רצועת עזה- מצרים בשירות ישראל. דעה

בלונים, הקלות, צעדות ואיומים, הם רק חלק ממה שזכינו לו השבוע. מה קרה ולמה?

מבצע צבאי -> הרתעה זמנית -> שחרור הקלות -> בלונים וצעדות -> תקיפות -> שחרור הקלות.

זו הרוטינה שלנו מאז ומתמיד בגזרה, גם שנדמה לנו שהיא משתנה. הרי בסופו של יום חמאס תופס את עצמו מגן העם. הוא לא יפסיק לעולם לנסות לפגע בנו או להטריד אותנו.

חמאס זקוק לכותרות:

מאז סיום מבצע שומר החומות, חלה עלייה בביקורת כלפי חמאס למצב שהוא הביא את הרצועה. דבר טבעי לכאורה, אך בחמאס פחות התלהבו מהעניין. בהתחלה הם נתנו זמן למצרים לתווך בינם לביננו, ישראל שניצחה במבצע החליטה להציב מראש ששיקום הרצועה יענה אך ורק בעסקת שבויים. בחמאס בלעו את הצפרדע והחלו במסע שיחות, ישראל מצידה הצטרפה גם. מנגד – הזמן התחיל לאזול. הרצועה נשארה כשהייתה, ההקלות הפסיקו לזרום, ואת המענק הקטארי היה ניתן לראות רק בתמונות מהעבר. חמאס לא יכול היה להרשות לעצמו והחל לשחרר רסן – הבלונים הופרחו והתקיפות הגיעו. גם את הצפרדע הזו בלעו בחמאס, משוואת הפצצה תענה בהפצצה נשארה מאחור. הזמן ממשיך לעבור ובישראל מבינים שברצועה זקוקים להקלות. כל שבוע רשימה אחרת, עדיין לא משהו שלא ראינו בעבר. ושוב – בלונים. הפעם אף אחד לא לוקח אחריות. התקיפות שוב מגיעות. בישראל מזהים את הרוטינה ומשחררים הקלות נוספות. סוג של תהיו בשקט וזה ישתלם לכם.

לאורך כל הדרך איימו ברצועה בחזרת צעדות השיבה, טריק ישן מהספר שעבד די טוב בהתחלה ואז דעך. בחמאס חשבו שחזרה אליו אחרי שנתיים תגיע עם כוחות מחודשים ותספק מה שצריך.

אז חשבו, העזתים העדיפו להישאר בבית.

חודשיים וחצי לתוך הפסקת האש, ואין שינוי ממשי. בחמאס מזהים את לוח הזמנים ומחליטים שהגיע הזמן להחזיר את צעדות השיבה. אבל קודם – משתמשים בו כקלף: מאז שפורסמו הדיווחים על צעדה מתוכננת ב21 לחודש, בישראל הגבירו את המאמצים למציאת מנגנון חלוקת המענק הקטארי והכנת סל הקלות נוסף – הכול במטרה למנוע את אותה צעדה או לכל כל הפחות לעבור אותה כמשהו סמלי בלבד, בין מפחד מהצעדות ובין מכבוד למצרים. המאמצים הצליחו. נחתם הסכם להעברת המענק הקטארי למשפחות העניות ברצועה, כרגע ללא תשלום משכורות לפקידי חמאס (עוד נחזור לכך בהמשך), וסל הקלות נוסף שוחרר לרווחת העזתים. בחמאס העבירו למצרים מסרים טועים שהצעדה אכן תתקיים אך תהיה מרוסנת, ולכן ישראל בלעה את הצפרדע בדמות הירי לשדרות בצהריי היום.

יום שבת הגיע, כ-2000 עזתים באו למוקד הצעדה. לאחר התפילה החלו העימותים. את ההמשך כולנו זוכרים – כוחות הריסון של חמאס נעלמו כלא היו ופעיל הארגון ירה מטווח אפס בלוחם יחידת המסתערבים – בראל (תפילות לרפואתו). את הסיבה לפיגוע אפשר לפרשן בהרבה מובנים, אחד מהם הוא שמדובר בארגון טרור בסופו של יום, והוא זקוק לחידוש התמיכה שדעכה בתום המבצע. זה אכן הצליח לו והוא קבע צעדה חדשה ליום רביעי.

מצרים בשירות ישראל:

במהלך סיקור צעדת השיבה ברביעי האחרון, פלט אחד הכתבים הצבאים, כי ישראל היא זו שהורתה למצרים לסגור את מעבר רפיח. מצרים אכן הקשיבה וסגרה, זה משחק לידיה היטב לאחר שהכבוד שלה נפגע. ושוב – בחמאס לא אהבו את העניין ושחררו רסן. הבלונים הופרחו ותקיפות חיה”א הגיעו לאחריהם. התקיפה נמשכה כשעתיים ובסיומה גם הגבנו לראשונה לירי מקלעים. בחמאס הבינו את המסר והפסיקו את ההפרחות כמו תמיד, אך בוא זמנית החלו להתכונן לצעדה. ישראל מנגד, החלה לתדרך כתבים שסינוואר על הכוונת, שמבצע צבאי נוסף מתקרב ושצה”ל הולך לשנות את הוראות הפתיחה באש. על מנת להעצים את העניין, תא הכתבים המצומצם נשלח לגבול הרצועה, מקורות בשטח סיפרו שכל כתב קיבל תדרוכים מדויקים מנציגי דו”צ הנמצאים בסמוך.

בעל הבית השתגע? שאלו בחמאס. ובסיום ישיבת הפלגים הודיעו לתקשורת כי הצעדה תרוסן היום, תוך כדי העברת מסרים ממצרים על כך שמעבר רפיח צפוי להיפתח בסופ”ש. הצעדה עברה בשלום ומעבר רפיח אכן נפתח. והנה לקראת חצות שחררו סל מורחב של הקלות. המטרה לדעתי – לסתום את הגולל על הצעדות. כשהעזתיים רואים שהשקט מועיל להם, המוטיבציה יורדת, יש שיאמרו גם לחמאס.

אז לאן הולכים מכאן?

החגים בפתח, ולפי מה שנראה החודש הקרוב יעבור בשקט יחסי לחודש האחרון, חמאס ינסה להמשיך עם הצעדות והתיזוזים, ולהפוך אותם לקלף יש מאין. בסיומם חמאס יחזור להטריד אותנו, אלא אם תתרחש פריצת דרך לא צפויה בשלל המגעים השונים שמתקיימים. בהתחלה יהיו אלה תדרוכים על המענק הקטארי ושיקום הרצועה, ולאחר מכן יגיעו המעשים בשטח. אם שני הצדדים יישארו איתנים בעמדתם, נצעד כולנו בדרך הבטוחה לסבב לחימה נוסף, בתקווה שהפעם הוא יגמר אחרת.

קרדיט : אליאב כהן – ערוץ הטלגרם המוח’אבראת  קרדיט לתמונות: הרשתות החברתיות