פרק נוסף על מלחמת יום הכיפורים

eli:
פרק נוסף בנושא מלחמת יום הכיפורים בסיני.

בימים 9-13 באוקטובר עמדו הכוחות בדרום בבלימה כדי למנוע התקדמות מצרית נוספת. המצרים ביססו בימים אלה את מאחזם בגדה המזרחית, וניסו להרחיבו ולהתקדם מזרחה לעבר מעברי המתלה והגידי, וכן דרומה לעבר ראס סודר. כמו כן, העבירו המצרים לגדה המזרחית את כוחות השריון שלהם.

פיקוד הדרום נערך לצבירת כוח לקראת המשך המלחמה. טנקים שוקמו, הוקמו מסגרות לחימה חדשות ונערכו הכנות לקראת מתקפה וצליחת התעלה. הלחימה התנהלה בעיקרה לאורך “ציר החת”ם”, בניסיון למנוע שחיקת כוחות. תוך קרבות אלה איכן כוח סיור מאוגדה 143 את “התפר” בין שתי הארמיות המצריות, שאיפשר גישה אל התעלה באזור דוארסואר, בצפון האגם המר הגדול.

ב-9 בחודש הופרד אזור דרום סיני (“מרחב שלמה”) מפיקוד הדרום והפך לפיקוד עצמאי, ולמפקדו מונה האלוף ישעיהו גביש. הפיקוד החדש קיבל את האחריות על גזרת ראס סודר ועסק בבלימת ניסיונות התקדמות מצריים בגזרה זו, בחיסול כוחות קומנדו שהונחתו במרחב, ובסיכול ניסיונות נחיתה מצריים – על ידי כוחות חיל הים, שפגעו במצרים במעגניהם בחופו המערבי של מפרץ סואץ.

ב- 10 באוקטובר מונה רב אלוף חיים בר לב כמפקד החזית המצרית. ב-13 בחודש נהרג האלוף מנדלר, ואת הפיקוד על אוגדה 252 קיבל האלוף מגן. תא”ל ששון החליף את האלוף מגן כמפקד הכוח בגזרה הצפונית.

ב- 14 באוקטובר פתחו המצרים בהתקפה לרוחב כל החזית, כשהם מפעילים כוחות שריון וחי”ר גדולים בסיוע ארטילריה, במגמה להבקיע לעבר המעברים ולעומק סיני. כוחות הפיקוד, בסיוע חיל האוויר, בלמו התקפה זו. למצרים אבדו באותו יום למעלה מ-200 טנקים, לעומת 20 ישראלים. כשלון המתקפה המצרית והאבידות הכבדות שספגו יצרו איזון מסוים ביחסי הכוחות ואפשרו לצה”ל ליטול את היוזמה ולפתוח במתקפה משלו אל מערב התעלה, במגמה להשיג הכרעה במלחמה.

מבצע הצליחה, שכונה “אבירי לב”, נועד להתבצע בליל ה-15-16 בחודש. כמקום הצליחה נבחר אזור דוארסואר שבצפון האגם המר הגדול, ליד מעוז “מצמד”. השיקולים לבחירת מקום זה היו: אזור זה היה “התפר” בין שתי הארמיות המצריות וניתן היה להגיע אל התעלה מבלי לנהל קרב הבקעה; האגם המר נתן אגף בטוח מפני התקפות אויב מדרום.

במקום זה הוכשרה עוד לפני המלחמה “החצר” – רחבה ששימשה כמקום ריכוז לכוחות הצולחים. אל אזור הצליחה הוליכו שני צירים: הדרומי “עכביש” והצפוני “טרטור”, ושניהם הצטלבו עם הכביש לאורך התעלה, “לקסיקון”. צפונית-מזרחית לצומת “טרטור”-“לקסיקון” הייתה חוה חקלאית שניסו המצרים לפתח עוד לפני מלחמת ששת הימים, ובה מבנים ותעלות השקיה חרבות, זו כונתה “החווה הסינית”.