למה השיעים מרביצים לעצמם?

למה השיעים מרביצים לעצמם?
===================

#בין_הצירים_שיעה_וסונה_אז_והיום

פעם בשנה, מגיעה הידיעה החדשותית שרבים מכם כנראה רואים כהזויה – חבורה של אנשים בוגרים מצליפים בעצמם את עצמם, פוצעים את עצמם – והמראה הקשה הזה מופיע בכל הגילאים. הטקס נקרא “תעזיה” (Ta’ziehh).

הדבר מתאים לאופי השיעי. כלומר השיעים לאורך כל השנים היו הנרדפים, המושפלים והמוכים, לא פחות – הם היו משקרים ואומרים שהם אינם שיעים, וכן זה מותר על פי ההלכה השיעית זה נקרא “תקיה” (Taqiya)

כהרגלנו, סיבת טקס התעזיה מחזירה אותנו אחורה בזמן, והפעם לשנת 680 (שפי שרואים בכתבה). אחרי תקופת אלחֻ’לַפאא’ אלרַאשִדוּן, הח’ליפים ישרי הדרך (אותה כבר הזכרנו), עבר השלטון לדמשק, בירת האמפריה האֻמַיית – שאמנם שייכת לשבטו של מייסד האסלאם מחמד, קֻרַיִש (Quraysh), אבל לא משפחתו הישירה.

המאבק הפוליטי של משפחת הנביא לא נפסק ואנשי העיר כופה(Kufa), תומכי עלי (עליו כבר הרחבנו) וצאצאיו בעבר ובהווה הרגישו שהגיע הזמן להחזיר את השלטון לצאצאי עלי. בעקבות יוזמה זו – בנו הצעיר, חֻסֵין, יצא לדרך בראש צבא מוסלמי מול הח’ליף השני, האֻמַיי יַזִיד אִבְּן מֻעָאוִיַה. הצבאות נפגשו בכַּרְבַּלַאא’ (Karbala), בדרום עראק המודרנית.

על אף הציפייה כי רבים מהמוסלמים הרואים בלגיטמיות שלטון משפחת הנביא יקומו אל מול השלטון הלא לגיטימי של יזיד, בוודאי מהעיר כופה שבכלל יזמה את כל האירוע – אף אחד לא בא. הקרב הזה פשוט היה נידון מראש להיות טבח. ראשו של חֻסֵין נכרת ונשלח לדמשק.

כל זה מחזיר אותנו לתחילת הקטע – בעקבות הקרב ביום זה, שהוא גם יום לעָאשוּרָאא’ (עליו עוד נרחיב בהמשך) – ה-10 בחודש מֻחַרַּם, החודש הראשון – הוא יום שהשיעים מציינים את הטבח הנורא של נכדו של נביא האסלאם.

מה ההשלכות הפוליטיות על השיעים עצמם?
חכו בסבלנות 🙂

עיצוב גרפי: Tal Ben David

התמונה של ‏נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש A View on the Developing New Middle East‏.
 קרדיט: נעם בנעט, מומחה למזרח התיכון.“חלון למזרח התיכון המתחדש” –https://www.facebook.com/aravimislam/?fref=ts

כתיבת תגובה