מלחמת יום הכיפורים – קרב השריון הגדול.

פרק נוסף על מלחמת יום הכיפורים, והפעם קרב השריון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השניה.

ב13/10/1973 המצב בחזית הדרום היה גרוע בלשון המעטה, המצרים שלטו על רצועה בעומק של 4-10ק”מ מהתעלה וצהל הקים קו הגנה שני על ציר חתמ כ- 11 ק”מ מהתעלה כשהמלחמה נמשכת תוך שחיקה וחילופי מהלומות בין הצדדים ללא התקדמות, בצהל החלו לשקול ברצינות לדרוש/להסכים להפסקת אש בקווים הנכחיים שמשמעותה הודאה בתבוסה כישלון, שר הביטחון אף אמר ש”אין לנו כח לזרוק את המצרים מסיני”.

אך יום ה13/10ייתברר שזה יהיה יום המפנה במלחמה כשיחידת ההאזנה 8200 המוצבת בסיני מיירטת ידיעת זהב שתשנה את מהלך המלחמה.
היחידה מיירטת כוונה מצרית להעביר את דיוויזיות השריון עתודה המצריות משטח מצריים לעבר סיני וזאת כדי להשתלט על מעברי המיתלה והג’ידי שזה מהלך רע מאוד לישראל, ההחלטה מתקבלת עי סאדאת ובניגוד מוחלט לעמדת הפיקוד הצבאי המצרי, כאמור הידיעת זהב הזו מועברת לאן שצריך וצהל נערך בהתאם וממתין למצרים שאכן מעבירים את עתודות השריון שלהם לסיני.
עם השלמת המהלך המצרי מתחיל קרב השריון הגדול ביותר(וכנראה גם האחרון) בהיסטוריה מאז מלחמת העולם השניה כש 1500טנקים מ2הצבאות הלוחמים אחד בשני כשצה”ל, שהיה ערוך ומנוסה טוב מהמצרים ,מבצע טבח המוני בשריון המצרי שמאבד ביממה אחת לאורך החזית כ 240טנקים מול 41טנקים ישראלים שנפגעים(12 מהם טוטל-לוס).
התבוסה המצרית פותחת הזדמנות פז לצהל לצלוח את התעלה ולסיים את המלחמה כמו שצריך ואכן עוד באותו יום מתחילות ההכנות לצליחה כשיחדות ההנדסה והגישור מתחילות להתקדם לעבר התעלה למהלך שישנה לחלוטין את תוצאות המלחמה ועל כך תהיה סקירה נפרדת.