כשאלג'זירה מצטטים את הטור שלי.

אלג’זירה תחילה משתמש בתואר “כותב/סופר”, תואר ניטרלי (ולא “מזרחן” שבעיני העולם הערבי הוא כינוי לאדם שיפוטי ומתנשא על אנשי המזרח התיכון). בהמשך, האתר מפרגן בכינוי “מומחה לענייני ערבים” ואומר כי אני “מרצה בקביעות על ההתפתחויות במזרח התיכון”. את שמי כתבו כ”נועאם בנעאת” (نوعام بنعات), אבל אי אפשר שהכל יהיה מושלם.

היחס בכתבה באלג’זירה אל הטור הוא חיובי. הכותב מרוצה מכך שאני מספר על התפוצה המרשימה של הרשת, הערוצים המגוונים ואתר אינטרנט פופולרי.

כמו כן מציין כי הזכרתי שההצהרות של איוב קרא על סגירת אלג’זירה לא ממש רלוונטיות משום שניתן להשתמש בטכנולוגית הלווין וברשתות הכבלים וכי לאזרחים ערבים יש צלחות לווין דרכן הם יכולים לקלוט את שידורי אלג’זירה – דבר שלממשלת ישראל אין שליטה עליו.

בנוסף הם מזכירים שציינתי כי הערוץ הוא בבחינת אניגמה לצופה הישראלי וכי לערוץ יש יכולות טכניות גבוהות וכן כי הערוץ מאפשר לדוברים ישראליים להביע את דעתם. כלומר, אנשי הערוץ מתגאים בפתיחות שלהם, ובכך שהם מהווים במה לישראלים לבטא את עצמם. עם זאת, הוא גם מביא את דבריי על כך שהערוץ תומך ב”תנועת ההתנגדות האסלאמית” – השם הרשמי של חמאס.

הכתבה הזכירה כי ציינתי את הראיון של ד”ר קידר בערוץ, אך הדגש בכתבה הוא שהראיון תורגם לעברית והגיע למאות אלפי ישראליים – מבחינתם זה מדגיש את החשיבות וההשפעה של הערוץ לא רק בעולם הערבי אלא גם מחוצה לו.

הכתבה אף מזכירה את ציון כל רקטה ורקטה ואף שהם (אלג’זירה) הסתירו את הצלחת היירוטים של כיפת ברזל. הערוץ אומר שזו כמובן הטענה שלי כלומר – הוא לא מאשר אך גם לא מכחיש.

בסוף דבריהם הם מציינים שלדעתי עדיף שישראל תתרכז בשלילת הזכויות שמקבלים צוותי אלג’זירה מלשכת העיתונות, וכי על ישראל להימנע מהכרזות עקרות על הפסקת שידורי הערוץ.

האם ההתלהבות של הערוץ מהטור שלי מוזגמת?
בימים אלה – ממש לא. עלינו לזכור את התמונה הרחבה ואפשר לומר אף הרב ממדית, עליו כתבתי בטור המקורי. החרם על קטר (למעוניינים להרחיב – http://bit.ly/2wjBMGg) עומד בעינו והנסיכות הקטרית מחפשת תמיכה ופירגון ומבחינתה ראתה אותו בטור שלי.

עכשיו רק נותרה השאלה – האם ימשיכו אלג’זירה לקרוא את הטורים שלי? נחכה ונראה.