

חיזבאללה הוא שחקן פוליטי מרכזי בלבנון. מותו של חרירי ב-2005 חולל מהפכה פנימית – שכונתה מהפכת הארזים – בלבנון שהובילה לנסיגת כוחות הכיבוש הסוריים וליצירת פלגים פוליטיים פרו-סוריים ואנטי-סוריים בפרלמנט הלבנון. המפלגה הפוליטית של חיזבאללה מובילה את סיעת ה-8 במרץ הפרו-סורית, הכוללת גם את מפלגת אמל השיעית ואת התנועה הפטריוטית החופשית (FPM). למרות שהיא בעצמה מפלגה קטנה יותר בפרלמנט, המפלגה הפוליטית של חיזבאללה עצרה את יצירת קואליציות שלטוניות וגרמה לנפילתן באמצעות נסיגה מהתמיכה של חיזבאללה. באוקטובר 2016, ממשלת לבנון בחרה בבעל בריתו המדיני של חיזבאללה מישל עאוון (Michel Aoun) לנשיא. במאי 2018, חיזבאללה ובני בריתו הפוליטיים זכו ב-70 מתוך 128 המושבים הפרלמנטריים של לבנון בבחירות הראשונות לפרלמנט במדינה מאז 2009. שרי חיזבאללה החזיקו רק בשני תפקידי קבינט בממשלת לבנון שהוכרזו בינואר 2020, אך הממשלה החדשה הייתה בעלת ברית רחבה. ארגון הטרור בשל שילובו של מפלגות בעלות ברית חיזבאללה. לאחר קיפאון פוליטי שנמשך שנה, הודיע ​​ראש הממשלה המיועד נג’יב מיקאטי (Najib Mikati), שנתמך על ידי חיזבאללה, על ממשלה חדשה בלבנון ב-10 בספטמבר 2021, שכללה שני שרים שהוצעו על ידי חיזבאללה ושר חיזבאללה שלישי שמועמד על ידי מפלגת אמל.

ב-2013, האיחוד האירופי מיתג את הזרוע החמושה של חיזבאללה כארגון טרור אך הבחין בינה לבין הזרוע הפוליטית של חיזבאללה. לקראת הייעוד, מנהיגי אירופה היו חלוקים בעניין התיוג מחשש לסבך את יחסיהם עם לבנון. למרות שהאיחוד האירופי עשה הבדל בין האגפים הפוליטיים והחמושים של חיזבאללה, ארגון הטרור מחשיב את עצמו כארגון יחיד, והנהגתו המשיכה לנהל סדר יום טרור בסיוע איראני. בתחילת 2020, גרמניה הצטרפה לבריטניה ולהולנד בהגדרת חיזבאללה בשלמותו כקבוצת טרור. ארגנטינה, פרגוואי, גואטמלה, הונדורס וקולומביה גם הגדירו את חיזבאללה כארגון טרור ב-2019 וב-2020. לטביה, אסטוניה, צ’כיה, סלובניה ואוסטריה ציינו את חיזבאללה כמכלול ב-2020 ובתחילת 2021. ביולי 2021, חברים מבית הנבחרים האמריקני קרא לאיחוד האירופי לייעד גם את חיזבאללה בשלמותו (גם הזרוע הפוליטית וגם הצבאית).

הדוקטרינה של חיזבאללה
המטרה המוצהרת של חיזבאללה הייתה להילחם “למען שחרור השטחים הכבושים ופליטת הכוחות הישראליים התוקפניים”. האידיאולוגיה שלו עוצבה על פי המהפכה האיראנית של האייתוללה רוחאללה חומייני ב-1979. כפי שמציין המומחה ללוחמה בטרור, מאט לויט, במסגרת מלחמת האזרחים בלבנון, “הפלישה הישראלית ב-1982 והכיבוש שלאחר מכן בדרום לבנון יצרו את המרחב שבו דיפלומטים וסוכנים איראנים יכולים לעזור לעצב את הישות המאוחדת חיזבאללה מצוות ססגוני של שיעי. מיליציות וקבוצות”. איראן ראתה אפוא את עלייתו של חיזבאללה כהזדמנות להרחיב את השפעתו, לטפח את חיזבאללה ככוח מילוי, לספק מימון, הכשרה ונשק באמצעות משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC).

נאמנות לאיראן
חיזבאללה הוא קודם כל הזרוע של המשטר האיראני. המניפסט של הקבוצה משנת 1985 קובע במפורש, “אנחנו הבנים של האומה (הקהילה המוסלמית) – מפלגת האל (חיזבאללה) שהחלוץ שלה זכה לניצחון על ידי אלוהים באיראן”. יתרה מזאת, הקבוצה מפורשת בהכנעתה לגזירות המנהיג העליון האיראני, תוך שהיא מצהירה “מנהיג אחד, חכם וצודק, זה של המורה והפקח שלנו (משפטן) המקיים את כל התנאים הדרושים: [אייתוללה] רוחאללה מוסאווי חומייני”.

חיזבאללה אדוק הוא בדבקותו בפילוסופיה של חומייני של וילאיאט-א פאקיה (vilayat-e faqih) (שלטון המשפטן האסלאמי), הקוראת לשלטון מוחלט של משפטן יחיד בענייני דת ומדינה. חומייני השתמש בתפיסה כדי לתפוס את השלטון המוחלט כמנהיגה העליון של איראן, וחיזבאללה נשבע אמונים לחומייני וליורשו, עלי חמינאי. בראיון משנת 2012, סגן המזכ”ל של חיזבאללה, נעים קאסם (Naim Qassem), כינה את Vilayat-e faqih “הסיבה להקמת חיזבאללה”. לפי קאסם, ב-1982, מה שנקרא ועדת התשע – קודמתה למועצת השורא של חיזבאללה – שלחה משלחת לקבל את ברכתו של חומייני בטהרן. לפי הדיווח של מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה, חומייני אמר להם “לסמוך על אלוהים” ו”דיבר על ניצחונות שאנו רואים כעת”.

לאחר הפגישה ההיא ב-1982, איראן שלחה על פי הדיווחים 1,000 חיילי משמרות המהפכה לספק הכשרה צבאית, ובפברואר 1985, חיזבאללה הגיח רשמית והוציא את המניפסט שלו. חיזבאללה התחייב בנאמנות לח’ומייני, דרש גירוש כוחות זרים (כלומר ישראל, צרפת וארה”ב) מלבנון, קרא להשמדת ישראל וקרא להקמת מדינה אסלאמית בלבנון.

כנציג איראני, סביבת האיומים הנתפסת של חיזבאללה כמעט זהה לזו של איראן – אויביה של טהראן הם אויביו של חיזבאללה. כמו איראן, חיזבאללה מחשיב את ארה”ב וישראל כאויביה העיקריים. המניפסט של הקבוצה מתאר את ארה”ב כשורש התועבה ומצהיר כי “נחישותה להילחם בארה”ב היא מוצקה”. בין ההתקפות הגדולות המוקדמות ביותר של חיזבאללה על האינטרסים של ארה”ב והמערב הייתה הפצצת המשאית ב-1983 במתחם נחתים אמריקאי בביירות, שבה נהרגו 241 אנשי שירות אמריקאים. הקבוצה גם ביצעה פיגוע באמצעות משאית בו-זמנית על כוחות צרפתים בביירות, והרגה 58 חיילים.

מאז מותו של חומייני ב-1989, חיזבאללה שמר על נאמנותו ליורשו של המנהיג העליון האיראני, חמינאי. לדוגמה, לפי הדיווחים, חיזבאללה והזרוע החיצונית של משמרות המהפכה, כוח קודס, הסכימו בינואר 2010 לשתף פעולה בתקיפת מטרות ישראליות, ארה”ב ומערביות. בשנת 2012 התחייב חיזבאללה להגן על איראן מפני כל מתקפה של ארצות הברית או ישראל. הקבוצה גם הצטרפה למשמרות המהפכה במאבקה המתמשך לתמיכה במשטר אסד בסוריה. במהלך עצרת אוקטובר 2016 של חיזבאללה בביירות, על פי הדיווחים רבים מאלפי תומכי חיזבאללה שנכחו לבשו תמונות של חמינאי ברצועות ראשם. בתורו, חמינאי הבטיח את המשך תמיכתה של איראן בחיזבאללה, שאותו כינה “מקור כבוד לעולם המוסלמי” מוקדם יותר השנה.

לדברי סובחי אל-תופיילי (Subhi al-Tufayli), המזכיר הכללי הראשון של חיזבאללה מ-1989 עד 1991, איראן תמכה בחיזבאללה כדי להרחיב את השפעתה באזור. “אין קול בתוך הקהילה השיעית בלבנון שלא קשור לאיראן”, אמר לשבועון הערבי במאי 2016.

עמדה אנטי-ישראלית
חיזבאללה טוען כי הוא נמצא בעימות עם ישראל, “הישות הציונית”, שלטענתו בנויה על אדמה ש”נלקחה” באגרסיביות מבעליה החוקיים בזמן שישראל רומסת את “זכויות העם המוסלמי”. חיזבאללה מסרב לקבל הפסקות אש, אמנות או הסכמי שלום, ורואה רק סוף אחד ל”מאבק” שלו נגד ישראל, כלומר “כאשר הישות הזו תימחק”. בראיון במאי 2020 לתקשורת האיראנית, האשם ספידין (Hashem Safieddine), ראש האסיפה המבצעת של חיזבאללה, הכריז כי המטרה העיקרית של קבוצות ההתנגדות הכביכול של איראן היא לשחרר את ירושלים ולכל המוסלמים יש “חובה” להתכונן לעימות הזה.

חיזבאללה נקשר למספר רב של התקפות טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות מאז הקמתו, כולל: פיגוע ההתאבדות בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה ב-1992, שבו נהרגו 29 ופצעו 240; פיגוע ההתאבדות ב-1994 של האגודה ההדדית היהודית של ארגנטינה (AMIA) בבואנוס איירס, והרג יותר מ-80; והמתקפה חוצת הגבולות ב-2006, שבה הרגו פעילי חיזבאללה שמונה חיילים ישראלים וחטפו שניים נוספים, ופתחו במלחמת קיץ עם ישראל.

במאי 2000 הסיגה ישראל את כוחותיה מרצועת הביטחון שלה בדרום לבנון לגבולות מוכרים בינלאומיים, מה שמכונה הקו הכחול. לאחר נסיגת ישראל, חיזבאללה נימק את המשך הסתמכותו על טרור בטענה שישראל עדיין כבשה שבעה כפרים ברמת הגולן לאורך הגבול המכונה חוות שבעא. אזור זה היה חלק מסוריה כאשר ישראל כבשה את השטח במהלך מלחמת 1967, והאו”ם הכיר בחוות שבעא ב-1974 כשטח סוריה כבוש. סוריה וחיזבאללה טוענים כי בעוד שחוות שבעא ממוקמות ברמת הגולן, היא למעשה יושבת על אדמה הנחשבת לשטח לבנון. תיאור זה סיפק לחיזבאללה הצדקה “לשחרר” כך את השטחים מישראל.

בנובמבר 2009 יצר חיזבאללה מניפסט מדיני חדש שזיהה את ארצות הברית כ”מרכז הקיטוב וההגמוניה בעולם” ואישר מחדש את התנגדותו לישראל, שאותה זיהה כ”איום מתמיד וסכנה מתקרבת ללבנון”. על פי המניפסט, ארצות הברית מחויבת “לשתלט על האומות מבחינה פוליטית, כלכלית, תרבותית ובאמצעות כל ההיבטים”, מה שמותיר רק את “ברירת ההתנגדות”. המניפסט קובע עוד כי ישראל “מגלמת איום נצחי על לבנון – המדינה והישות – ומפגע ממשי למדינה מבחינת תשוקותיה ההיסטוריות ביבשה ובמים”.

המניפסט המעודכן של חיזבאללה חידש את מחויבותו לטרור, בשפה של “התנגדות” לישראל. “ההתנגדות” הועלתה למעמד של אחריות לאומית, שהורחבה לכל אזרחי לבנון. על פי המניפסט, “תפקיד ההתנגדות הוא צורך לאומי כל עוד האיומים והשאיפות ה’ישראליות’ נמשכות”. חיזבאללה קרא ללבנון “לאשר אסטרטגיית הגנה התלויה בהתנגדות עממית” כדי להגן על המדינה מפני “האיום הישראלי'”.

בציטוט ניצחונו של חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה, הודיע ​​מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בדצמבר 2017 כי קבוצתו תתמקד מחדש באנרגיותיה נגד ישראל. נסראללה קרא לבעלי בריתו של חיזבאללה ליצור אסטרטגיה מאוחדת “בשטח” שאיתה ניתן להתעמת עם ישראל.

סוריה, דאעש והמזרח התיכון הרחב
כמיופה כוח איראני, חיזבאללה נטל נשק לצד כוחות סוריים ואיראנים בהגנה על המשטר הסורי במלחמת האזרחים של אותה מדינה. בשנת 2012 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות נוספות על חיזבאללה בשל תמיכתו במשטרו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד. לפי משרד האוצר, מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה בתחילת 2011, חיזבאללה סיפק “אימונים, ייעוץ ותמיכה לוגיסטית נרחבת למאמצים האכזריים ההולכים וגוברים של ממשלת סוריה להילחם נגד האופוזיציה”.

סובחי אל-תופיילי, המזכיר הכללי הראשון של חיזבאללה מ-1989 עד 1991, האשים את חיזבאללה בכך שהוא “שותף להרג העם הסורי”. הוא גינה את אנשי חיזבאללה הנלחמים לצד רוסים, וקרא להנהגת חיזבאללה לשים לב להתנגדות הלבנונית למעורבות הקבוצה בסוריה.

תפקידו של חיזבאללה בסוריה אינו מוגבל רק ללחימה במורדים אנטי-ממשלתיים. בהנחיית איראן, חיזבאללה נלחם גם נגד דאעש , שנסראללה תיאר כאיום הולך וגובר על האזור ואיום קיומי על לבנון בראיון באוגוסט 2014 לעיתון הלבנוני אל-אח’באר . חיזבאללה נלחם גם נגד חזית נוסרה (ג’בהת פתח א-שאם). ב-19 באוקטובר 2016, קאסם אמר לטלוויזיה אל-מנאר של חיזבאללה, כי חיזבאללה “לא יעזוב את סוריה כל עוד יש צורך להתעמת עם קבוצות תקפירי”.

ישראל פתחה במספר תקיפות אוויריות נגד שרשרת האספקה ​​החשודה של הקבוצה בסוריה. בינואר 2015, נסראללה כינה תקיפות אוויריות ישראליות על משלוחי נשק לכאורה לחיזבאללה בסוריה כתוקפנות נגד בעלות בריתה האזוריות של סוריה. ככזה, לבעלי בריתה של סוריה יש את הזכות להגיב, לפי נסראללה. ישראל המשיכה מאז לתקוף נגד מטרות סוריות ואירניות החשודות בחימוש חיזבאללה במדינה.

השתתפותו של חיזבאללה בסוריה הביאה גם לתפקיד אנטגוניסטי יותר ויותר מול המדינות הערביות הסוניות במזרח התיכון, המתנגדות לשאיפות האזוריות של איראן. המועצה השיתופית של המפרץ (GCC) תייגה את חיזבאללה כקבוצת טרור במרץ 2016 בגלל “מעשי האיבה” שלו נגד מדינות החברות ב-GCC, גיוס ל”פיגועים, הברחת נשק וחומרי נפץ, עורר הסתה והסתה לכאוס ואלימות”, וכן השתתפות במלחמת האזרחים בסוריה. הליגה הערבית גם תייגה את חיזבאללה כקבוצת טרור באותו חודש, והאשימה את חיזבאללה ומשמרות המהפכה במימון והכשרת קבוצות טרור ובהתערבות בעניינים אזוריים. ה-GCC הטיל בעבר סנקציות על חיזבאללה ב-2013 על תפקידו בסוריה. ב-19 בנובמבר 2017, הליגה הערבית שוב גינתה את חיזבאללה כארגון טרור, תוך ציון מאמצי השיבוש האזוריים שלו למען איראן. שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, האשים את חיזבאללה ב”שליטה מלאה” בלבנון וקרא לתת דין וחשבון של “מדינות שבהן חיזבאללה שותף בממשלה האחראית, במיוחד לבנון”.

תמיכתה של איראן בחיזבאללה והשפעת חיזבאללה בממשלת לבנון הלחיצה את יחסי לבנון עם מדינות המפרץ המתנגדות לאיראן. ערב הסעודית, כווית ובחריין גירשו את שגרירי לבנון ואסרו יבוא לבנון באוקטובר 2021 לאחר ששר המידע הלבנוני בעל ברית חיזבאללה, ג’ורג’ קורדאהי, מתח ביקורת על הסכסוך של סעודיה עם החות’ים בתימן הנתמכים על ידי איראן. חיזבאללה גם הגביר את הרטוריקה שלו נגד המונרכיה הסעודית. בספטמבר 2016, נסראללה הכריז על האידיאולוגיה הווהאבית של ערב הסעודית כ”רעה יותר מישראל”.

לאחר מותו של מפקד כוח קודס בינואר 2020, קאסם סולימאני בחיסול אמריקני בעיראק, על פי הדיווחים, איראן הטילה על חיזבאללה את המשימה לאחד את המיליציות העיראקיות השיעיות הנתמכות על ידי איראן, שבעבר נענו לכוח קודס. סוכן חיזבאללה המיועד על ידי ארה”ב, מוחמד אל-כוות’ראני, החל לפקח על המיליציות הפועלות בעיראק. קאות’ראני שימש כצינור לאימון, מימון וצורות אחרות של תמיכה של חיזבאללה למיליציות השיעיות העיראקיות. לפי ממשלת ארה”ב, קאות’ראני סייע בהובלת לוחמים מעיראק לסוריה כדי לתמוך במשטר אסד. קאות’ראני גם עזר להבטיח את שחרורו של מפקד חיזבאללה הבכיר עלי מוסא דקדוק ממשמורת עיראק בשנת 2012. לטענת ממשלת ארה”ב, קאות’ראני “השתלט על חלק מהתיאום הפוליטי של קבוצות צבאיות בעלות ברית איראן” בעיראק ו”מקל על פעולות של קבוצות מחוץ לשליטת ממשלת עיראק שדיכאו באלימות הפגנות, תקפו דיפלומטיות זרות. משימות, ועסק בפעילות פלילית מאורגנת נרחבת”. סוכנות הידיעות AP דיווחה ביולי 2021 שגם מפקדים מיליטנטיים עיראקים נפגשים בקביעות בלבנון עם נסראללה.

תפקיד חברתי
בזמן שחיזבאללה מקדם את עצמו כשומר של לבנון מפני פולשים זרים, הוא גם מספק שירותים חברתיים לעם הלבנוני באזורים שבהם לממשלה חסרה נוכחות חזקה, כמו בדרום. כדי לשמור על תמיכה עממית, חיזבאללה שואף להוכיח שהוא יכול לספק לעם הלבנוני באזורים שבהם המדינה הלבנונית נכשלה. לדוגמה, בשנת 2004, חיזבאללה סיפק 100,000 דולר בחודש לבית החולים אל-ג’נוב בעיר נבטיה שבדרום לבנון. לאחר מלחמת חיזבאללה-ישראל ב-2006, אזרחי לבנון שכחו במהירות שחיזבאללה עורר את הסכסוך, כאשר הארגון סיפק כסף לדיור ולרווחה. “יש לנו אידיאולוגיה ותמיכה. ניתן לראות את ההצלחה שלנו בקיום השקט בין צבא לבנון לזרוע הצבאית של חיזבאללה”, אמר חבר חיזבאללה מוחמד גוסן. באפריל 2021, חיזבאללה פתח רשת של סופרמרקטים מוזלים בלבנון בשם “אל-סג’אד”, על שם איש הדת השיעי האימאם עלי אל-סג’אד. קניות בחנויות מחייבות כרטיס חנות שהונפקו על ידי חיזבאללה, שזמין רק לפטרונים שמרוויחים פחות מ-1,500,000 לירות לבנוניות (כ-125 דולר) בחודש. שר המשפטים הלבנוני לשעבר אשרף ריפי כינה את חיזבאללה אויב של מדינת לבנון, תוך השוואה בין איראן לגרמניה הנאצית. לדברי ריפי, חיזבאללה נחוש להרוס את מערכת המדינה הלבנונית. אף על פי כן, למרות הסנקציות הבינלאומיות על מערכת הבנקאות בלבנון עקב קשרי חיזבאללה, הקבוצה ממשיכה לקדם את עצמה בפני העם האיראני כחלופה מתפקדת למערכות המנוהלות על ידי המדינה.

תפקיד פוליטי
חיזבאללה מילא תפקיד מרכזי בפוליטיקה הלבנונית מאז 1992. סובחי אל-תופיילי, המזכיר הכללי הראשון של חיזבאללה מ-1989 עד 1991, אמר במאי 2016 כי לחיזבאללה יש שליטה מוחלטת על צבא לבנון, ש”חייב ללכת לכל מקום שחיזבאללה מוביל”. למרות שלחיזבאללה היו רק שני שרי ממשלה בממשלת לבנון החדשה שהוכרזה בינואר 2020, הממשלה כללה בעיקר בעלי ברית של חיזבאללה. מפלגות פוליטיות בגיבוי מערבי, ששלטו בעבר בממשלת לבנון, נותרו מחוץ להרכב הקבינט.

חיזבאללה נכנס לזירה הפוליטית של לבנון ב-1992, כשזכה בשמונה מתוך 128 המושבים הפרלמנטריים במדינה בבחירות. בשנת 2005 זכה חיזבאללה ב-23 מושבים, וטען לניצחון אדיר בדרום לבנון. בשנת 2008, ראש ממשלת לבנון פואד סניורה אסר על רשת התקשורת הפרטית של חיזבאללה, מה שעורר עימותים בין לוחמי חיזבאללה וחיילים לבנונים. לאחר שבועיים של לחימה, קטאר ניהלה משא ומתן על הסכם דוחא, שקרא לממשלת אחדות לאומית והעניק לאופוזיציה בראשות חיזבאללה כוח וטו בממשלת לבנון. זה בעצם נתן לחיזבאללה את היכולת להביא את הממשלה לעצירה מוחלטת אם היא תסטה מסדר היום של חיזבאללה. בבחירות 2009, חיזבאללה ובני בריתו הובסו על ידי ברית “14 במרץ” שנתמכת על ידי ארה”ב. רבים הופתעו מהתוצאה הזו.

בינואר 2011, שרי חיזבאללה התפטרו מהממשלה זמן קצר לפני שבית הדין בחרירי הנתמך על ידי האו”ם היה צפוי להגיש כתבי אישום של ארבעה חברי חיזבאללה על רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי בשנת 2005. ההתפטרות הובילה להתמוטטות הממשלה, על ידי בנו של חרירי, סעד חרירי. בסוף ינואר 2011, איש העסקים שנתמך על ידי חיזבאללה נג’יב מיקאטי מונה לראש הממשלה החדש. ב”ממשלת חיזבאללה” החדשה (מה שכינו כמה פרשנים) חיזבאללה קיבל שני תיקים כחלק מהממשלה החזקה בת 30 חברים. רוב השרים הנותרים היו מסיעות בעלות הברית של חיזבאללה.

ראש ממשלת לבנון תמם סלאם הקים ממשלת אחדות חדשה בפברואר 2014, והעניק לחיזבאללה ולגוש בראשות סוני של ראש הממשלה לשעבר סעד חרירי שמונה תיקים כל אחד. בין יתר המשרדים, שלט חיזבאללה במשרד החוץ ובמשרד התעשייה. ב-31 באוקטובר 2016, הפרלמנט של לבנון בחר בפרלמנט מישל עאוון לנשיא. עאוון הוא גנרל ונוצרי מארוני לשעבר, העומד בראש התנועה הפטריוטית החופשית, שהתחברה לחיזבאללה ב-2006. לבנון הייתה ללא נשיא מאז מאי 2014, וכמה חברי פרלמנט לבנונים האשימו את חיזבאללה במניעת אישור הממשלה לנשיא חדש.

במאי 2018 נערכו בלבנון בחירות לפרלמנט לראשונה מאז 2009. הנציגות הפרלמנטרית של חיזבאללה נותרה יציבה על 13 מושבים, אך חיזבאללה ובעלי בריתו זכו בסך הכל ב-70 מתוך 128 המושבים של הפרלמנט. תנועת העתיד השולטת נגד חיזבאללה ראתה ירידה מ-33 ל-21 מושבים, אם כי מנהיגה, חרירי, שמר על תפקידו כראש ממשלה. מנהיגי חיזבאללה דיברו על השפעה גדולה יותר בקואליציה ממשלתית שטרם הוקמה. נסראללה כינה את התוצאות “ניצחון מדיני ומוסרי” לחיזבאללה שיבטיח את ההגנה על “ההתנגדות”.

ראש הממשלה סעד חרירי התפטר באוקטובר 2019 לאחר שבועיים של הפגנות ארציות נגד השחיתות השלטונית. עאוון מינה את שר החינוך והחינוך לשעבר חסן דיאב לראש הממשלה החדש בדצמבר 2019. בינואר 2020 הודיע ​​דיאב על הקמת ממשלה שכללה שני שרי חיזבאללה וחברים במפלגות בעלות ברית חיזבאללה. חיזבאללה קיבל את התיקים של משרד הבריאות ומשרד התעשייה. תנועת העתיד של חרירי ומפלגות פרו-מערביות אחרות נותרו מחוץ לקבינט, מה שעורר חשש בינלאומי שאג’נדה של חיזבאללה תשלוט בקבינט החדש של לבנון.

לבנון עדיין לא הקימה ממשלה עד סוף יולי 2021. חיזבאללה הכחיש כי הוא מעכב בכוונה את התהליך וטען כי ישתף פעולה עם כל ממשלה מוצעת. בפברואר 2021, ראש ה-FPM, גבראן באסיל, קרא לבחון את ההסכם של מפלגתו משנת 2006 עם חיזבאללה. לפי המועצה המדינית של FPM, ההסכם אמנם הגן על לבנון מפני התקפות חיצוניות והרתיע את ישראל, אך הוא לא הצליח לחזק את שלטון החוק או לבנות את לבנון. לאחר כמעט תשעה חודשים שבהם לא הצליח להרכיב ממשלה, חרירי התפטר מתפקידו כראש הממשלה ב-15 ביולי 2021. מאוחר יותר באותו חודש, חיזבאללה תמך במועמדותו לפרלמנט של ראש הממשלה לשעבר נג’יב מיקאטי להיות ראש הממשלה החדש. מיקאתי התחייב להקים ממשלה של טכנוקרטים, בעוד שחיזבאללה טען שזה לא יעמוד בדרכו. מנהיגי לבנון הסכימו על ממשלה חדשה בראשות מיקאטי ב-10 בספטמבר 2021. חיזבאללה מינה שני שרים בממשלה החדשה בת 24 חברים – שר החקלאות עבאס אל חאג’ חסן ושר העבודה הציבורי והתחבורה עלי חמיה. תנועת אמל המשרתת את חיזבאללה מינתה את חבר חיזבאללה מוסטפא באירם לשר העבודה.

למרות הממשלה החדשה, המשברים הכלכליים והחברתיים של לבנון החמירו עד סוף 2021. בספטמבר 2021 קרא חיזבאללה להדיח את השופט טארק ביטר, העומד בראש חקירה ממשלתית על הפיצוץ בנמל ביירות ב-4 באוגוסט 2020. לאחר שהרשויות בלבנון הוציאו צו מעצר עבור חבר חיזבאללה המבוקש על ידי ארה”ב ושר האוצר לשעבר עלי חסן חליל באותו אוקטובר, חיזבאללה קרא שוב להחליפו של ביטאר. הנושא עורר הפגנות אלימות בביירות ב-14 באוקטובר, שהובילו למותם של שבעה בני אדם ולהאשמות בין חיזבאללה למפלגת הכוחות הלבנוניים באחריות. שרים מחיזבאללה וממפלגות הברית שלו המשיכו להחרים את ישיבות הממשלה עד 2021.

בדצמבר 2021 האשים קאסם את הכשלים במערכת המשפט והפרלמנט של לבנון במשברים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים המתמשכים במדינה. עם הבחירות לפרלמנט המתוכננות ל-2022, האשים קאסם את ארצות הברית ומדינות המפרץ הפרסי בשאיפות לתפוס את השלטון בלבנון ובפרלמנט שלה. הוא גם האשים מפלגות פוליטיות לבנוניות המבקשות להחליש את חיזבאללה בפעילות נגד “שחרור לבנון” בברית עם ישראל וארצות הברית.

מכיוון שממשלת לבנון נותרה קפואה בתחילת ינואר 2022, כמה בעלות ברית חיזבאללה החלו להטיל ספק בבריתות שלהן עם הקבוצה השיעית הנתמכת על ידי איראן. בנאום של 27 בדצמבר 2021, נשיא לבנון מישל עאוון האשים לכאורה את חיזבאללה במניעת כינוס הקבינט. הוא לא ציין במפורש את שמו של חיזבאללה, אך קרא להפסיק את “החסימה הלא מוצדקת, המכוונת והשיטתית שמפרקת את המדינה ומניעה אותה לגווע”. גם באותו שבוע, מנהיג FPM גבראן באסיל הזהיר מפני “השלכות פוליטיות” נגד חיזבאללה ואמל, מה שעורר ספקולציות בינלאומיות שה-FPM עשויה לסיים את בריתה עם חיזבאללה.

הבולטות של חיזבאללה הנתמך על ידי איראן בממשלת לבנון גרמה לקרעים בין לבנון למדינות ערביות אחרות כמו סעודיה. בשיחה עם התקשורת הסעודית ב-31 באוקטובר 2021, הנסיך הסעודי פייסל בן פרחה האשים את המשבר בלבנון ב”דומיננטיות של הנציגים האיראניים על המקום”. למחרת, שר החוץ הלבנוני עבדאללה בו חביב דחה את הדרישות הסעודיות לצמצם את תפקידו של חיזבאללה בלבנון. הוא אמר לרויטרס, “חיזבאללה הוא מרכיב בפוליטיקה בלבנון. יש לזה מימד חמוש אזורי, כן, אבל זה מעבר למה שאנחנו יכולים לפתור”. ב-3 בנובמבר, הלשכה המדינית של מפלגת קטאב בלבנון פרסמה הודעה המאשימה את הקרע של לבנון עם סעודיה ב”כניעה מוחלטת של הממשלה לרצונו של חיזבאללה”.

השפעתו של חיזבאללה על ממשלת לבנון השפיעה לרעה גם על יחסי לבנון עם אירופה. ביוני 2021, האיחוד האירופי הצביע בעד איסורי נסיעה והקפאת נכסים לפוליטיקאים לבנונים שהואשמו בשחיתות ובשיבוש מאמצים להקים ממשלה, ניהול כושל פיננסי והפרות של זכויות אדם. כמה קולות בפרלמנט האירופי ראו בהקמת ממשלה בספטמבר 2021 הזדמנות לשחרר את הסנקציות על לבנון. עם זאת, רוב הפרלמנט הצביע ב-16 בספטמבר 2021 כדי לשמור על לחץ הסנקציות נגד לבנון עד שהממשלה החדשה תוכיח את עצמה כמתפקדת. רוב הפרלמנט הצביע בעד ההחלטה הבלתי מחייבת המכירה שהמשבר הפיננסי של לבנון הוא מעשה ידי אדם והזהיר “הנהגת סנקציות ממוקדות על הפרעה או ערעור של התהליך המדיני הדמוקרטי נותרה בגדר אופציה”. ההחלטה הכירה גם בתפקידו של חיזבאללה בערעור היציבות בלבנון באמצעות שליטה של ​​משרדי מפתח בממשלה, ייעודו לטרור על ידי מספר מדינות חברות באיחוד האירופי, ונאמנותו האידיאולוגית של חיזבאללה לאיראן.

מבנה ארגוני
מועצת השורא היא גוף ההנהגה המרכזי של חיזבאללה. בתחילה מינתה מועצת השורא מזכ”ל שיוביל את הקבוצה לכהונה של שלוש שנים. עם זאת, לאחר שהמועצה בחרה בחסן נסראללה ב-1993, היא אפשרה לו ולמזכירים הכלליים לעתיד לחרוג משתי קדנציות רצופות. מועצת השורא מפקחת גם על חמש האסיפות הנפרדות של חיזבאללה: האסיפה הפוליטית, אספת הג’יהאד, האסיפה הפרלמנטרית, האסיפה המבצעת והאסיפה השופטת.

ארגון הביטחון החיצוני, הלא הוא ארגון הג’יהאד האסלאמי (לא העזתי), הוא ארגון המבצעים הזרים של חיזבאללה. זוהי יחידת חיזבאללה האחראית על פעולות הטרור הבינלאומיות של חיזבאללה.

מחלקת יחסי החוץ (FRD) אחראית למאמצי ההסברה העולמיים של חיזבאללה. מחלקת המדינה קבעה את ה-FRD כטרוריסט גלובלי ייעודי במיוחד בינואר 2017. לפי מחלקת המדינה, ה-FRD “מעורב בפעולות חשאיות ברחבי העולם, הכוללות גיוס, גיוס כספים ואיסוף מודיעין מטעם” חיזבאללה.

חיזבאללה מיוצג בממשלת לבנון על ידי גוש נאמנות להתנגדות. חיזבאללה נכנס לראשונה לפרלמנט של לבנון ב-1992, וזכה בשמונה מתוך 128 מושבים בבחירות הראשונות במדינה מאז 1972. המפלגה הפוליטית של חיזבאללה שיחקה מאז תפקיד מרכזי בקואליציות השלטון בלבנון מאז 2008. לאחר בחירתו של בעל ברית חיזבאללה מישל עאוון לנשיא באוקטובר 2016, מונו שני חברי פרלמנט של חיזבאללה ו-15 בעלי ברית פוליטיים של חיזבאללה לממשלת 30 השרים של לבנון.

בעוד ארה”ב הגדירה את חיזבאללה כמכלול כישות טרור, האיחוד האירופי הפריד בין המפלגה הפוליטית של חיזבאללה והגדיר רק את הזרוע הצבאית של חיזבאללה. בתגובה להגדרה של האיחוד האירופי ב-2013 על הזרוע הצבאית של חיזבאללה, אמר דובר חיזבאללה, “חיזבאללה הוא ארגון יחיד וגדול. אין לנו כנפיים נפרדות זו מזו”. ממשלת הולנד הגדירה את חיזבאללה בשלמותו כארגון טרור ודחקה באיחוד האירופי לעשות את אותו הדבר. בתחילת 2018, קבוצה של 60 חברי פרלמנט אירופיים, בראשות חברי פרלמנט מדנמרק, שוודיה והונגריה, כתבה למנהלת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, כי יש להכריז את חיזבאללה בשלמותו. בריטניה הגדירה את חיזבאללה בשלמותו כארגון טרור ב-2019 וצירפה את חיזבאללה בכללותו לרשימה המאוחדת של יעדי סנקציות פיננסיות בינואר 2020. החלטה מדצמבר 2019 בפרלמנט הגרמני הכירה בפעילות הפלילית העולמית של חיזבאללה וקראה לגרמניה וגם לאירופה להקפיא את כל כספי חיזבאללה על ידי איסור על הקבוצה בשלמותה. גרמניה הגדירה את חיזבאללה בשלמותו כארגון טרור ב-30 באפריל 2020.

במרץ 2020 החלה אוסטריה במשפטו של מפקד חיזבאללה שחי במדינה 13 שנים תוך כדי ביצוע פעולות מימון לארגון הטרור. המשפט הוביל את כל המפלגות הפוליטיות של אוסטריה להעביר החלטה משותפת בפרלמנט הפדרלי באותו חודש שכותרתה “פעולה אפקטיבית נגד חיזבאללה”, הקוראת ל”פעולה נחרצת” נגד “פעולות הטרור והפלילים” של חיזבאללה. אף על פי כן, ההחלטה הפסיקה לקרוא לאיסור מוחלט של הקבוצה, למרות קריאות של חלק מהפרלמנט. אוסטריה הגדירה את חיזבאללה בשלמותו במאי 2021.

עם זאת, האיחוד האירופי סירב עד כה לאסור את חיזבאללה כארגון יחיד. ביולי 2021, קבוצה דו-מפלגתית של מחוקקים בבית הנבחרים האמריקאי הציגה חקיקה הקוראת לאיחוד האירופי להגדיר את חיזבאללה בשלמותו כארגון טרור. ב-1 בנובמבר 2021, דובר האיחוד האירופי למדיניות חוץ, פיטר סטאנו, אמר לג’רוזלם פוסט ” כי האיחוד האירופי כבר ייעד את הזרוע הצבאית של חיזבאללה ו”[כל] שינוי באופי והיקפה של הרישום הקיים הם עבור המדינות החברות באיחוד האירופי. ולהחליט פה אחד”.

אין הבחנה בין הזרוע הפוליטית והצבאית של חיזבאללה. שניהם כפופים למועצת השורא בראשות נסראללה. דו”ח של שירות המחקר של הקונגרס משנת 2011 זיהה את “מבנה המנהיגות המאוחדת של חיזבאללה המפקח על האלמנטים המשלימים של הארגון, הממודרים בחלקם”. הנהגת חיזבאללה אישרה את ההנהגה היחידה של חיזבאללה המיידעת הן את החמושים והן את הפוליטיקאים שלו. בראיון לשנת 2000 לעיתון לבנוני אמר סגן מנהיג חיזבאללה נעים קאסם כי “המזכ”ל של חיזבאללה הוא ראש מועצת השורא וגם ראש מועצת הג’יהאד, וזה אומר שיש לנו הנהגה אחת, עם ממשל אחד”.

מימון
איראן סייעה בהקמת חיזבאללה בשנות ה-80 והיא נותרה התומכת הפיננסית העיקרית של ארגון הטרור הלבנוני. למרות זאת, חיזבאללה פיתח מקורות תמיכה כספיים רבים ומגוונים. תוכנית התגמולים לצדק של ממשלת ארה”ב מציעה פרס קבוע של עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לשיבוש המנגנונים הפיננסיים של חיזבאללה.

תמיכה איראנית
ממשלת איראן מספקת את הרוב המכריע של הכנסות חיזבאללה. לפי סגן-שר האוצר האמריקני לטרור ולמודיעין פיננסי, סיגל מנדלקר, ביוני 2018, איראן מספקת לחיזבאללה עד 700 מיליון דולר בשנה, יותר מפי שלושה מההערכות הקודמות. איראן סייעה לפתח את הארגון כדי להגביר את “היכולת שלה לפרוס מהפכנים חמושים בין המעוזים [השיעים]” בלבנון, על פי האנליסט אנושירוואן אהתשאמי. במהלך מלחמת איראן-עיראק, איראן ראתה בחיזבאללה את ההזדמנות שלה לקבל גישה לעולם הערבי הרחב. משמרות המהפכה סיפקו לחיזבאללה את התמיכה וההכשרה הכספית הראשונית שלו.

התמיכה הכספית והצבאית האיראנית מועברת ברובה לחיזבאללה באמצעות כוח קודס, שלוחת העילית של משמרות המהפכה. משרד ההגנה האמריקני העריך ב-2010 כי איראן מספקת לחיזבאללה 100 עד 200 מיליון דולר בשנה. איראן סיפקה לכאורה עד 600 מיליון דולר לחיזבאללה עבור הקמפיינים הפוליטיים שלו, והמודיעין הישראלי העריך שאיראן סיפקה ישירות לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר מסוף מלחמת 2006 ועד 2009. בשנת 2004, מוחמד ראאד, אז מנהיג “הנאמנות לגוש ההתנגדות” של חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני, הודה כי חיזבאללה קיבל מימון מאיראן עבור “טיפול בריאותי, חינוך ותמיכה של אלמנות מלחמה”.

כדי לעזור להקל על העברת הכספים לחיזבאללה ושלוחיו האחרים, הקימה איראן את רשת הצדקה של קרן השהידים. לפי ארצות הברית, בכירי קרן השהידים בלבנון היו מעורבים ישירות בפעולות חיזבאללה במהלך מלחמת 2006 בין חיזבאללה לישראל. ממשלת ארה”ב מאשימה את קרן השהידים מזרימה כספים לחיזבאללה, חמאס וקבוצות טרור אחרות בלבנט. קרן השהידים גם הקימה את ארגון הצדקה לרצון טוב (GCO), משרד לגיוס כספים בדירבורן, מישיגן, שפעל כארגון חזית של חיזבאללה ודיווח לקרן השהידים בלבנון. ממשלת ארה”ב ייעדה הן את קרן השהידים והן את GCO ביולי 2007. בפברואר 2020, ממשלת ארה”ב הטילה סנקציות כספיות על שלושה אנשים לבנונים ו-12 גופים הקשורים לקרן השהידים או בשליטתה.

בשנת 2009 – בשל ההשפעות ההרסניות על הכלכלה האיראנית כתוצאה מהסנקציות הבינלאומיות בגלל תוכנית הגרעין שלה – איראן דיווחה כי קיצצה את תקציב חיזבאללה ב-40 אחוזים. חיזבאללה פנה למפעלי הפשיעה המשגשגים ממילא כדי להשלים את החסר.

ביוני 2016 הכחיש נסראללה שלחיזבאללה יש יוזמות עסקיות חיצוניות או מקורות הכנסה אחרים מלבד איראן. “אנחנו פתוחים לגבי העובדה שהתקציב של חיזבאללה, ההכנסות שלו, ההוצאות שלו, כל מה שהוא אוכל ושותה, הנשק והרקטות שלו, מגיעים salgen.it מהרפובליקה האסלאמית של איראן”, אמר בנאום ששודר בפומבי. בתגובה לסנקציות הפיננסיות של ארה”ב, הזהיר נסראללה כי “[כל עוד] שלאיראן יש כסף, יש לנו כסף… בדיוק כפי שאנו מקבלים את הרקטות שאנו משתמשים בהן כדי לאיים על ישראל, אנו מקבלים את הכסף שלנו. שום חוק לא ימנע מאיתנו לקבל את זה”.

על פי הדיווחים, חיזבאללה נאלץ לקצץ בתקציבו בשנת 2019 בתגובה לירידה במימון מאיראן כתוצאה מהסנקציות האמריקניות המחודשות על אותה מדינה בשנת 2018. על פי דיווחים של חברי חיזבאללה, לוחמים עוברים שיבוץ או פיטורים בשכר מופחת או ללא משכורות. על פי הדיווחים, גם קבוצת התקשורת אל-מנאר של חיזבאללה בלבנון פיטרה צוות וביטל את התכניות.

פעילויות פליליות חוצות-גבולות
באוקטובר 2018, התובע הכללי של ארה”ב, ג’ף סשנס, הגדיר את חיזבאללה כאיום פלילי חוצה לאומי מוביל. בניגוד להצהרותיו של נסראללה כי לחיזבאללה אין מקורות הכנסה מלבד איראן, הקבוצה פעילה בפעילות פלילית חוצה לאומית בלתי חוקית, בעיקר באזור תלת הגבולות של דרום אמריקה (TBA). פעילויות אלו כוללות סחר בסמים, גניבת קניין רוחני והלבנת הון. בנוסף, מוסלמים ויוצאי לבנון רבים באזור שולחים כסף לחיזבאללה. לדברי מנהיג מסגד בקואדד דל אסטה, פרגוואי, למסגדים השיעים הייתה “חובה לממן” את חיזבאללה. המומחה ללוחמה בטרור אדוארד לוטוואק מקבוצת המחקר לביטחון לאומי של הפנטגון כינה את הבסיס החשוב ביותר של חיזבאללה של ה-TBA מחוץ ללבנון. חיזבאללה מקבל כ-20 מיליון דולר בשנה מפעילותו באמריקה הלטינית, לפי דו”ח ראנד מ-2009. “הכסף משמש לשמירה על מבנה צבאי ולמימון פעילויות חברתיות… בלבנון ובתפוצות”, לפי האנליטיקאי פאולו בוטה מהמרכז לחקר המזרח התיכון עכשווי בקורדובה, ארגנטינה.

חיזבאללה הכחיש כל מעורבות בסחר בסמים, ונסראללה הצהיר בפומבי כי “נאסר מבחינה דתית לייצר, למכור, לקנות, להבריח ולצרוך” סמים. אף על פי כן, אנליסטים אזוריים ורשויות משפטיות מאשימים את חיזבאללה בהרוויח מהברחת סמים בינלאומית. על פי דיווח של ה-FBI משנת 1994, הרשויות הדתיות של חיזבאללה קבעו שסחר בסמים הוא “מקובל מבחינה מוסרית אם הסמים נמכרים לכופרים מערביים כחלק ממלחמה נגד אויבי האסלאם”. דו”ח יורופול מיוני 2020 האשים את חיזבאללה ב”סחר ביהלומים וסמים” ובהלבנת ההכנסות תוך שימוש באירופה כבסיס. חיזבאללה מואשם בייצור וייצוא של האמפטמין קפטגון במיוחד.

חיזבאללה חשוד גם באימוץ תעשיית היצוא הלבנונית כדי לשרת את פעולות ההברחה שלו. לדברי מומחה הביטחון הסעודי מוחמד אל-קובאן, 75% מהמשלוחים ששולחת לבנון למפרץ מכילים סמים או נשק וחפצים אסורים אחרים. ביולי 2020, הרשויות באיטליה תפסו כדורי קפטגון בשווי 1.1 מיליארד דולר שהגיעו מסוריה לנמל איטלקי. אף על פי שהרשויות האיטלקיות חשדו תחילה בדאעש באחריות לסמים, הכמות עוררה חשד לקבוצות אחרות בעלות יכולות ייצור גדולות יותר.

חיזבאללה הקים רשת עולמית להעברת קוקאין בארה”ב ובאירופה, על פי מינהל אכיפת הסמים האמריקאי (DEA). רשויות אכיפת החוק מתייחסות לרשת זו כ”מרכיב לענייני עניינים עסקיים של חיזבאללה החיצוני של חיזבאללה (BAC).” הוא הוקם על ידי מפקד חיזבאללה המנוח עימאד מורניה. הרשת מקיימת קשרים עסקיים עם קרטלי סמים בדרום אמריקה ומלבנת הכנסות במה שמכונה בורסת פזו השחור. La Oficina de Envigado הוא אחד מהקרטלים הדרום אמריקאים המעורבים עם BAC. היא אחראית לתנועה של כמויות גדולות של קוקאין בארצות הברית ובאירופה. ה-DEA מכוון לרשת BAC מאז תחילת 2015 במבצע מתמשך בשם Project Cassandra. בפברואר 2016, ה-DEA חשף כי ביצע מספר מעצרים במבצע סחר בסמים של חיזבאללה. באוקטובר 2016, ה-DEA האשימה שלושה חשודים בחיזבאללה בשימוש בבנקים במיאמי כדי להלבין 500,000 דולר בכספי קוקאין עבור קרטל סמים קולומביאני.

חיזבאללה משתמש במספר חברות חזית במזרח התיכון ובסביבתו כדי להקל על זרימת הכסף לקבוצת הטרור ממקורות שונים, כולל משמרות המהפכה. ב-2018, למשל, הטילה ממשלת ארה”ב סנקציות על שני אנשים – מוחמד קאסם אל-בזאל ועלי קאסיר – שהואשמו בראשות חברות חזית בינלאומיות המממנות עסקאות בין חיזבאללה למשמרות המהפכה. Bazzal הוא מייסד שותף של קבוצת Talaqi שבסיסה בסוריה ומממן מפתח עבור חיזבאללה וכוח משמרות המהפכה-קודס, הקשר העיקרי של איראן לחיזבאללה ושאר שלוחות הטרור שלה. קסיר הוא המנכ”ל של קבוצת Talaqi. מאז 2018, Bazzal השתמש בקבוצת Talaqi ובחברות אחרות שלו כדי להקל על משלוחי נפט אסורים עבור כוח קודס.

לפי משרד האוצר האמריקאי לבקרת נכסים זרים (OFAC), איראן יצרה רשת בינלאומית שעובדת עם חברות רוסיות כדי לספק מיליוני חביות נפט לממשלת סוריה. לאחר מכן, סוריה מקלה על העברת מאות מיליוני דולרים למשמרות המהפכה, המחלקת את הכסף לחיזבאללה ולחמאס. OFAC מאשים את משמרות המהפכה בשימוש בבנק המרכזי של סוריה כדי לתאם העברות כספיות עם חיזבאללה. פקיד חיזבאללה המיועד על ידי ארה”ב, מוחמד קאסיר, עומד בראש יחידת חיזבאללה האחראית להקל על העברת הנשק, הטכנולוגיה ותמיכה אחרת מסוריה ללבנון. לפי משרד החוץ האמריקאי, קאסיר הוא “קשר קריטי” בין איראן לחיזבאללה.

הרשויות בדרום אמריקה גם תקפו את חיזבאללה עקב פעילויות בלתי חוקיות שונות ביבשת. במאי 2013 עצרה משטרת ברזיל את חבר חיזבאללה חמזי אחמד ברכאת בחשד שהונה מהגרים לבנונים שזה עתה הגיעו באמצעות רשת של חברות חזית. ב-2002 עצרה המשטרה את אחיו של ברכאת, אסד ברכאת, על כך שהשתמש בחנות האלקטרוניקה שלו כדי לגייס כספים עבור חיזבאללה. בשנת 2008 עצרו הרשויות בקולומביה חברים בקרטל סמים שהבריח לכאורה קוקאין לארה”ב, אירופה והמזרח התיכון, תוך הלבנת מאות מיליוני דולרים ושליחת אחוזים לחיזבאללה.

הפעילות הפלילית של חיזבאללה חדרה גם לצפון אמריקה. בשנת 2000, הרשויות הפדרליות בארה”ב האשימו 18 אנשים בהברחת סיגריות מצפון קרוליינה למישיגן, שם סיגריות גובות מחירים גבוהים יותר בגלל מיסים גבוהים יותר. לפי הרשויות, המבריחים שלחו את רווחיהם לחיזבאללה מאז 1996. בשנת 2002, הרשויות הרשיעו את מנהיגי טבעת ההברחה, האחים מוחמד וצ’אווקי חממוד, בהברחת סיגריות, הונאה בכרטיסי אשראי, הלבנת הון וסחטנות.

באוגוסט 2012 תפסו שלטונות ארה”ב 150 מיליון דולר מהבנק הקנדי הלבנוני, שאותו האשימו בהלבנת כספים מזירת הברחת מכוניות בינלאומית שגייסה כסף עבור חיזבאללה. ביולי 2014, משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על רשת של חברות בלבנון, איחוד האמירויות הערביות וסין על רכישת לכאורה מנועים, ציוד תקשורת וציוד ניווט עבור חיזבאללה מחברות אמריקאיות, אירופאיות, קנדיות ואסייתיות.

במערב אפריקה, על פי הדיווחים, חיזבאללה היה מעורב בסחר ביהלומים בלתי חוקי בעימות תוך שימוש באזור כמרכז מעבר להעברת סמים מהמזרח התיכון לדרום אמריקה. בשנת 2004, דיפלומטים אמריקאים בסיירה ליאון האשימו את חיזבאללה באיומים על יהלומנים לבנוניים במטרה לשאוב רווחים מהסחר ביהלומים. שליח של חיזבאללה על סיפון מטוס נוסעים שהתרסק ליד בנין בדצמבר 2003, נשא על פי הדיווחים רווחים של 2 מיליון דולר מהסחר הבלתי חוקי.

חיזבאללה פעיל גם באירופה. במרץ 2020 החלה אוסטריה במשפטו של מפקד חיזבאללה שחי במדינה 13 שנים תוך כדי ביצוע פעולות מימון לארגון הטרור. המשפט הוביל את כל המפלגות הפוליטיות של אוסטריה להעביר החלטה משותפת בפרלמנט הפדרלי באותו חודש שכותרתה “פעולה אפקטיבית נגד חיזבאללה”, הקוראת ל”פעולה נחרצת” נגד “פעולות הטרור והפלילים” של חיזבאללה. החלטה מדצמבר 2019 בפרלמנט הגרמני הכירה גם בפעילות הפלילית העולמית של חיזבאללה וקראה לגרמניה וגם לאירופה להקפיא את כל כספי חיזבאללה על ידי איסור של הקבוצה בשלמותה. ביוני 2020, המשטרה באיטליה תפסה 14 טונות של כדורי אמפטמין מסוג Captagon שנשלחו למדינה מסוריה. ייצור קפטגון התרכז בתחילה סביב לבנון. הסם פופולרי בקרב ארגוני טרור במזרח התיכון כמו חיזבאללה ודאעש, שמוכרים אותו כדי לממן את פעילות הטרור שלהם. לפי הדיווחים, הסמים שנתפסו באיטליה היו בשווי של כמיליארד יורו. המשטרה עקבה אחר הסמים לסוריה ועד לטקיה, אזור שבשליטת ממשלת אסד וידוע כמוקד להברחת חיזבאללה. החוקרים לא הוכיחו באופן סופי את מעורבותו של חיזבאללה במשלוח האיטלקי, אך לפי הדיווחים ראו בכך סבירות. חיזבאללה ממשיך להכחיש כל מעורבות בסחר לא חוקי בסמים.

יוצאי לבנון
לפי הדיווחים, קהילת יוצאי לבנון שולחת 2.5 מיליארד דולר בחזרה ללבנון מדי שנה. יוצאי לבנון שיעים מצאו את עצמם נושאי חשד בגלל השימוש שעשה חיזבאללה בקהילה שלהם. כ-400,000 יוצאי לבנון חיים במדינות המפרץ הערבי. בפברואר 2016 גירשה סעודיה יותר מ-90 שיעים לבנונים שהואשמו בקשרים עם חיזבאללה. בחודש שלאחר מכן, בחריין, כווית ואיחוד האמירויות הערביות גירשו כ-100 יוצאי לבנון שיעים. ביולי 2019, סוכנות הביון של העיר הגרמנית המבורג חשפה כי ל-30 מסגדים ומרכזי תרבות בגרמניה יש קשרים עם חיזבאללה, ועמותות אלו מתמקדות בעיקר בגיוס כסף מיוצאי לבנון לשעבר. המודיעין הגרמני ציטט 1,050 תומכי חיזבאללה ברחבי המדינה. ב-13 ביולי 2019, שגריר ארה”ב בגרמניה ריצ’רד גרנל האשים את חיזבאללה ב”ציד כסף באירופה”.

בשנת 2012, ועדת בית הנבחרים האמריקני לביטחון פנים דיווחה כי רוב הנאשמים הפדרליים הקשורים לחיזבאללה “היו אזרחים לבנונים או אזרחים אמריקאים שהתאזרחו מלבנון”. פקידים אמריקאים האשימו את חיזבאללה בשימוש בגולים שיעים לבנונים כדי לנהל משא ומתן על חוזים עם ראשי פשע מקסיקניים כדי להשתמש בנתיבי סמים מקסיקניים כדי להבריח אנשים ולחבוש לארצות הברית. בשנת 2008, הרשויות במקסיקו גזרו 60 שנות מאסר על סלים בודר מוכרפילה הלבנוני-מקסיקני בגין הברחת כ-200 מהגרים לבנונים – כולל תומכי חיזבאללה – לארצות הברית. בין אלה שבודר שהוברח לארץ היה מחמוד יוסף קוראני, נגר לבנוני שהודה שגייס 40,000 דולר עבור חיזבאללה בתוך ארצות הברית. בשנת 2005 קיבל קוראני מאסר של ארבע שנים וחצי בגין קשירת קשר למתן תמיכה חומרית לארגון טרור.

על פי המועצה המייעצת לביטחון בחו”ל של מחלקת המדינה האמריקנית, חברי הקהילה הלבנונית הגדולה של חוף השנהב “ידועים כמספקים תמיכה כספית לחיזבאללה”. מחקר משנת 2014 של המכון למחקרי ביטחון באפריקה מצא כי קהילות לבנון בחוף השנהב הן “מטרה עיקרית במאמצי חיזבאללה לאסוף משאבים כספיים נוספים”. בארצות הברית, הרשויות עצרו את אזרח ארה”ב המתאזרח עלי קוראני ביוני 2017 בגין מתן תמיכה חומרית לחיזבאללה. קוראני מאמין שחיזבאללה גייס אותו ב-2008 מכיוון שהיה לו תושבות אמריקאית, ואז חיזבאללה עודד אותו לקבל אזרחות.

המודיעין הגרמני זיהה 1,050 תומכי חיזבאללה במדינה. ביולי 2020, הרשויות הגרמניות טענו כי 50 חברי המרכז הקהילתי אל-מוסטפא בברמן היו “מעורבים בתמיכה הכספית” של חיזבאללה על ידי שליחת כספים למשפחות לבנוניות של לוחמי חיזבאללה שנפטרו. אל-מוסטפא היה אחד המרכזים שפשטו השלטונות הגרמניים באפריל 2020 בשילוב עם האיסור המלא של גרמניה על חיזבאללה. שירות הביון של ברמן האשים בתחילה את חברי המרכז ב-2018 בגיוס כספים למען חיזבאללה. גרמניה סגרה בעבר את פרויקט ילדי היתומים בלבנון ב-2014 בגין שליחת כסף למשפחות של לוחמי חיזבאללה שנפטרו.

יוצאי לבנון מסייעים גם לפעילות הפלילית הפורה של חיזבאללה בדרום אמריקה. בוונצואלה, למשל, שבט אקיל ראדה הלבנוני-ונצואלי מנהל מערך מגוון של עסקים ברחבי היבשת ומעביר סכומי כסף גדולים מרווחיו לחיזבאללה. ראש המשפחה, פעיל חיזבאללה, עאמר מוחמד אקיל ראדה, חשוד במתקפה של חיזבאללה ב-1992 על שגרירות ישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה, ובתקיפה של חיזבאללה ב-1994 ב-AMIA בבואנוס איירס. על פי הדיווחים, אקיל ראדה נשאר בקשר עם סלמאן ראוף סלמאן, פעיל חיזבאללה שיועד על ידי ארה”ב שתיאם את התקיפות של 1992 ו-1994. לפי הרשויות בארגנטינה וקולומביה, בנוסף להעברת חלקים מהרווחים העסקיים שלהן לחיזבאללה, חמולת אקיל ראדה גם סייעה לחיזבאללה בהברחת קוקאין ללבנון.

משפחה לבנונית נוספת בוונצואלה המסייעת לחיזבאללה היא חמולת נאסרדין, בראשות האחים גאזי ועבדאללה נאסרדין. עבדאללה נאסרדין מחזיק במספר נכסים מסחריים ומגורים באי מרגריטה בוונצואלה. ע’זי נאסרדין הצטרף לחיל הדיפלומטי של ונצואלה ועבד בשגרירות המדינה בסוריה, שם סייע לכאורה לארגן פגישות בין סוכני חיזבאללה לבכירים בוונצואלה. ארצות הברית הטילה סנקציות על גאזי נאסרדין ב-2008 על שימוש בעמדתו הדיפלומטית כדי לספק תמיכה לחיזבאללה.

עיצומים כספיים
בדצמבר 2015 העבירה ממשלת ארה”ב את חוק מניעת המימון הבינלאומי של חיזבאללה (HIFPA) משנת 2015. החקיקה הופכת את שיבוש הרשתות הפיננסיות והלוגיסטיות של חיזבאללה ליעד מדיניות ארה”ב על ידי ניצול “אפיקים דיפלומטיים, חקיקתיים וביצועיים כדי להילחם בפעילות הפלילית של חיזבאללה על מנת לחסום את יכולתו של אותו ארגון לממן את פעילות הטרור העולמית שלו”. החקיקה מאיימת בסנקציות על כל מוסד פיננסי העוסק בחיזבאללה או בזרוע התקשורת שלו אל-מנאר. בעקבות אישור החוק, הבנקים הלבנוניים סירבו לפי הדיווחים לפתוח חשבונות חדשים לאנשי חיזבאללה. עם זאת, אל-מוניטור ציטט מומחה בנקאות אנונימי שאמר כי חיזבאללה מקיים מערכת בנקאית משלו, שלא תושפע מהחקיקה האמריקאית. מחוקקים לבנונים ביקשו לעודד את הקונגרס לשחרר את הסנקציות נגד חיזבאללה בגלל האיום על כלכלת לבנון. אז ראש ממשלת לבנון, סעיד חרירי, טען כי סנקציות על מוסדות פיננסיים הקשורים לחיזבאללה יגבירו את הקשיים הכלכליים של אזרחי לבנון.

ממשלת ארה”ב העבירה את חוק התיקונים למניעת מימון בינלאומי של חיזבאללה באוקטובר 2018. חוק הסנקציות התיקון מכוון לסוכנויות ממשלתיות ולאנשים זרים התומכים ביודעין בארגון הטרור. הוא מכוון גם לרשתות הפשע הטרנס-לאומיות המזוהות עם חיזבאללה.

באוגוסט 2018, ממשלת ארה”ב חידשה את הסנקציות הפיננסיות על איראן שהוסרו בעבר במסגרת הסכם הגרעין הבינלאומי משנת 2015. מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה דחה את הסנקציות החדשות נגד התומך העיקרי של חיזבאללה והבטיח שהתמיכה האיראנית בארגון הטרור תימשך. ביולי 2019, ממשלת ארה”ב הטילה לראשונה סנקציות כספיות על שני חברי פרלמנט חיזבאללה של לבנון, אמין שרי ומוחמד ראאד. בכירים בלבנון חיזבאללה כינו את הסנקציות כהתקפה על ממשלת לבנון אך התחייבו כי הם לא ישפיעו על עבודת הממשלה. בנובמבר 2020, קבע ממשלת ארה”ב את הסנקציה של ג’יברן באסיל, נשיא התנועה הפטריוטית החופשית של לבנון. הממשלה האשימה את באסיל בשחיתות ובעזרה “לשחוק את הבסיס של ממשלה יעילה המשרתת את העם הלבנוני”. באסיל אינו חבר בחיזבאללה, והכינוי אינו מזכיר את ארגון הטרור. אף על פי כן, באסיל והתנועה הפטריוטית החופשית הם בעלי ברית פוליטיים של חיזבאללה. באסיל אמר בעבר לתקשורת כי העבודה עם חיזבאללה היא מציאות פוליטית בלתי נמנעת בלבנון.

באוגוסט 2019, משרד האוצר ייעד את בנק Jammal Trust בלבנון ושלוש מחברות הבת שלו כטרוריסטים גלובליים ייעודיים במיוחד עבור “התיאום העמוק” של הבנק עם חיזבאללה, שלדברי משרד האוצר סיכן את כל מגזר הבנקאות בלבנון. ארה”ב המשיכה להטיל סנקציות על מוסדות לבנוניים בפברואר 2020 כאשר משרד האוצר הטיל סנקציות כספיות על שלושה אנשים לבנונים ו-12 ישויות הקשורות או בשליטת קרן השהידים האיראנית. החברות המיועדות כללו את Atlas Holding בשל היותה בבעלות או בשליטתה של קרן הקדושים. אטלס וחברות הבנות שלה ביצעו עבור חיזבאללה עסקאות פיננסיות באמצעות בנק ג’מאל טראסט, שאותו האשימה ארה”ב בסיוע למאות מיליוני דולרים בעסקאות באמצעות המערכת הפיננסית הלבנונית וסיוע לפקידי חיזבאללה בהתחמקות מביקורת של רשויות פיננסיות בלבנון.

ממשלת ארה”ב לבדה ייעדה יותר מ-100 מוסדות פיננסיים לבנוניים, גופים מסחריים ויחידים הקשורים לחיזבאללה מאז 2001. מדינות אחרות גם הטילו סנקציות כספיות על עסקים ויחידים לבנוניים שהואשמו במתן תמיכה כספית וחומרית לחיזבאללה. ב-27 באוקטובר 2021, קוסובו הטיל סנקציות על שבעה אנשי עסקים מקומיים וחברה בגין קשרים עם חיזבאללה. כמו כן באותו חודש, שר הביטחון הישראלי בני גנץ חתם על צו תפיסה נגד חברת שריף סניטרית שבסיסה בלבנון ובעליה, הית’ם אחמד מוחמד שריף, לאחר שהחברה סיפקה לכאורה לחיזבאללה ציוד לפרויקט הטילים המדויקים של הקבוצה. גנץ הורה לתפוס 17,000 דולר שחיזבאללה העביר לחברה לכאורה. לפי משרד הביטחון, חברת שריף סניטרית היא “ספק מועדף של חיזבאללה” המספקת ציוד במחירים מוזלים לארגון הטרור. בדצמבר 2020 חוקקה בריטניה את תקנות לבנון (סנקציות) (יציאת האיחוד האירופי) 2020, האוסרות על מכירה או אספקה ​​של נשק וחומרים קשורים, ומתן שירותים קשורים בלבנון ללא אישור ממשלת לבנון או כוח הביניים של האו”ם בלבנון (UNIFIL).

ממשלת ארה”ב גם הגבירה את הלחץ הפיננסי על רשתות חיזבאללה בדרום אמריקה עם סנקציות נגד מגייסי כספים וחיזבאללה ברשתות באזור תלת הגבולות של ברזיל, פרגוואי וארגנטינה. ביולי 2018 הטילה ארגנטינה סנקציות כספיות על חברי קבוצת ברכאת, רשת תמיכה פיננסית פושעת של חיזבאללה באזור תלת הגבולות של דרום אמריקה בראשות האזרח הלבנוני המיועד לארצות הברית, אסד אחמד ברכאת. המהלך היה הפעם הראשונה שארגנטינה הטילה סנקציות נגד חיזבאללה. משטרת ברזיל עצרה את ברכאת באותו ספטמבר. ארגנטינה הגדירה את חיזבאללה כארגון טרור והקפיאה את נכסי הקבוצה ב-18 ביולי 2019. פרגוואי הגדירה את חיזבאללה כארגון טרור בחודש שלאחר מכן.

בתגובה להגברת הסנקציות הפיננסיות נגד חיזבאללה ואיראן, חיזבאללה פרס קופסאות תרומות ברחבי לבנון וקרא לתומכים לקזז את הסנקציות. במרץ 2019, נסראללה כינה את הסנקציות הפיננסיות נגד חיזבאללה “צורה של מלחמה” והפציר בתומכים להגדיל את תרומותיהם הכספיות באמצעות “ג’יהאד של כסף”. ביולי 2020, דובר משרד החוץ האמריקאי, מורגן אורטאגוס, הכריז כי ארה”ב תמשיך להפעיל “לחץ כלכלי חמור” על חיזבאללה.

חיזבאללה השתמש גם בזרוע הפיננסית שלו, אגודת אל-קרד אל-חסן (“ההלוואה הטובה”), כדי לסייע לאזרחים לבנונים לגשת לדולר ארה”ב תוך הימנעות מסנקציות. אל-קרד אל-חסן (AQAH) היא מלכ”ר לבנוני רשום המעניק הלוואות ללא ריבית ומפעיל חשבונות חיסכון. לבנונים שחוששים מההשפעה של הסנקציות האמריקאיות על בנקים לבנוניים חיפשו את AQAH כחלופה. פקידי AQAH ציינו עלייה משמעותית בהפקדות עד 2020. נוצרה ב-1982, לפי הדיווחים יש לאגודה כ-300,000 חשבונות, כולם מוחזקים על ידי חברי או תומכי חיזבאללה. בנובמבר 2018, על פי הדיווחים, נפתח חשבון בבנק להעברת תשלומים למורדים החות’ים בתימן. ארה”ב הטילה סנקציות על AQAH ב-2007 על היותה חלק מרשת התמיכה של חיזבאללה. באפריל 2021, השופט הלבנוני גאדה עאון הכריז על חקירה של AQAH בהתבסס על תלונות AQAH הפרה את חוק הכספים והאשראי של לבנון. במאי 2021, ארה”ב הטילה סנקציות על שבעה אנשים לבנונים הקשורים ל-AQAH. ב-27 באוקטובר 2021, סעודיה ייעדה את AQAH כישות טרור בשל פעילותה התומכת בחיזבאללה.

באוגוסט 2021 החל חיזבאללה לייבא דלק איראני להפצה בלבנון. פקידים אמריקאים וראש ממשלת לבנון לשעבר, סעד חרירי, הזהירו שניהם כי הדלק האיראני עלול להפעיל סנקציות נוספות על לבנון ולהעמיק את המשבר הכלכלי במדינה. החל מה-1 בספטמבר, ממשלת לבנון הזמנית טענה שלא קיבלה בקשות מממשלת איראן לייצא דלק ללבנון. למרות המשלוחים האיראניים, לבנון המשיכה לסבול מהשפעותיו של משבר אנרגיה באותו אוקטובר, כאשר שתי תחנות הכוח העיקריות של המדינה נאלצו להיסגר עקב מחסור בדלק.

גיוס והדרכה
גיוס
חיזבאללה מסתמך בעיקר על דבקות דתית, התנגדות לישראל ומסירות לערכים השיעים ככלי גיוס, על פי הערכות ממשלתיות ועיתונאיות שונות. בסוריה, חיזבאללה ניצל את הסנטימנט האנטי-אמריקאי והחשש מפעולות תגמול של ממשלת סוריה לגיוס. בלבנון השקיע חיזבאללה בתוכניות המכוונות לכל שלב בחינוך הצעירים הלבנונים, מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה. חיזבאללה מפעיל רשתות של בתי ספר, מחנות ותוכניות דת ברחבי לבנון. על ידי מיקוד בני נוער, חיזבאללה משיג גיוסים חדשים ובונה את התמיכה המקומית האחראית להצלחותיו בבחירות.

זרוע הנוער של חיזבאללה, “הצופים המהדיים”, מציעה תוכניות דומות לאלו של הצופים האמריקאים, אלא שהיא מעניקה תמיכה באידיאולוגיה השיעית והחיזבאללה. הצופים מציגים תמונות של האייתוללה רוחאללה חומייני, המנהיג המנוח של המהפכה האסלאמית של איראן, ומתחייבים לנאמנותם לחיזבאללה. הבוגרים ממשיכים להיות מגויסים של חיזבאללה או תורמים לתמיכה מקומית. חיזבאללה מפעיל גם מחנות קיץ, טיולי שטח ותכניות חגים דתיים. היא מקיימת קבוצות הסברה של תלמידים בבתי ספר לא קשורים. רשת מורים דתיים ברחבי הארץ מופקדת על קידום הערכים השיעים ושליחות חיזבאללה.

על פי הדיווחים, חיזבאללה מעסיק מגייסים לבדיקת מועמדים לערכים נאותים, כמו אדיקות וצניעות. לפי העיתונאי ניקולס בלנפורד, “לאלו ששותים, מעשנים, רודפים אחרי בנות ונוהגים במכוניות מהירות אין סיכוי קטן”. תהליך זה עשוי להימשך לעתים מספר שנים. “רק אם הם אנשים טובים אנחנו נותנים להם להצטרף לשורותינו”, אמר איש חיזבאללה לא מזוהה. מתגייסים שעוברים את השלב הזה נבדקים לאחר מכן לאבטחה לפני שהם מתחילים גדוד של חינוך דתי והכשרה צבאית בסיסית. המתגייסים חופשיים לעזוב אם הם מחליטים במהלך תהליך האימונים שחיזבאללה אינו מתאים להם.

חיזבאללה השיעי הרחיב את הגיוס שלו לרבות סונים ולא מוסלמים. בשנת 2009 היא הקימה את גדודי ההתנגדות על מנת לגייס בעלי ברית סונים. עד שנת 2013 גדלו שורותיו לכ-500. בתגובה לעימותים בין הבריגדות למקומיים בלבנון, חיזבאללה קיצץ את מספר הלוחמים ל-200 עד 250.

מאז 2012, חיזבאללה נלחם בשם נשיא סוריה בשאר אסד במלחמת האזרחים של ארצו, המחייב אותו להגדיל את מספר החברות בשורותיו. חיזבאללה הרחיב את הגיוס שלו לצעירים נוצרים, דרוזים וסונים מוסלמים במזרח לבנון. לפי דיווחים בתקשורת המקומית, חיזבאללה מספק למתגייסים נשק ואימונים “כדי להתמודד עם האיום של דאעש ושלוחותיו”. האלימות העדתית במלחמת האזרחים בסוריה, שגלשה ללבנון, מושכת מתנדבים חדשים למטרת חיזבאללה. זהו שינוי מהותי מהזמן שבו חיזבאללה התערב לראשונה בסוריה ב-2012. לבנונים רבים הרגישו אז שסוריה היא לא הקרב שלהם וחיזבאללה צריך לשמור על התמקדותו בישראל. כאשר פיגועי התאבדות ואלימות אחרת תפסו את לבנון, השתנו הגישה. “המלחמה כאן עכשיו. זה מעבר לגבולות ובאזורים שלנו. אנחנו צריכים להגן על עצמנו”, אמר מורה לבנוני לא מזוהה.

נכון לנובמבר 2018, חיזבאללה גייס עד 2,000 לוחמי מורדים לשעבר שנתמכו על ידי ארה”ב בסוריה לכוח פרו-משטר חדש בדרום המדינה לאורך גבולות ישראל וירדן. מפקד מורד אמר ל”וול סטריט ג’ורנל” כי הלוחמים חשו נבגדים ונטושים על ידי הכוחות האמריקאים והערבים. כתמריץ למורדים לשעבר, חיזבאללה משלם לכאורה משכורת חודשית של 250 דולר ומבטיח הגנה מפני מעצר על ידי צבא סוריה. השליח האמריקני בסוריה ג’ואל רייבורן כינה את גיוס המורדים לשעבר של חיזבאללה “סיכוי מערער יציבות” שעלול להגביר את האפשרות לסכסוך אזורי חדש

הדרכה
בשנותיו הראשונות קיבל חיזבאללה אימונים קריטיים ממשמרות המהפכה האיראנית. חיזבאללה פיתח מאז רשת של מחנות אימונים בלבנון. היא גם בנתה מכונה תרבותית המייצרת חומרים המטפחים הערכה לחסותו של חיזבאללה, ליכולתו להעצים צעירים לבנונים ולתמוך בחברה, ולטפח חוסר אמון עמוק בישראל. תהליך הפיכתם לחייל נמשך בבתי הספר של מוסטפא, שם התלמידים עוברים לימודי דת, מתפללים למען לוחמי ההתנגדות האסלאמית, ומוטבעים בהם תחושת אחווה ומשמעת צבאית. החל משנת 2011, חיזבאללה לא התיר לוחמים מתחת לגיל 18, אך לנוער יש הבנה בסיסית באימונים צבאיים ובנשק. חיזבאללה על פי הדיווחים הוריד את גיל הלחימה שלו ל-16 באוגוסט 2014.

חיזבאללה שולח מגייסים לכפרים שבהם יש לקבוצה השפעה. המתגייסים הפוטנציאליים הם אדוקים, מתנהגים היטב ואינטליגנטים. מגייסים מפתחים מערכת יחסים עם מתגייס פוטנציאלי במשך חודשים ולפעמים שנים, ולבסוף מבקשים מהם להצטרף. המתגייסים המופעלים הללו מצטרפים מתוך תחושת מחויבות דתית, רצון להתנגד לכיבוש ואפילו לחץ חברתי.

הלוחמים צריכים לעבור שלב של תהדיראת , או הכנה, שבו מלמדים אותם על המהפכה האסלאמית של איראן, טקסטים אסלאמיים מלומדים ומוטיב של מות קדושים. במהלך השלב השני, אינטיזאם , או מחויבות, החברים עוברים הכשרה צבאית בסיסית. שני השלבים הללו נמשכים כשנה.

תכנית האימונים הצבאית הראשונית נמשכת 33 ימים, במהלכה לומדים המתגייסים לוחמת גרילה בסיסית וכושר גופני. האימונים מתקיימים בעמק הבקעה המיוער. המתגייסים יוצאים עם דברים חיוניים ונדרשים למצוא את דרכם חזרה לבסיסים שלהם. הם נאלצים לצעוד על פני אבן גיר לא יציבה עם תרמילים מלאים בסלע. לחניכים ניתנת מנת מים ומזון אחד בלבד ביום, ולוחצים עליהם לבצע ספרינטים בעלייה ושכיבות סמיכה. במהלך הלילה, כל מתגייס מבצע לפחות שעה אחת של שמירה.

בנוסף למבחנים אלו שנועדו לבנות כושר וסיבולת, מתגייסים מאומנים בשימוש בכלי נשק סטנדרטיים של חיזבאללה – רובי סער AK-47 ו-M-16, מקלע קל PKC 7.62, מקלע כבד קליבר 0.50, ו RPG-7 – עד שהם יכולים לפרק, להרכיב מחדש ולהעמיס כל נשק בכיסוי עיניים. מתאמנים מלמדים לירות גם ביום וגם בלילה ולומדים את החשיבות של שימור תחמושת. כל לוחם מלמד כיצד להתקין פצצות דרכים ומוקשים. הם לומדים את המשוריינים של הצבא הישראלי ומקבלים הוראה לירות RPG במקומות פגיעים. המתגייסים הופכים מיומנים בהסוואה והתגנבות – לומדים זחילה שונות וכיצד לשכב בתצפית במשך שעות – והופכים לנווטים מומחים, תוך שימוש במפות, מצפנים ומכשירי GPS. חיזבאללה גם מספק הכשרה להגנה על לוחמים מפני לוחמה גרעינית, ביולוגית וכימית.

רמת הכשרה זו נדרשת לכל המתגייסים, גם אלה שעשויים למלא בסופו של דבר תפקידים נלווים לחיזבאללה. כל לוחם מאומן בעזרה ראשונה ותמיכה רפואית בסיסית. כמו כן, הם נדרשים לעבור בחינות כתובות ומעשיות בתחום. לאחר שהלוחמים הגיעו לרמה מסוימת של רמה דתית והכשרה צבאית, חלקם נוסעים לאיראן ולעיתים לסוריה להכשרה מיוחדת. חיזבאללה הואשם בעבודה עם כוח קודס של משמרות המהפכה האיראנית, כמו גם אימון וייעוץ לכוחות הממשל הסורי. אימוני הלחימה העליונים שמורים ליחידת הכוחות המיוחדים של חיזבאללה, כאשר המתגייסים כפופים לשתי תוכניות של 45 יום עם הפסקה של חמישה ימים ביניהן.

מנהיגי חיזבאללה עומדים על כך שההתנגדות של הקבוצה היא באיכות גבוהה יותר מקבוצות ג’יהאד אחרות, בשל אמונתה המושרשת באיסלאם, נכונותה למות קדושים ויושרה של ההנהגה.

מנהיגים מרכזיים:

חסן נסראללה – מזכ”ל

נעים קסאם – סגן המזכיר הכללי

חוסיין אל חליל – היועץ הפוליטי הבכיר של נסראללה

איברהים אמין אל-סייד – ראש האסיפה הפוליטית

האשם ספידין – ראש אסיפת ההנהלה

מוחמד יזביק – חבר מועצת שורא ורכז לוגיסטיקה

מקורות: מורדים, מודיעין גלוי.

קרדיט: יוני מקבוצת נציב       קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות