האם אסד יכול לנטוש את איראן ולשוב לחיק האומה הערבית ? כנראה שלא!!

המאמרים נכתבו והמסמכים הסודיים פורסמו בניסיון להציף מחדש את משטר אסד ולהחזירו לחיק הליגה הערבית, אולם איש מהכותבים וממפרסמי המסמכים הללו לא חשב, אפילו לשעה , שאם הערבים בכללם קיבלו את החזרת משטר אסד לאותה ליגה ערבית בתמורה לנטישת איראן על ידי אסד, או אפילו הגבלת השפעתה, אז האם הוא בכלל  יכול לבחור באופציה זאת?

אזהרה סעודית

העיתונאי הסעודי והדוקטור לסוציולוגיה פוליטית חאלד אל-דכיל, בקבוצת ציוצים בטוויטר, שאל את אותה שאלה. אל-דחיל שואל: “האם אסד יכול לקבל את ערבות הערבים במקום איראן? שאלה מוזרה ועוקצנית, שלא הייתה ניתנת להישאל בקרב מדינות ערב, הפכה כעת לאחת השאלות הדחופות, וזו שאלה אחרת שעולה: מדוע אסד מעדיף את איראן על פני הערבים? כי הוא תלוי בכת ובדוקטרינה, לא במדינה, ואיראן היא מדינת דוקטרינה עם הטקסטים של החוקה והמדיניות שלה בשטח.

דחיל הדגיש כי תלותו של אסד במשטר באיראן, העוינת את הערבים מטעמים לאומיים ועדתיים, ובמיליציות הקשורות לאיראן, ובעקבות כך הקונפליקט עם העם הסורי, פירושה עדיפות הדוקטרינה של המשטר על פני המדינה, ועל פניה של סוריה.

אל-דכיל נזכר כי אביו של אסד עמד לצד איראן נגד עיראק במלחמת המפרץ הראשונה, למרות הסיסמאות שהעלה חאפז אל-אסד כמו “האומה הערבית” ו”התחייה הערבית”. אל-דכיל אומר: “רבים לא שמו לב לעובדה שסוריה הערבית הבעת’ית בזמן חאפז אל-אסד עמדה עם איראן העדתית והלא-ערבית נגד עיראק הבעת’יסטית הערבית במלחמת איראן-עיראק, תקדים שלא קרה אפילו בתקופת מלחמות השבטים הערבים, אפילו חאפז אלאסד ביקש ממועמר קדאפי לספק לאיראן תחמושת וטילים והם מדברים איתך על ערביות!”.

אל-דכיל סיכם בציוצים שסוריה היא מדינה מרכזית, שהייתה אמורה להיות אחד ממקורות קבלת ההחלטות באזור, אך בתקופת אסד היא הפכה לקלף משחק בין רוסיה ואיראן. וזה דחק לשוליים את מרכזיותה ושלל ממנה את הקלף הערבי שלה. האם ניתן לתקן זאת? אסד בטוח שאיראן היא היחידה שהוכיחה את נכונותה להגן על המשטר עם זהותה העלאווית.

החלפת נאמנות אצל אסד אינה אפשרית

החוקר והאנליסט הפוליטי הסורי דרוויש חליפה אמר בראיון לאוריינט: “מי שמאמין שהמשטר האיראני, שמשקיע במשטר אסד בסוריה כבר 40 שנה, ינטוש אותו, אני מבקש ממנו להתעמק בהיסטוריה של מערכת היחסים הזו ולקשר את זה למימד העדתי שתמיד היה החוליה המקשרת בין שני המשטרים”. למרות שחאפז אל-אסד ויורשו בשאר סחרו בסיסמאות הקוראות לשחרור פלסטין, הוא מכר אדמות של סוריה בצפון ובדרום המדינה.

ח’ליפה הוסיף: “מעיקרון זה, אני מסכים שעצם המחשבה של משטר אסד לנטוש את איראן, ימצא אותו מת תוך שעה בארמון הרפובליקני, והרוצח עשוי להיות אחיו מאהר, מפקד דיוויזיה 4 הנאמן למשמרות המהפכה האיראנים”.

ח’ליפה סבור שממשלות ערב חושבות שעצם הפתיחות למשטר הסורי תרחיק אותו בהדרגה ממדיניות איראן באזור. ח’ליפה אומר: “יש לשלול רעיון זה לחלוטין, במיוחד אחרי העשור האחרון, בו המיליציות האיראניות ומיליצית חיזבאללה הלבנונית והמאמצים של כוחות הגיוס העממי העיראקים ומיליציות פתמיון וזיינביון עמדו לצד משטר אסד. .”

יתר על כן; ח’ליפה טוען כי “אם המדינות הערביות ,הקוראות להחזרת מושב המשטר הסורי בליגה הערבית, בונות את עמדותיהן ומדיניותן על התעלמותה של אמריקה וכישלונה של וושינגטון לשים לב לנושא הסורי, אז זהו אסון נוסף שמתווסף לכמות העצומה של אסונות ומשברים שפוקדים את הערבים.

סטיית מסלול

מאז תחילתה של המהפכה הסורית לפני יותר מעשר שנים, רוב מדינות ערב הפגינו עמדה תומכת במהפכה הסורית, ובכיוון זה התקבלו מספר החלטות. ח’ליפה אומר: “ההחלטות הערביות שהתקבלו ברמת הליגה הערבית היו מכובדות לעם הסורי ולקורבנותיו, שכן החלטות אלו, אשר יזמו בחודש נובמבר 2011, קובעות את השעיית החברות של המשלחת הסורית בישיבות מועצת הליגה, ומתן הגנה לאזרחים סורים. באמצע שנת 2012 התקבלה קריאה מפורשת הקוראת לאסד לפרוש מהשלטון, וקריאה לפגישת חירום של ההעצרת הכללית של האומות המאוחדות שתפרסם המלצות פרוצדורליות להתמודדות עם הידרדרות המצב בסוריה, כולל ניתוק היחסים הדיפלומטיים וכפיית בידוד על המשטר הסורי.

ח’ליפה המשיך: “זה מה שגרם לליגה הערבית של המדינות הערביות בנובמבר 2012 לדרוש מארגונים אזוריים ובינלאומיים להכיר בקואליציית האופוזיציה הסורית, כמייצגת הלגיטימית של שאיפות העם הסורי, אז מה השתנה עכשיו?”

מי שהולך בדרכו של משטר אסד, מאז הקמתו לפני חמישים שנה, ובמיוחד מאז תחילת המהפכה הסורית, יודע היטב שמשטר זה לא יוכל לנטוש את איראן בנוסף לטעויות  שעשו הערבים מאז תחילת המהפכה שאיפשרו את המשך המשטר הזה עד היום.

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות