משבר בני הערובה באיראן בשנת 1979

מעט רקע- היחסים בין טהרן לארה”ב היו תקינים ביותר כששלט שם השאה פהלאווי. עם הדחתו ע”י חומייני הקיצוני השתנה היחס לרעה.

זמן מה לאחר עליית חומייני לשלטון הוא קרא לבני עמו לפגוע באינטרסים אמריקאים באיראן וכך אכן היה כשסטודנטים השתלטו על השגרירות ולקחו בני ערובה את כולם, חלק הצליחו להימלט וחלק נוסף שכלל גם את כל הנשים שוחררו כעבור מספר ימים. לגבי היתר, סירבו האיראנים לשחררם ובעקבות כך אסרה ארה”ב על ייבוא נפט מאירן והקפיאה את נכסיה שהיו בארה”ב. כעבור כ-5 חדשים יזם הנשיא קרטר מהלך במטרה לחלץ את בני הערובה בפעולה צבאית כשהמטרה הייתה לפרוץ צבאית לשגרירות ומשם להבריחם למטוסים/מסוקים שימתינו בקרבת האצטדיון אך הפעולה כשלה לחלוטין כששני מסוקים ניזוקו בטרם הגיעו ליעד ובעקבות כך בוטלה הפעולה אך כשהחלו הכוחות לסגת התנגש מסוק במטוס תובלה ו-8 חיילים נהרגו. כאמור הפעולה בוטלה ובני הערובה נותרו נצורים עוד מספר חודשים. כל העת האיראנים ביקשו את הסגרתו של השאה אך נענו בסירוב. ב-20/1/81 עם עליית הנשיא רייגן לשלטון נאותו האיראנים לשחרר בו ביום את בני הערובה תמורת שחרור הנכסים המוקפאים וכך היה.

[img attachment=”552″ alt=”בני הערובה המשוחררים ממשבר בני הערובה באיראן” caption_text=”52 בני הערובה המשוחררים” credit_text=”ויקיפדיה” credit_url=”https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F”/]