שבעה מתקנים ישראלים אסטרטגיים על הכוונת של איראן

על פי מומחים איראנים, במקרה של תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין, יש אפשרות לאיראן לפגוע בתוך מספר שעות בשבעה אתרים אסטרטגיים ישראלים כתגובה לתקיפה ישראלית.
לפי אתר cyber shafarat איראן חייבת להיות מוכנה ליום הדין בו ישראל תתקוף את מתקני הגרעין, ועקב זה ששיחות הגרעין עם המעצמות לא מתקדמות לפי הלך הרוח של השלטונות באיראן.
כל שבעת האתרים שייכים בצורה כזו או אחרת לפרויקט הגרעין הישראלי, ולכן כל שבעת האתרים האלו הם יעד לתקיפה איראנית כנקמה על התקיפה הישראלית.

להלן רשימת המתקנים לפי האתר:

*- המרכז למחקר גרעיני בדימונה
במרכז המחקר קיימים מתקני ייצור והפקה של פלוטוניום , לצד תשתיות נוספות הקשורות לנשק גרעיני.

*- מתקני תירוש
מחסן הנשק הראשון בו מאוחסנים רש"ק גרעיניים וטקטיים

*- מתקני עילבון
מחסן הנשק השני של ישראל בו מאוחסנים רש"ק טקטיים

*- מתקנים בכפר זכריה
מתקנים אלו הם בסיסי טילים גרעיניים ומתקני אחסון פצצות

*- מתקני נחל שורק
במתקן זה מתבצע מחקר תכנון וייצור של נשק

*- מתקני יודפת
במתקן זה מרכיבים נשק גרעיני

*- מתקני רפאל
במתקן זה, בנוסף לפעילויות אחרות, מתבצעת גם הרכבת הנשק הגרעיני של המשטר הישראלי

אך כיצד יכולה איראן לשגר בהצלחה מתקפת טילים על מטרות אלו, המוקפות במערכות הגנה נרחבות.
הצבא הישראלי משתמש בשני סוגים שונים של מערכות נגד טילים כדי לשגר טילים בליסטיים.


כדי לשגר טילים בליסטיים אסטרטגיים שטסים בגבהים גבוהים מאוד (כגון טילים בליסטיים בין-יבשתיים, או טילים כדוגמת Khorramshahr, Emad ו-Sajil האיראנים) משתמשים בישראל במערכות כדוגמת חץ.
המשימה של מערכות אלו היא בעיקר לכוון את הטיל בגובה רב מאוד, ולפני כניסה לשלב הצלילה לרדת למטרה במהירות.
כמו כן, ישראל משתמשת במערכות קלע דוד וחץ 3, כדי לשגר טילים בליסטיים טקטיים.
אבל הנקודה החשובה של שתי המערכות האלה היא שהן יכולות לכוון רק טילים טקטיים במהירות סופית של מאך 5, לא יותר מזה.
כידוע, לאיראן יש את הטווח של הטילים הבליסטיים הטקטיים הגבוהים בעולם, עד 1800 ק"מ.
למעשה, טילי חאג' קאסם עם טווח של 1800 ק"מ, דזפול עם טווח של 1000 ק"מ, זולפיקר עם טווח של 700 ק"מ, הם בעלי הדרגה הראשונה עד השלישית של הטילים הבליסטיים הטקטיים הגבוהים בעולם, בהתאמה.
לטילים הללו, במיוחד אם הם משתמשים בטכנולוגיית סיבי פחמן בבניית גוף המטוס, יש מהירות גבוהה בהרבה מ-5 מאך.
כלומר, אם יורים טילי דזפול או חאג' קאסם לעבר שטח ישראל, בשל גובה המעוף של טילים אלו, המערכות הישראליות לא מסוגלות ליירט ולפגוע בטילים אלו.
המשמעות היא שההסתברות לפגיעה של טיל במטרה היא יותר מ-85%.
הערכה מוקדמת יותר בנושא
הערכות והערכות של מומחים מצביעות על כך שייתכן שהמשטר הישראלי אחסן במקומות שהצגנו לעיל מגוון כלי נשק גרעיניים.
כתבת חדשות אל-קודס, שירין מוסא חבש, אמרה בדיווח כי למשטר הישראלי יש 200 ראשי נפץ גרעיניים המאוחסנים בשמונה מתקני גרעין שונים. מידע שדלף מכלי חדשות זרים מעריך את תוכנית הגרעין של ישראל באופן הבא:
ב-1986, מרדכי ואנונו, חשף לראשונה כי למשטר הישראלי יש מתקן גרעיני. מה יכולים להיות המתקנים והכורים הגרעיניים הללו והיכן הם היו ממוקמים?
מתקני הגרעין של ישראל הם כדלקמן:
1. מתקן גרעיני בדימונה בדרום ישראל: במתקן זה 10 מבנים בהם עובדים כ-2,700 מדעני גרעין. במתקן יש כור גרעיני ומפעל לעיבוד פלוטוניום.
2. מתקן גרעיני "נחל שורק" במרכז ישראל: מתקן גרעיני זה ממוקם בדרום רמאללה ומעסיק 200 מדעני גרעין.
3. מתקן גרעיני ליד נחל קישון בצפון ישראל: הוא נבנה על גדות נהר אל- מוקטע ומשמש לפעילויות מחקר.
4. מתקן גרעיני פלמחים, במרכז ישראל: מתקן בו נמצא כור מחקר לייצור חשמל וציוד להתפלת מי ים.
5. מתקן גרעיני "כפר זכריה" במרכז ישראל: מתקן גרעיני זה ממוקם בצפון מערב העיר חברון, בו מאוחסנים הטילים המועברים מהמתקן הגרעיני "באר יעקב".
6. מתקן "רפאל" במרכז ישראל: מתקן גרעיני זה ממוקם גם בצפון מערב סוחין ומהווה מפעל להנדסה גרעינית ושילוב פצצות וחומרי נפץ גרעיניים.
7. מתקן באר יעקב במרכז ישראל: הוא ממוקם בדרום רמאללה ומייצר טילים גרעיניים.
8. מתקן גרעיני אל-אבון בצפון ישראל: מתקן זה ממוקם באדמות הכפר נמרין. כפר שממנו נאלצו הפלסטינים להגר. מתקנים אלו משמשים גם לאחסון נשק גרעיני טקטי.

כל הנאמר לעיל הינם מגורמים איראנים ולא ישראלים

קרדיט : יוני מקבוצת נציב