איוו ג'ימה של לבנון – חזבאללה חוזר להילחם על הבית.
בשבוע שעבר סיקרנו את השמועות וההכנות לקראת המבצע למיגור הטרור הסוני בצפון מזרח הלבנון, באזור העיירה ערסאל, השוכנת על גבול לבנון סוריה. צבא לבנון, מפקדיו, פוליטיקאים לבנונים, והתקשורת הלבנונית דיווחו ללא הרף על המבצע הקרב ובא, על ההכנות המבצעיות הנרחבות. אתרי חדשות דיווחו על 4000 חיילים לבנונים הנערכים למערכה זו, מפקדי הצבא הצהירו כי אינם מתואמים עם אף מיליציה או גורם כלשהו, וכי אין חדר מבצעים משותף עם סוריה, וסעד אלחרירי, ראש הממשלה, הודיע קבל עם ועדה, כמו כל ראש מדינה גאה, שהוא מאשר את המבצע. יוסף עון, רמטכ”ל לבנון, הוכרז כגיבור עוד בטרם נורה כדור אחד, והגאווה הלאומית הלבנונית הרקיעה שחקים.
תושבי לבנון זורקים אורז על רמטכ”ל צבא לבנון, יוסף עון. אלא שללבנונים תכניות משלהם, והאיראנים צוחקים כל הדרך לעבר הגשמת החלום של האייתוללה חומיני – סהר שיעי רציף מטהרן לים התיכון. בתכנית פעולה מזהירה, שמבוססת בעיקר על יכולת מבצעית גבוהה ותקשורת מגויסת, החל הציר השיעי לפעול למוטט את עצמאותה של לבנון, המדינה המדומה. מספר ימים טרם תחילת המבצע החל חיל האוויר הסורי להפציץ את ריכוזי היאת תחריר אלשאם, או בשם הקודם ג’בהת אלנצרה (אלקאעדה) בערסאל בעיקר באזור הרי קלמון המערבים הגובלים עם לבנון. התקשורת הערבית (לבנונית וסורית) החלה בהכנות הנדרשות למבצע הזה, והצביעה על ההכנות של חיזבאללה לקרבות הללו. חיזבאללה החל לרכז לוחמים למרגלות ההרים, והזרים כוחות מיוחדים באזור הררי, לצד הכוחות הלבנונים הפרושים באזור. ביום ה’ע’ שעת ה’ש’ החלה מתקפה רבתי על מעוזי אלקאעידה בערסאל. בארבעת הימים האחרונים פועלים כוחות חיזבאללה, המונים ככל הנראה מספר מאות לוחמים, בקרבות קשים אל מול הסונים. הקרבות כוללים הפגזות ארטילריות, אך גם קרבות פנים אל פנים, כאשר כוח “רדואן”, הכוח המיועד לכבוש את הגליל במלחמה הבאה בין חיזבאללה לישראל, מבצע פעולות קומנדו מורכבות, כגון השתלטות על מקומות מסתור ומערות. בד בבד עם התקדמות המבצע ליוותה אותו התקשורת המגויסת בתיאורים הרואים של “ההתנגדות”, ותיאור בשידור חי צעד אחר צעד, של כל כיבוש וכל ניצחון, על כל גבעה וואדי. בשבת כבר החלו להתקבל דיווחים כי אבו מאלכ אלתלי, מנהיג אלקאעדה בערסאל נלכד, אך שמועות אלו הופרכו כעבור זמן קצר.
אבו מאלכ אלתלי – מנהיג אלקאעידה בערסאל. הסורים וחיזבאללה טוענים שכל ניסיונותיהם לשכנעו לעזוב את ערסאל לאדלב ואפילו טורקיה, ללא קרב, עלו בתוהו, משום שמחזיק ב-30 מיליון דולר בלבנון ולא רצה לאבדם. היום טוענים בחיזבאללה כי שחררו כבר למעלה מ-90% מהשטח, והכריזו על שליטתם במרבית האזורים האסטרטגיים בהרים, ולפני דקות אחדות אף הודיעו שהמערכה לקראת סיומה, בעוד שלצבא לבנון כל מה שנותר זה לבצע פעולות שיטור, מחסומים, חסימת צירים, מעצרים במחנות הפליטים הסורים, וירי ארטילרי מרחוק. חיזבאללה איבד לא מעט לוחמים בקרבות הללו, אך המחיר הוא מזערי לעומת ההישג. הארגון השיעי הכין מבצע צבאי מורכב בשטח לבנון, ויישם אותו מתחילתו ועד סופו, כמעט ללא עזרה חיצונית. פרשנים (משוחדים יש לומר) תיארו את פעילות חיזבאללה כפעילות של צבא לכל דבר, תנועת חייליו מהירה, מאורגנת, הם מצוידים היטב וסרים לפיקוד ששולט בהם באופן מוחלט. מקצוענים.
תמונה של התקשורת המגויסת לצד הציר השיעי – אנשי חיזבאללה נחים בין הקרבות אך מעבר להישג הצבאי, חיזבאללה הוכיח באופן חד משמעי מי בעל הבית בלבנון. חלקו של צבא לבנון במבצע הוא מזערי, שולי ומשני. קולו של סעד אלח’רירי נעלם ונבלע בין הדי ההתפוצצויות שבערסאל, והמציאות בשטח הוכיחה כי מי שמסוגל להציל את לבנון מהטרור, זה לא צבא לבנון, כי אם חיזבאללה. הארגון השיעי דאג להבליט את היות חיזבאללה חלק מלבנון, ואף התגאה בסדרת סרטונים ותמונות בהם נראה דגל לבנון לצד דגל חיזבאללה. חיבוק דב. https://youtu.be/S4VQKjHqPIw זוהי תמונת הניצחון של חיזבאללה על הטרור. לא בחלב, ולא בדרעא. בערסאל, בבית, באיוו ג’ימה של לבנון. מדיווחי חיזבאללה בשטח, כוחות אלקאעידה נסים לכל עבר מהאזורים שנכבשו על ידם, בין היתר לעבר השטחים המוחזקים על ידי דאעש (שמעניין כיצד יקבלו את פניהם). וממשלת לבנון? אף לא צייצה על הפרת ריבונותה. נראה שכבר השלימה עם גורלה ועייפה מלהילחם בו. למעשה מערכה זו מהווה אסמכתא למי שעוד לא רצה להאמין – ביטחונה של לבנון אינו נתון עוד בידי צבא לבנון, אלא בידי איראן. אספקת האמל”ח השוטפת שהגיעה מארה”ב לידי צבא לבנון כדי “להילחם בטרור” לא הביאה לשינוי המיוחל. אפילו לא קוסמטי. חיזבאללה חוזר להילחם על הבית, ומאותת גם לנו, והאיראנים מגשימים את חלומו של חומיני, ואין איש שיכול לעצור אותם. |
כותב המאמר: גיל- בוגר לימודי היסטוריה של המזרח התיכון, ובעל רקע מודיעיני וביטחוני עשיר בארץ ובחו”ל, חוקר תקשורת ערבית ומרצה בתחום.